באפריל אשתקד הגישה פרקליטות מחוז חיפה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד חמישה תושבי טמרה, בטענה שחטפו את א', פלסטיני מהשטחים שעבד בישראל, וסחטו אותו.
הנאשמים בפרשה הם:
מוחמד עדנאן עואד (25)
מוחמד עלי עואד (31)
סעיד עואד (30)
מוחמד אנטקלי (35)
בילאל עואד (30).
עדנאן, עלי וסעיד חשדו שא' גנב מהם רובה M16, ולכן הגיעו לעסק בו עבד ודרשו ממנו באיומים להשיג להם נשק. בשעת לילה שבו החמישה שבו הנאשמים לעסק, עלו לקומת הגלריה, תקפו את א' באלימות, לקחו ממנו את הטלפון הסלולרי והארנק, ולאחר מכן שבו ודרשו ממנו להשיג עבורם נשק. בהמשך דרשו שיתקשר לאביו ויבקש ממנו להשיג נשק. לאחר ששוחח עם אביו, א' הוכנס לרכב בבעלותו של אנטקלי, ראשו כוסה, והוא הובל לשטח שומם דרך נתיבים צדדיים חשוכים.
מה שהנאשמים לא ידעו הוא, שבינתיים אביו של א' גילה יצר קשר עם המשטרה, שפרסה כוחות באזור טמרה, עד שאיתרה את הרכב ובתוכו א' החבול.
תחילה כפרו הנאשמים במיוחס להם, והסכימו להגשת כלל חומר הראיות בתיק. אלא שאז נתקלו בפרקליטות מחוז חיפה בבעיה רצינית: פעם אחר פעם במשך תשעה חודשים, המתלונן א' ואביו שהינו אחד מעדי התביעה, לא התייצבו לדיונים בבית המשפט.
בעקבות הקושי הזה, נציגי הפרקליטות הגיעו להסדר טיעון עם סנגורם של הנאשמים, עו"ד זוהר ארבל. ההסדר הוצג לבית המשפט בדיון שבו חזרו בהם הנאשמים מכפירתם והורשעו בעבירות סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, גניבה ותקיפה – כל אחד לפי חלקו. בין הצדדים סוכם כי על הנאשמים ייגזרו עונשי מאסר לתקופות של 9-18 חודשים.
הפרקליטות טענה כי מדובר באירוע ברף חומרה גבוה והדגישה כי הקורבן אינו תושב הארץ. כמו כן טענה הפרקליטות כי כל הנאשמים פגעו בא' וגרמו לו לחבלות, בהשתלשלות עניינים ש"כאילו נלקחה מתוך סרט אימה".
עו"ד ארבל טען בבית המשפט לעינוי דין שנגרם לנאשמים, על רקע העובדה שהמתלונן ואביו לא התייצבו בבית המשפט. "אני לא זוכר מתי הפרקליטות במשך שמונה דיונים – שמתלונן לא מתייצב להעיד – ממשיכה ומתעקשת לנהל את ההליך כשהנאשמים נמצאים במעצר", אמר עו"ד ארבל, "הנאשמים הודו מתוך ידיעה ברורה שיש פוטנציאל גבוה לסיים את התיק בזיכוי. הם לקחו אחריות על מעשיהם למרות התמשכות ההליך שלא לצורך. הם לא ביקשו לנצל מבחינה טקטית את השלב בו היו ואת המחדלים של המשטרה והמאשימה".
השופט ארז פורת ציין בגזר הדין כי "מדובר באירוע שהתרחש כולו ביום אחד, ובסופו של דבר, למתלונן נגרמו חבלות שטחיות בלבד".
לבסוף, השופט גזר על עדנאן, עלי וסעיד 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרם.
על אנטקלי גזר השופט 10 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו. עונש מאסר על תנאי שהיה תלוי נגדו הופעל, כך שבסך הכל ירצה 18 חודשי מאסר.
בילאל נשפט לתשעה חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו, ולמעשה סיים לרצות את מאסרו ושוחרר.
בנוסף, על כל אחד מהנאשמים הוטלו מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 שקל.
בהחלטתו ציין השופט כי מצא לנכון לא לפסוק פיצוי כספי לטובת המתלונן א', "נוכח היעדרותו המופגנת מהתייצבות בבית המשפט והיעדר ראיות בעניין היקף הנזק שנגרם לו באופן ממשי".
עו"ד ארבל מסר בתגובה: "אנו שמחים שכתב האישום תוקן בהתאם לבקשתנו ועל פי הקשיים הראייתיים שעלו בתיק. בית המשפט המחוזי העניק משקל להימשכות ההליך ולקשיים עליהם הצבענו. גזר הדין משקף בצורה נכונה את נסיבותיו המיוחדות של התיק".
