
בית המשפט המחוזי מרכז בלוד קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע את מוחמד תאג' מתל אביב-יפו ברצח בנסיבות מחמירות של את סימון קרמנוקיאן, קשיש ערירי בן 92 מלוד.
כפי שפורסם בעבר באתר "פוסטה" בעת שהוגש כתב האישום המקורי, תאג' הכיר את הנרצח כשעבד מוקדם יותר בביתו כשיפוצניק.
לפי כתב האישום המתוקן שהוגש על ידי עו"ד שירה לייטרסדורף מפרקליטות מחוז מרכז, הנאשם הציע לחברו כי ישדדו יחדיו את קרמנוקיאן כאשר הנאשם יפרוץ לביתו בעוד חברו יתצפת על הבית.
באחד הלילות הגיעו השניים לביתו של קרמנוקיאן. הנאשם נכנס דרך חלון המקלחת. שעה שחיפש אחר כסף הבחין בו המנוח והנאשם החל להתעמת עימו ולדרוש את הקוד לכספת תוך שהוא מכה אותו בכל חלקי גופו. הוא הוביל אותו מחדר לחדר בניסיון לגלות היכן הכסף, ולבסוף כתוצאה מהמכות שספג הקשיש נגרמו לו חבלות, דימומים ושברים – והוא מת מפצעיו.
לאחר מכן הנאשם ברח עם הכסף מהדירה.

הנאשם תאג' אשר מיוצג על ידי עו"ד אבי כהן מטעם הסנגוריה הציבורית, כפר במיוחס לו וטען שוב ושוב כי לא היה בדירת המנוח בליל הרצח.
תיק החקירה נגדו התבסס על ראיות נסיבתיות בלבד, מה שהוביל להתנהלות של משפט הוכחות מלא, במהלכו ההגנה טענה למחדלי חקירה שונים, ביניהם מכנסיים מוכתמים בדם שנעלמו מזירת הרצח.
השופטים עמי קובו, מיכאל קרשן ומרב גרינברג סקרו את הראיות בתיק ואת טיעוני הצדדים. השופט מיכאל קרשן שכתב את הכרעת הדין ציין בין היתר כי "כוחן של ראיות אלו (נסיבתיות) אינו נופל מכוחן של ראיות ישירות, שכן, כידוע, ניתן להרשיע אדם על בסיס ראיות נסיבתיות בלבד מהן ניתן להסיק מסקנות לוגיות החלטיות ביחס לעובדות הטעונות הוכחה".
לצד רצח בנסיבות מחמירות, הנאשם הורשע גם בעבירות כניסה והתפרצות למקום מגורים, שוד בנסיבות מחמירות וניסיון לקשור קשר לפשע.
עו"ד כהן, שייצג את הנאשם יחד עם עו"ד נוראן עבאסי ממשרדו, מסר בתגובה: "מדובר בתיק נסיבתי, כפי שקבע בית המשפט בהכרעת הדין. הנאשם התעקש לחפותו בכל חקירותיו, כולל בפני מדובב שהפעילה המשטרה. התיק התנהל במשך ארבע שנים, כיוון שמדובר בתיק מורכב מאד, כאשר קיימות שורה של ראיות שמלמדות על חפות הנאשם. כך למשל, היו פצעי הגנה בזרועותיו של המנוח, כאשר בציפורניו נמצא די-אן-איי של אדם אחר שאינו הנאשם, וזהותו אינה ידועה – אנחנו טוענים שהוא הרוצח".
"בית המשפט ביסס את הרשעתו של הנאשם על מציאת די-אן-איי של הנאשם על מברג שנמצא בדירה – דא עקא כי הנאשם עבד בשיפוצים בדירה, מדובר בחפץ נייד, ונמצא עליו די-אן-איי של אדם נוסף שזהותו אינה ידועה, ואנו טוענים שהוא הרוצח. אין מחלוקת, כי מלבד המברג לא נמצאה כל ראיה פורנזית כנגד הנאשם – לא טביעת אצבע ולא די-אן-איי, כאשר הנאשם נראה הולך באותו לילה בידיים חשופות. זאת כאשר הדירה מלאה בדם, והפוכה לגמרי. יתירה מכך, אין מחלוקת שעקבות הנעליים של הרוצח בדירה וסוג הנעליים, אינם נעליו של הנאשם. בנוסף, לא נמצא אצל הנאשם רכוש כלשהו שנגנב מהדירה. בכוונתנו לערער לבית המשפט העליון על הכרעת הדין, ואנו תקווה שיזוכה".












