נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט גלעד נויטל, הורה לפסיכיאטר המחוזי להסביר בתוך שבועיים מדוע לא בוצעה הסתכלות לעמית אלמוג (22), הנאשם ברצח חברתו מאיה וישניאק, למרות שתי החלטות בהן הורה בית המשפט על ביצוע ההסתכלות (19 ספטמבר).
בינתיים, הצורך בהסתכלות כבר אינו רלוונטי, שכן ההתקף הפסיכוטי ממנו סבל אלמוג בשבועות האחרונים חלף ומצבו השתפר בזכות תרופות שהוא מקבל.
עם זאת, לטענת הסנגורית בתיק, עו"ד אורית חיון, הפרת החלטת בית המשפט פגעה בזכויות הנאשם שהינו אדם חולה אשר אינו כשיר לעמוד לדין.
בית המשפט נדרש למעשה לשני סוג כשירויות.
האחד, שאלת האחריות של אלמוג למעשיו ביום בו רצח את חברתו. ההגנה תציג בהמשך ההליכים המשפטיים חוות דעת לתמיכה בטענתה על היעדר אחריות פלילית מחמת אי שפיות. זו למעשה השאלה עליה יוכרע התיק, שכן במסגרת המענה שנתן לכתב האישום הנאשם אלמוג הודה בקטילה של המנוחה, אבל עיקר המיקוד של ההגנה הוא בפן הנפשי.
השני, ההסתכלות אשר עליה הורה בית המשפט לפני כשלושה חודשים ועסקה בפן אחר של הכשירות – זו המכונה "כשירות דיונית" ועוסקת ביכולת של הנאשם לעמוד לדין עקב מצבו הנפשי בהווה.
השופט נויטל שיושב בראש הרכב השופטים במשפט עצמו, הורה בעבר על אשפוזו של אלמוג להסתכלות בבית החולים אברבנאל, היה זה לבקשת עו"ד חיון עקב טענה להתקף פסיכוטי חוזר ממנו סבל הנאשם לאחרונה. כאמור, החלטת בית המשפט לא בוצעה, על אף שניתנה פעמיים. רופא תורן בבית החולים אברבנאל בבת ים הורה על דעת עצמו להחזיר את אלמוג למתקן המעצר בניצן, ללא אשפוז, לאחר בדיקה קצרה, בניגוד להוראה שניתנה על ידי בית המשפט.
כתוצאה מכך, על רקע חשש שיפגע בעצמו בתקופה בה לטענת ההגנה הנאשם סבל מהתקף פסיכוטי, וחרף הוראת בית המשפט להעביר אותו אבחון מקצועי בבית החולים הפסיכיאטרי, הנאשם הוחזק בבידוד בבית המעצר ניצן ונכבל בידיו וברגליו למשך ימים שלמים, לסירוגין.
"הוא היה אזוק ידיים ורגליים ב'כספת' של בית המעצר, חדר מלוכלך משתן ומסריח מצואה", אמרה עו"ד חיון בבית המשפט, "זו לא הדרך 'לאבחן' אדם חולה. עד היום יש לו פצעים מהאזיקים בגפיו".
כאמור, השופט נויטל נענה לטיעוני הסנגורית, עו"ד אורית חיון, בכך שהוא דרש הסברים מהממונים בתוך שבועיים.
בתוך כך, נקבע כי דיוני ההוכחות בתיק יחלו ב-3 בנובמבר.
עו"ד חיון הודיעה כי תתנגד בשלב ההוכחות לעדות שאמורה למסור באולם בית המשפט ד"ר מאיה פורמן מהמכון הפתולוגי באבו כביר. ד"ר פורמן תומכת בתזה שהועלתה בשלב מוקדם על ידי צוות החקירה בתיק, לפיה אלמוג לא ניסה לפגוע באמו לאחר שרצח את חברתו, וכי הוא רק ביים את ניסיון הפגיעה הנטען באמו, באופן מניפולטיבי ורק על מנת לחזק את טענת האי שפיות שלו, שהוא תכנן אותה לכאורה במקביל לפגיעה בבת זוגו המנוחה.
בפרקליטות מחוז תל אביב מבקשים להעיד ד"ר פורמן בנוגע לפגיעה הנטענת של הנאשם באימו, סיפור המעשה נכלל בכתב האישום, אלמוג הואשם בפציעה של אמו בנסיבות מחמירות בנוסף לרצח חברתו.
בהקשר זה אפשר להזכיר, כי חוות דעת של ד"ר פורמן בתיק רומן זדורוב, היתה בין הגורמים המרכזיים ל"מהומה" המשפטית בתיק הידוע ויש לה חלק משמעותי בהחלטה על משפט חוזר, למגינת ליבה של פרקליטות מחוז צפון, ופרקליטות המדינה.
ההגנה אשר מודה בתקיפת האם טוענת, כי לאור חוות הדעת של ד"ר פורמן, הפרקליטות מחזיקה במקל משני קצותיו ומדברת בשני קולות בעניין – מצד אחד עדת התביעה ד"ר פורמן טוענת שלא היתה תקיפה אלא רק העמדת פנים, ומצד שני הפרקליטות טוענת שכן היתה תקיפה.
בכתב האישום נטען כי לאחר שהנאשם רצח את חברתו, הוא הצטייד בסכין מטבח והמתין לשובה של אמו לדירה, וכשהגיעה הוא שאל אותה אם היא רוצה לראות את חברתו "ישנה", ומיד לאחר מכן התנפל על אמו מאחור, לפת את צווארה ודקר אותה בפניה ובפלג גופה העליון, וחדל רק לאחר שהאם התחננה על חייה. בסופו של דבר נגרמו לה פצעים שטחיים בלבד.
"הנאשם אינו כופר בכל אלה", טוענת הסנגורית חיון, "על פי המענה לכתב האישום הוא יטען להגנתו כי בעת ביצוע המעשים הוא היה חסר יכולת של ממש להבין את מהות מעשיו ולהימנע מעשייתם בשל המצב הנפשי בו היה שרוי במועד ביצוע העבירות המיוחסות לו".
