
הפרקליטות אינה מסתפקת בשלושה מאסרי העולם במצטבר, ועוד 30 שנות מאסר, שנגזרו על יצחק אברג'ל בפרשה 512.
עכשיו היא מבקשת לקבוע שבעקבות ההרשעות של אברג'ל תופקע ממנו גם תקופת השחרור המוקדם שהוא קיבל בשנת 1999, לפיכך יש להטיל עליו עוד 4.5 שנות מאסר במצטבר.
הבקשה נדונה בשבוע שעבר בוועדת השחרורים בראשות השופטת זיוה הרמן.
הנימוק לבקשת ההפקעה החריגה, שלא לומר מוזרה אחרי 25 שנה, הוא אותן עבירות בהן הורשע אברג'ל בתיק 512. עבירות הרצח, ניהול ארגון פשיעה, הסחר הבינלאומי בסמים. על פי הכרעת הדין כולן בוצעו בתקופה בה הוא היה אסיר משוחרר ברשיון, לאחר קיצור שליש, בין השנים 1999 עד 2004, לכן לטענת הפרקליטות צריכה להתבצע הפקעת רישיון כך שאברג'ל "יחזיר" את אותן שנות מאסר שקיבל בהתניה שלא יבצע עבירות.
בשנת 1987 אברג'ל הורשע בתיק רצח ראשון, של סוחר סמים בלוד, אבל בגלל שהיה קטין בן 17 הוא נדון ל-18 שנות מאסר בלבד.
בשנת 1999 אברג'ל הגיע לוועדת שחרורים פעם ראשונה, והשתחרר בקיצור שליש בהסכמת המדינה. תנאי הרשיון שלו היו שיישאר בתחומי העיר ערד ויחתום בתחנת המשטרה פעם בשבוע.
אלא שאברג'ל יצא מתחומי ערד לענייניו השונים, חלקם בסצינת ארגוני הפשיעה שזה אך באה לעולם, ובמרס 2003 הפרקליטות הגישה בקשת הפקעה ראשונה עקב הפרת תנאי השחרור.
עורכי דינו אז של אברג'ל, פנינה דבורין ודן קואל, הגיעו להסכמה עם הפרקליטות באישור ועדת השחרורים על פי המודלים הלא מוצלחים שהיו נהוגים אז, למשל עם שמעיה אנג'ל וגד שץ פלום. הפרקליטות, שהחזיקה במידע מודיעיני על כך שהאסיר המשוחרר אברג'ל מעורב בפשע, התקשתה לייצר בסיס ראייתי מוצק ולכן ויתרה על דרישתה להחזיר אותו לכלא אבל בתמורה הוסכם שהוא ייצא מהארץ, לכל מקום בחו"ל, ואסור יהיה לו לשוב לארץ עד סוף תקופת הרשיון של השחרור המוקדם – באמצע 2004.
כך, באפריל 2003 אברג'ל בחר לצאת לאירופה וקבע את בסיסו על ציר בלגיה הולנד. זו התקופה בה הוא נכנס לעסקי הסמים הבינלאומיים שלו, וקיבע את מעמדו כראש ארגון פשע שניקז לפתחו עבריינים ישראלים מכל העולם שמרביתם התנדבו לעמוד לרשותו.
במקביל, בארץ, אחיו יעקב נרצח על רקע מאבקי השליטה בסצינת ההימורים במועדוני האינטרנט, ואברג'ל נשאב למאבק הנקמה שכלל מספר רב של חיסולים בינהם אלה של פליקס אבוטבול בפראג, חנניה אוחנה בגני תקווה, וסדרת נסיונות חיסול של זאב רוזנשטיין עד ה"פיגוע הפלילי" המפורסם בדצמבר 2003 ברח' יהודה הלוי.
על בסיס הכרעת הדין באירועים הנ"ל, הפרקליטות מבקשת כאמור מוועדת השחרורים לבטל את השחרור המוקדם שקיבל אברג'ל לפני 25 שנה ממאסרו הראשון אותו ריצה לאחר שנשפט כקטין.
נציג הפרקליטות עו"ד מיכאל סטופ טען בדיון ועדת השחרורים המיוחדת שהתכנסה לדון בבקשה, שכל העבירות בהן הורשע אברג'ל בוצעו בשנים 2002 עד 2004 כאשר הוא היה אסיר ברשיון, חלק מהתקופה הוא שהה בחו"ל. עו"ד סטופ טען שלפי החוק, אסיר שמבצע עבירות בתוך תקופת השליש, חייבים להפקיע לו את כל תקופת הרישיון של קיצור מאסרו – ורק מנימוקים מיוחדים יופקע רק חצי מתקופת הרשיון.
נציג המדינה ציטט דברים שאמר אז אברג'ל לוועדת השחרורים: "אני מבטיח שאני לא יאכזב אף אחד… אני רוצה לפתוח דף חדש".
לטענת הפרקליטות, "בשם עיקרון ההרתעה" צריך למצות את הדין עם האסיר למרות שלושה מאסרי עולם, ולקבוע רשמית גם את ביטול השחרור משנת 1999, במלואו.
אחרי 25 שנה
סנגורו של אברג'ל, עו"ד איתי בר עוז, אמר כי בקשת הפרקליטות להפקיע שליש 25 שנה אחרי השחרור ממאסר היא מוזרה, מה עוד שאברג'ל נדון לרצות את כל ימיו בכלא על ידי בית משפט מחוזי.
בכל מקרה, עו"ד בר עוז דרש לדחות את הדיון בוועדה עד אחרי שבית משפט העליון ידון בערעור של אברג'ל בתיק 512, ערעור שנקבע לאוקטובר 2023. לדבריו, אין טעם כרגע בהחלטה על הפקעת שליש עקב העבירות בפרשה – לפני שניתן פסק דין חלוט על ידי בית משפט העליון.
לגופו של עניין דרש עו"ד בר עוז שהפרקליטות תציג את הבקשה שהגישה ב-2003 להפקעת השליש בוועדת השחרורים, בקשה שנומקה אז בהפרת תנאים מגבילים, אך לא נסמכה על עבירות חדשות. מדובר באותה הוועדה בה נקבעה ההחלטה שבמקום החזרתו של אברג'ל למאסר הוא יעזוב את הארץ עד תום תקופת הרשיון.
הסנגור ביקש לקבל את הבקשה שהגישה הפרקליטות לוועדה, אך המסמך עם פירוט ההפרות והעבירות לכאורה לא אותר בפרקליטות, והסנגור קיבל רק את פרוטוקול ההחלטה.
עכשיו טען הסנגור בר עוז, כי ההחלטה בשנת 2003 לא כללה הטלת תנאים מפורשים על אברג'ל, למעט איסור שהייה בארץ עד תום תקופת הרשיון. הוא הצביע על כך שחוק שחרור על תנאי הנוכחי שמגדיר כללי שחרור מוקדם, לא היה בתוקף במועד השחרור של אברג'ל בשנת 1999. בניגוד להיום, באותה העת הכללים הוגדרו בצורה שונה בפקודת בתי הסוהר. לפי ההגנה, אברג'ל לא הוזהר ולא ידוע מה נאמר לו כאשר שוחרר שחרור מוקדם.
הסנגור הבהיר כי ללא איתור המסמכים החסרים של בקשת הפקעת השליש משנת 2003, אין בפני הוועדה היום חומר המאפשר לה להגיע למסקנה, מהם התנאים שאיפשרו את ההסכמה של ההגליה לחו"ל במקום הפקעת שליש.

אלף עזאזל
"אני רוצה לחדד משהו", התערב אברג'ל בדיון, כמיטב המסורת, וטען נגד המספר של ארבע וחצי שנים להפקעה, שאליו מכוונת התביעה. "הדיון בשליש היה בשנת 2003, הם ביקשו להפקיע את מה שנשאר, שזה 16 חודש, אז אמרו לי או להיות בבית סוהר או ללכת לחו"ל, זה מה שהיה, זה לא היה להפקיע לי שליש ולא כלום…
"בדיעבד, לשלוח אותי לגולה היה עונש כבד יותר מלשבת בבית הסוהר… כשהייתי משוחרר הייתי מחתים במשטרה כל שבוע, היו תנאים ברורים היה צריך להישאר בתחומי העיר ערד, אחרי שגורשתי מהארץ לא ידעתי מה אני צריך לעשות בכלל… כבוד השופטת תיקחי אסיר שנותנים לו שליש, ונהיה כנים עם עצמנו, הוא חייב לעבוד, אז את שולחת אותו באונייה ואחרי 20 שנה את רוצה להפקיע לו שליש, כי הוא נתפס עם שק קריסטל בקולומביה? מה הקשר, הרי שלחת אותו לאלף עזאזל".
על הפרת תנאי השחרור שלו מ-1999 הוא אמר בהומור הידוע שלו: "היה אסור לי לצאת מערד. אבל ערד אם אתה לא יוצא מגבולותיה, היא כמו מעשיהו למעשה, רק בלי מזגן".
האסיר העביר לחברי הוועדה את ההרגשה שהוא עדיין בטוח בחפותו. "כשהורשעתי באמריקה על עבירות משנת 2003 עד 2006 בתור ראש ארגון פשיעה, באתי לישראל ולא ביקשו אז להפקיע את השליש… אני בטוח שבעליון אני אלך הביתה, ולכן אני לא יודע למה עכשיו מנסים להפקיע לי שליש, מה יהיה אם בערעור בעליון ישחררו אותי הביתה?
"לסיכום אני רוצה לומר, מצטער שהפרעתי, ואני מבקש רק דבר אחד להגיד, בגלל שאני יצחק אברג'ל אז מותר הכל".
ועדת השחרורים בראשות השופטת הרמן הסכימה עקרונית עם ההגיון שמאחורי בקשת ההפקעה, אולם היא קיבלה את בקשת עו"ד בר עוז, לדחות את המשך הדיון עד לאחר פסק הדין של בית משפט העליון בערעור, ועד שהפרקליטות תבצע חיפוש בניסיון לאתר את המסמכים החסרים מבקשת ההפקעה הקודמת לפני 20 שנה.











לא נתפס מה שעושים איתו כאילו אשכרה מפחדים שיהיה חופשי . לידיעת כולם מאז שהוא עצור המדינה התחרבנה הערבים חוגגים ואולי זה מה שאתם רוצים שהערבים יחגגו ??? מישהו משלם לכם על זה ???? קוטייר וחבריו על 10 רציחות 18 שנה!!!!!!!! מה נסגר ???? בגלל שהוא יהודי ??????? חירבנתם את המדינה מכרתם את כולם לערבים חבורת מפגרים עוכרי ישראל !!!!!
אחלה יצחק שבעולם,אבל והחיוך וההומור לא ירדו מפנייך לעולם,למרות שלדעתי זאת מסכה,כי בכל זאת רק ההרגשה לבלות את שארית חייך מאחריי סורגים גורם לי לירצות להיתאבד,אוהבים אותך יצחק היקר,לי לא הייתה הזכות להכיר אותך אישית,אבל עדיין בשבילי היית ותישאר הבחור הכי גברי ועקרוני שקיים במדינה בעז"ה ה' יעשה איתך חסד בעליון וימתיק לך תעונש למשהו שעוד משאיר תקווה,וכמובן בעז"ה שהקב"ה יחזיר כפליים לנבלים שבגדו וגרמו לך להיות במצב הזה.
בשביל מה כל כך הרבה זמן? הוא לא יחיה זמן רב כל כך…