בית המשפט המחוזי מרכז בלוד הרשיע בחודש יוני את מוחמד אלעמורי (32) מלוד ברצח של אחותו נג'לאא – בת 19 בלבד.
פרקליטות מחוז מרכז הגישה נגד הנאשם כתב אישום על רצח בנסיבות מחמירות, עבירה שדינה הוא מאסר עולם חובה.
במשך שלוש שנים ניהל הנאשם משפט הוכחות בו ייצגו אותו עו"ד נירה שגב ועו"ד אלי כהן שהצטרף בשלב מאוחר יותר לתיק.
הסנגורים הצליחו לשכנע את הפרקליטות, כי לא מדובר ברצח על כבוד המשפחה, שבאופן אוטומטי היה מייחס לנאשם עבירה של רצח בנסיבות מחמירות. הסנגורים הגיעו להסכמה עם הפרקליטות, כי מדובר ברצח שבוצע על רקע מריבה סתמית של המנוחה עם אחיה בתוך הבית ולא רצח ממניעים תרבותיים, ולכן מדובר בעבירת הרצח השנייה במדרג עבירות ההמתה, רצח בכוונה או באדישות, שבה יש לבית המשפט שיקול דעת בעונש – מאסר עולם כעונש המירבי.
כאשר התקבלה הסכמת הפרקליטות בברכת בית המשפט סוכם כי הצדדים יטענו לעונש, הפרקליטות טענה למאסר עולם והסנגורים טענו לעונש שבין 18 ל-20 שנה.
מחקירת המשטרה וחומר הראיות במשפט עלה, כי בין הנאשם, האח הבכור במשפחה, לבין אחותו המנוחה היו יחסים עכורים שהובילו לאירועים אלימים עוד לפני הרצח.
כך למשל, באוקטובר 2018, בזמן שהיא שהתה מחוץ לבית ניסו הנאשם ואחד מאחיו להכניס אותה לרכב בניגוד לרצונה, כדי להשיב אותה לבית המשפחה, לאחר שעברה לגור עם בן זוג ללא נישואין. בהמשך, לאחר שחזרה הביתה, היא ברחה והתגוררה זמן מה במקומות שונים, כאשר בני המשפחה ובינהם הנאשם מחפשים אחריה.
על רקע ההתנהלות הזו היו אינספור חיכוכים בין נג'לאא לבין בני משפחתה. באחד הימים היא הגיעה לפגישה בחוף הים עם אחיה ואחותה, ונפרדה מהם תוך שהם קובעים להיפגש שוב למחרת, אולם היא לא הופיעה. האחים המודאגים עדכנו את הנאשם על היעלמותה, וכאשר היא חזרה הביתה סמוך לחצות גם הנאשם הגיע וביקש לשוחח עימה ביחידות. באותו הערב, בשיחת ההבהרה הזו, נטען, אלעמורי חנק את אחותו בעודה יושבת על המיטה בחדר והמשיך לחנוק אותה עד שאיבדה את הכרתה ומתה.
בעקבות מותה הוא עטף את גופתה בשמיכות, ולמחרת לקח אותה לשטח פתוח ליד בית העלמין הגדול בתל חדיד סמוך לשוהם, שם הוא קבר את גופתה.
אף אחד מבני משפחת אלעמורי לא הודיע למשטרה על היעלמותה של נג'לאא, רק בזכות מידע מודיעיני שהגיע לשוטרי מרחב שפלה על כך שהיא נעלמה כבר מספר ימים ויש חשש שהיא נרצחה, נפתחה חקירה סמויה של המשטרה. החוקרים חשדו מלכתחילה כי מדובר בעוד אשה צעירה שנרצחה על ידי מי מבני משפחתה, שאורח חייה לא נראה להם. בעקבות החשד הבסיסי הזה החלו חיפושים בשטחים פתוחים באזור שוהם, בין היתר בשטח הפתוח הסמוך לבית העלמין תל חדיד, ושם אכן נמצאה הגופה קבורה. בשלב הזה נעצרו כמה בני משפחה, בינהם אחיו הקטין של הנאשם שלפי חקירת המשטרה היה עד לרצח שבוצע על ידי הנאשם.
אחת הראיות המרכזיות נגד הנאשם היתה צילום במצלמות אבטחה סמוך לבית המשפחה, שבו נראה הנאשם מכניס מעדר לרכב, ככל הנראה בדרך לקבורתה של אחותו.
לחצו לכתבה באתר "פוסטה" על פיענוח הרצח
הנאשם מוחמד אלעמורי הכחיש את המיוחס לו ודרש לנהל את המשפט עד להכרעת הדין. בזו אחר זו הוטחו בו הראיות, ועדיין היה חסר מרכיב היסוד הנפשי של רצח ממניע של כבוד המשפחה או רצח שהתרחש כתוצאה ממריבה בין אחים. במהלך המשפט היה אמור להעיד גם האח הקטין, טהא אלעמורי, אולם הוא נעלם ועד היום לא ידוע היכן הוא.
על רקע היעלמות הקטין, עד הראייה, והקושי לבסס את המניע התרבותי לרצח, הסכימו הצדדים על הפחתה בסעיף האישום מרצח בנסיבות מחמירות לרצח בכוונה או באדישות, הנאשם הודה ברצח והצדדים התייצבו לשלב הטיעונים לעונש.
אלעמורי נשלח לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר על נסיבות חייו. בתסקיר נטען, כי לאור הסתבכויות שלו עם עם החוק כבר בגיל צעיר הוא נשר מלימודים ועבד במשך שנים רבות בתחום הבנייה. עוד התברר, כי בעבר הוא כבר הורשע בכך שפגע באחותו נג'לאא המנוחה, אז הוא נשפט לשישה חודשי מאסר.
הנאשם סיפר לשירות המבחן כי מגיל צעיר הוא לקח על עצמו את תפקיד הגורם האחראי והאבהי, מאחר שאביו נעדר מהבית בעקבות מאסר ממושך. לדבריו, לאחר שאחותו ברחה מהבית הוא ניסה להציב לה גבולות ולהחזירה לחיק המשפחה. הוא תיאר את גרימת מותה כמעשה לא מתוכנן וכאובדן שליטה "אל מול הזלזול שהפגינה כלפיו", לשון התסקיר.
עוד צוין בתסקיר, כי התנהלות הנאשם לאחר מעצרו היתה חיובית, וכיום הוא משמש בכלא גורם תומך עבור אסירים אחרים.
עם זאת, שירות המבחן נמנע מהמלצה כלשהי לעניין העונש.
התובע, עו"ד רועי לוס, ציין כי אחד השיקולים שהובילו להסדר הוא ההיעלמות המוזרה של האח הקטין אשר היה עד לרצח והיה אמור להעיד במשפט. התובע הקפיד לטעון כי לאח הנעדר עד היום נגרם נזק נפשי לנוכח זה שהיה עד לרצח, וככל הנראה זה שהוא שוהה במחתרת אי שם. לפי הפרקליטות, היעלמות הילד אמורה להוות סיבה נוספת להחמרה בעונש של הנאשם, ודרשה כאמור לגזור על אלעמורי את העונש המירבי, מאסר עולם.
מטעם ההגנה העידו לטובת הנאשם בני משפחתו הקרובים, ביניהם אשתו והוריו. הם סיפרו כי בחודשים שקדמו לרצח נג'לאא ברחה מהבית והתגוררה במקומות שונים. לדברי אמה, היא דאגה לה ויצאה תדיר לחפש אותה, האם תיארה יחסים טובים בין האחים אבל ציינה כי גם בניה ובינהם הנאשם מוחמד היו מוטרדים מהיעלמויותיה התכופות.
אשתו של הנאשם תיארה יחסים טובים עימו וציינה כי הוא מעולם לא נקט באלימות כלפיה או כלפי אדם אחר.
הסנגורים, כהן ושדב, הדגישו כי לפי עדויות המשפחה לא היתה אלימות בין האחים עד ל"אירוע החריג", וכל האירועים שקדמו לרצח "נבעו מתוך דאגה ואהבה" של הנאשם לאחותו. בנוסף הם הדגישו כי העובדה שהוא קבר את גופתה רק יום לאחר הרצח מלמדת שלא מדובר במעשה מתוכנן מראש. הם ציינו כי הנאשם הודה ולקח אחריות, והוסיפו כי הוא שוהה במעצר בתנאים קשים כבר שלוש שנים וחצי, ומתפקד במסגרתו היטב.
אלעמורי עצמו אמר במעמד הטיעונים לעונש, כי דאג לפרנס מגיל צעיר את המשפחה ואהב את אחותו שאותה "גידל מינקותה". היחסים היו טובים והיתה אהבה הדדית, הוא העיד והוסיף כי כאשר אחותו ברחה מהבית הוא פעל מתוך דאגה. לטענתו, ביום הרצח אחותו אמרה לו מילים קשות, הוא הבין שהיא תחת השפעת סמים והשתגע מזה, והיא מתה כאשר ניסה להשתיק אותה.
גם השופטים, ליאורה ברודי, מיכל ברק-נבו ומיכאל תמיר, התייחסו להתוודות המאוחרת לקראת סיום המשפט. "הנאשם לא התעשת ולא נטל אחריות למעשיו.. נפגעת העבירה היא בת משפחה צעירה לימים שכל חייה היו לפניה, אובדנה גרם צער עמוק לבני המשפחה… הנאשם הביע חרטה עמוקה וכן כאב עמוק על כך שלמרות המאמצים שלו לאורך השנים לשמור על התא המשפחתי, במו ידיו החריב והרס אותו… במקום הידברות בונה בינו לבין אחותו המנוחה, הוא בחר להתנהל כמתואר עד הסוף המר".
מנגד, השופטים הדגישו ביחס לקבורת המנוחה כי "התנהגותו קרת הרוח של הנאשם, לאחר שקיפח את חייה של המנוחה, מוסיפה נופך של חומרה לנסיבות".
השופטים גזרו עליו 30 שנות מאסר, לא לפני שאמרו לו, כי לנוכח ההתנהלות שלו הם התלבטו עד לרגע האחרון כמעט, פסע היה בין מאסר עולם לבין העונש שנגזר בסופו של דבר.
לחצו למאמר של עו"ד סתיו הלפרין על המדרג החדש של עבירות ההמתה.
