האישה הבוגדת תועדה במצרים "עם המכנסיים למטה"

יוסי הוא גבר בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, עצמאי, שירש מהוריו נכסים רבים. איש עסקים מצליח שמתגורר עם אשתו רות בישוב אמיד במרכז הארץ.
יוסי פנה לחברת החקירות "סרדל שטרית" בעקבות המלצה של חבר שלו על שירותינו המקצועיים. קבענו להיפגש במשרדי החברה, יוסי הגיע אלנו בצהרי היום, התיישב במשרדי החברה ונראה טרוד מאוד בעניין אשתו, או יותר נכון בעניין כספו.

לאחר שהתיישב ולגם מהאספרסו שהגשנו לו, החל לספר את סיפורו…
"בשנה האחרונה מערכת היחסים ביני לבין אשתי הלכה והתדרדרה, החל בויכוחים סתמיים שהפכו למריבות ו'ברוגזים' ביוזמת האישה, והמשיך בהפסקה של קיום יחסי האישות בינינו" , אמר והשפיל את מבטו, "זה המשיך בכך שהיא החלה לצאת עם חברות לדבריה, לבד, והחלה לחזור כמעט בשעות המאוחרות של הלילה".

הוא סיפר שיש להם שני ילדים והם מגדלים אותם ברווחה כלכלית גבוהה. החשש שלו היה שיש לה מאהב והיחסים ביניהם ככל הנראה יובילו לגירושים. היה חשוב לו לדעת ולתעד במידה והיא "בוגדת" בו, היות ורוב הרכוש המשותף שלהם – בתים, שטחים ועוד – היה רכוש שירש מהוריו לפני הנישואין.

ביקשנו לדעת פרטים על אשתו. הבעל סיפר לנו שרות אשתו, בשנות הארבעים לחייה, יפת תואר, גבוהה, רזה, אישה אינטליגנטית, אינה עובדת, נוהגת בג'יפ מרצדס. יוסי מסר לנו את כל הפרטים הרלוונטיים, כגון תמונה שלה, כתובת וכדומה. סיכמנו כי נעקוב אחריה החל משעות הבוקר על מנת לראות עם מי היא מבלה את שעות היום – היות ויוסי טען שגם ביום איננה בבית – ועם מי מבלה את שעות הלילה.

נפרדו כידידים, לחצנו ידיים ואמרנו לו שנעדכן אותו בהמשך.
למחרת בבוקר המתנו ביציאה מהישוב. צוות עוקבים התמקם על הכביש הראשי, ביציאה מהיישוב בו הם מתגוררים. ישוב עשיר, בתים פרטיים, תושבי המקום אנשים אמידים ומבוססים. ניתן לראות זאת על פי הבתים וכלי הרכב שחנו בחניה.
בשעה עשר בבוקר לערך, שער הישוב נפתח, הג'יפ מרצדס נהוג על ידה יצא מהישוב והיא החלה בנסיעה לכביש הראשי לכיוון מרכז הארץ. פנתה לאחד הרחובות הקטנים, החנתה את הג'יפ, ירדה מהרכב והחלה ללכת לכיוון אחד הבניינים.

היתה לרות הליכה אצילית, אישה גבוהה, שיערה ארוך בלונדיני, מבנה גופה רזה, אישה נאה בהחלט. נהגה להתאמן בקאנטרי קלאב. היה ניתן לראות זאת עליה.
בשעה 10:30 לערך נכנסה לבניין. מבדיקה עם יוסי התברר לנו שבבניין זה מתגוררת אחותה, אשת סודה.
כעבור כשעה יצאה מהבניין, עלתה לרכבה ונסעה לאחד הישובים היותר עשירים באזור תל אביב. נכנסה לחניית בית פרטית. כל העת אנחנו בעקבותיה. תיעדנו את כל נסיעתה ותנועותיה.

התמקמנו לתצפית על הבית ועל רכבה כ-100 מטר מהבית שבו היא חנתה במקום נסתר. כיווננו את המצלמות אל הבית, עשינו זום כך שיכולנו להבחין בשם של בעלי הבית על שלט שהתנוסס, וגם בכתובת מדויקת. מבדיקה שעשינו התברר כי חברתה הטובה מתגוררת שם.

כעבור כשעה וחצי יצאה מהבית לרכבה ונסעה בגפה למסעדה בחוף הים. היינו בטוחים שתפגוש בגבר ונוכל לסיים את המעקב מהר, כי מה יש לאישה נאה לבוא לבד לחוף הים – שאלנו את עצמנו.
אנחנו משתדלים מאוד לסיים את התיקים כבר בשעות הראשונות, בעיקר בשביל הלקוחות. כמובן שתקוותנו היא למצוא שאינה נואפת.

רות חנתה סמוך למסעדה מוכרת בחוף הים בתל אביב, יצאה מהרכב בבגד ים אדום וחולצת טריקו לבנה עליה, ואחזה בידה תיק ים. היא התיישבה באחד השולחנות במסעדה מתחת לשמשיה.
החלפנו לבגדי ים, משקפי שמש וכפכפים, ונראינו כמבלים במקום (ברכבי העיקוב ישנם בגדים נוספים להחלפה שמתאימים לכל סיטואציה). נכנסנו פנימה עם מצלמות סמויות לתעד את המפגש, התיישבו בזווית שהיא אינה יכולה להבחין בנו והמצלמות הסמויות שלנו תיעדו כל תנועה שלה. היא הזמינה סלט וכוס יין אדום, הוציאה ספר מתיקה והחלה לקרוא ספר רומן. בהחלט אישה אינטילגנטית. הזמנו שתייה, שילמנו מבעוד מועד על מנת שלא נתעכב ביציאה.

כעבור כשעתיים, כאשר השמש החלה לשקוע, רות בקשה חשבון. המלצר ניגש אליה בחיוך רחב והגיש לה את החשבון. היא שילמה, עלתה לרכבה ונסעה לכיוון היישוב בו היא מתגוררת. ליווינו אותה עד ביתה ותיעדנו את נסיעתה עד הגעתה.

דיווחנו ליוסי על מאורעות היום וקבענו שנמשיך על פי התוכנית. בערב הוא התקשר אלינו מתנשף ונרגש, וסיפר לנו שיש שינוי בתוכנית, רות אשתו ביקשה ממנו שישגיח על הילדים בסוף השבוע הקרב ובא, היות והיא בקשה להיות עם חברתה הטובה, "להתאוורר קצת" לדבריה.

אמרנו לעצמנו שאם היא אכן נואפת – זה יקרה בסוף השבוע הזה. ביום חמישי התמקמנו משעות הערב לתצפית על היציאה, היות ויוסי עדכן שהיא אמורה לצאת בערב.
נערכנו כמו בפעם הקודמת. בשעה שמונה בערב לערך שער הישוב נפתח והג'יפ המוכר יצא. רות נוהגת בג'יפ המרצדס שלה, פנתה לכביש הראשי, כביש 6, פנתה לעיר סמוכה במרכז הארץ, אנחנו בעקבותיה, תיעדנו כל תנועה שלה. היא פנתה לרחוב ללא מוצא, חנינו בצד הדרך ירדנו מהרכב ונכנסנו ברגל לתוך הרחוב, תוך כדי שאנו סורקים ובוחנים כל רכב שיוצא במידה והיא עלתה לרכב אחר. צוות עוקבים נוסף המתין ברכב ליציאתה לפי תזמון שלנו, מוכן ליציאת הרכב וללוות אותו עד הצטרפות הצוות הרגלי.

הלכנו עד סוף הרחוב, זיהינו את הג'יפ חונה בצד והגברת בתוך הרכב. עמדנו בחצר בית, במקום מוסתר, כך שאנו מתצפתים על הרכב עם מצלמה, מוכנים לתעד כל עלייה של גבר לרכבה.

לפתע הבחנו בגבר בשנות הארבעים לחייו, מבנה גוף מוצק, שרירי וגבוה, הולך לכיוון רכבה. היא יצאה מהרכב חיבקה אותו ארוכות תוך כדי שאנו מתעדים את המפגש והחיבוק. הגבר עלה והתיישב במושב הנהג, והיא עלתה לצדו והחלו בנסיעה.
השניים נסעו לכיוון כביש 6 דרומה ואנחנו בעקבותיהם.

תיעדנו את מהלך הנסיעה. הפעם הבנו כי חששות הבעל אומתו. ככל שהמשיכו דרומה, כך היינו בטוחים שהם נוסעים לאילת.
במצפה רמון פנו לתחנת דלק. הגבר ירד מהרכב ותדלק את הג'יפ. מיד התמקמנו בזווית טובה כך שנוכל לתעד לזהות את פני הגבר. הגבר סיים לתדלק, קנה מחנות הנוחות שתייה קלה, נכנס לרכב והמשיכו בנסיעה דרומה לאילת. הגיעו לאילת ופנו לשכונה המערבית של אילת. החנו את הג'יפ באחד הרחובות, פרקו את המזוודות והמתינו.

ירדנו מהרכב, התמקמנו במקום חשוך ותיעדנו אותם ואת הפריקה של המזוודות, ומיד הבנו שפניהם לא לאילת אלא לכיוון מסוף סיני. הם חנו שם על מנת לחסוך את החניה בתשלום ליד המסוף או להימנע מדו"ח חניה. נערכנו בהתאם עם כל המשמעויות של כניסה לסיני. ויזה, הכנסת ציוד עיקוב, ועוד.

את המצלמות השארנו ברכב. לקחנו רק את המצלמות הסמויות ופלאפונים. כמובן שידענו כי מעקב במצרים הינו אופרציה אחרת. חשבנו בליבנו כי עם המצרים לא כדאי להתעסק, לקחת סיכון להיעצר ולתת הסברים כי איננו מהמודיעין הישראלי אלא במעקב אחר אישה נואפת.
"הזוג" הזמינו מונית ונסעו למסוף טאבה, ירדו מהמונית, הוציאו את המזוודות והלכו לכיוון המסוף. החנינו בסמוך למסוף, למזלנו היו לנו דרכונים ברכב למצבים מעין אלה.

"הזוג" עבר את ביקורת הגבולות ואנחנו אחריהם, קצת חוששים שהמצרים יבחינו במצלמות הסמויות שלנו. בחששות כבדים הצלחנו לעבור לצד המצרי ללא תקלות ובעיות.
"הזוג" הזמינו מונית ואנחנו הזמנו מיד מונית וביקשנו מהנהג שיסע אחרי המונית בו נמצאים זוג האוהבים.

המונית החלה בנסיעה ואנחנו אחריהם. אחרי נסיעה של מספר שעות הגענו לעיר קהיר במצרים. המונית חנתה בסמוך למלון מפואר. "הזוג" ירד מהמונית ונכנס לתוך המלון. המתנו עד שייכנסו וכעבור מספר שניות נכנסנו אחריהם.
הפעלנו את המצלמה הסמויה, הבחנו בהם כשעזבו את הקבלה והלכו לכיוון החדרים. עקבנו אחריהם על מנת לתעד אותם נכנסים לתוך חדר יחדיו. רות והמאהב עצרו ונעמדו ליד חדר 112, ותוך כדי חיבוק נכנסו יחד לחדר. להפתעתנו, כעבור דקות הם יצאו מחדרם ודפקו על דלת ליד, חדר מספר 110, שם פגשו את חברתה הטובה (נשואה גם היא), ששהתה עם המאהב שלה בחדר. הבנו כי זהו מעין סיפור כיסוי לשתי הנואפות. תיעדנו הכל מהצד, הם אפילו לא סובבו מבט לרגע, כך שיכולנו לצלם.

כשהם היו בתוך החדרים התארגנו, שכרנו חדר במלון בסמוך לחדריהם (חדר מספר 114) והמתנו להם בלובי.
כעבור כשעה הם יצאו מהחדר, היא היתה מחויכת, סידרה את שיערה. המאהב הלך אחריה כשגם חייך וטפח על ישבנה. הזוג התיישבו בבר של המלון והזמינו יין ותוך כדי שהם לוגמים מהיין הם התנשקו. חברתה והמאהב הצטרפו אליהם. תיעדנו אותם מתנשקים ארוכות. לאחר כשעה של התמזמזות של שני זוגות האוהבים הם עלו שוב לחדרם ואנחנו בעקבותיהם.

תיעדנו שוב את הכניסה שלהם לחדר יחדיו, רות ומאהבה נכנסו לחדר 112, חברתה ומאהבה נכנסו לחדר 110, אנחנו נכנסנו לחדר 114. הצבנו במסדרון מצלמה סמויה עם שידור לאחור על מנת לעקוב אחר יציאתם מהחדר.
קיר הפריד בין חדרם לבן חדרנו וניתן היה לשמוע קולות וגניחות במהלך התעלסות סוערת ביניהם.

הכל הלך לפי הפרוטוקול הקבוע של הבוגדים/בוגדות, שום דבר לא היה חדש לנו, לא הפתיע אותנו. הפעם הם הרגישו בטוחים לעשות ככל העולה על רוחם והם עשו ועוד איך עשו, ללא חשש. מי יחשוש שעוקבים אחריו במצרים?
במהלך שלושת הימים שהם שהו במלון הם התנהגו כזוג לכל דבר ותועדו מחובקים ומתנשקים. הלכו יד ביד, צוחקים, מבלים כמו זוג יונים בירח דבש.

ביום ראשון בבוקר עזבו שני זוגות האוהבים את המלון. תיעדנו הכל. חזרנו לארץ.
חייגנו ליוסי, קבענו להיפגש למחרת בבוקר, הוא שאל, " היה משהו?"…
"כן", אמרנו, "ועוד איך היה, היה והיה…" וגם שהופתענו מחברתה הנשואה.
למחרת בבוקר, לאחר שעברנו על הדו"ח והתמונות שהפקנו מסרט הווידאו, כשהגיע יוסי ונכנס – ניכר על פניו שהיה מתוח. סיפרנו לו על מאורעות הסופ"ש לפרטי פרטים.
יוסי היה "בהלם" מחד, ושמח מאידך על התוצאות ובעיקר על הכסף והנכסים שהיה אמור לתת לאשתו לכשיתגרשו. ליווינו אותו לחדר הצפייה במשרדי חברת "סרדל שטרית ", על מנת לצפות בקלטת הלוהטת. הכנו את מסרטת הווידאו ולחצנו על כפתור הצפייה.

יוסי לא האמין למראה עיניו, גם כאשר הבחין שגם חברתה של אשתו עם מאהב. מסתבר שבעלה של חברתה הינו חברו הקרוב ביותר של יוסי.
שמענו אותו ממלמל: "אם נכפה עליי להתגרש לפחות בניצחון…".
"צוחק מי שצוחק אחרון".

* מחקירות חברת סרדל שטרית מכון פוליגרף חקירות ביטחון ואקדמיה