מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין (אט"ד), עו"ד עמית ברכה, מצטרף למאבק נגד פסקת ההתגברות וטוען כי הרפורמה במערכת המשפט שמתכננים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין תביא לכך שבית המשפט לא יוכל להתערב במקרים בהם תהיה פגיעה באיכות הסביבה.
במכתב שברכה שלח בתפוצה רחבה הוא כתב בין היתר: "אם וחלילה תעבור ההפיכה המשטרית שמתכננת הממשלה, יחד עם יתר זכויות האדם, תירמס גם הזכות של כולנו לסביבה ראויה בישראל".
"משטר דמוקרטי נועד להיטיב עם תושבי המדינה, ולהגן על זכויותיהם הבסיסיות אל מול עוצמת השלטון, גם כאשר מדובר בשלטון אשר נבחר ברוב קולות", כתב ברכה, "זאת, באמצעות קביעת נורמות וכללי משחק, אשר על אכיפתם אמון בית המשפט. שבירתם החדה של כללי משחק אלו, אשר התפתחו באופן אבולוציוני מאז קום המדינה, היא לא פחות מצונאמי חברתי, אשר מלוא השלכותיו אינן אפשריות לחיזוי".
ברכה הוסיף וכתב כי "המציאות הדמוקרטית כפי שאנו מכירים אותה כיום, המספקת הגנה על זכויות אדם סביבתיות, תשתנה ללא היכר עם אישור רפורמת המשפט.. הכלים המשפטיים בהם הרפורמה מבקשת לפגוע מאפשרים לציבור במדינת ישראל לנשום אוויר נקי מזיהום; ליהנות מזכות הגישה לחופי רחצה, לטבע ולפארקים; מאפשרים פיקוח על מפעלים מזהמים; שקיפות מידע סביבתי; מבטיחים מים ראויים לשתייה; הגנה על משאבי הטבע, שמירתם לדורות הבאים והגנה על שכבות מוחלשות תוך שאיפה לצדק סביבתי-אקלימי".
לטענת ברכה, במידה והרפורמה תצא לפועל, בית המשפט לא יתערב בעתירות שנועדו למגר תופעות הפוגעות באיכות הסביבה. לשיטתו של ברכה, בית המשפט לא יתערב למשל בעתירות נגד פרויקטים שנבנים קרוב לקו החוף, או עתירות שנוגעות למפגע סביבתי. "הצעדים המוצעים צפויים להחליש את ההגנה על זכויות סביבה; להגביל מהציבור את זכותו להעלות בפני בית המשפט טענות כנגד השלטון; למנוע מבתי המשפט לקיים ביקורת שיפוטית ולצמצם עד ללא היכר את יכולתם של ארגוני החברה האזרחית להגן על זכויות אדם ולקבל סעד אפקטיבי לתיקון עוולות סביבתיות", כך נכתב.
זאת ועוד, עו"ד ברכה טוען כי ביטול עילת הסבירות עלולה לדרדר את מדינת ישראל למצב של דיקטטורה המאופיינת בסיטואציה של עריצות הרוב. "משמעות ביטול עילת הסבירות היא מתן מנדט בלתי מוגבל, בלתי מרוסן ובלתי מפוקח לכל גחמה של הרוב הנבחר בכנסת, גם אם מדובר בפגיעה אנושה בזכויות אדם סביבתיות".
ברכה מציין כי לאורך השנים הוגשו לפתחו של בית המשפט עתירות בנוגע לעוולות סביבתיות, חלקן התקבלו וחלקן נדחו. "מי שאומר לא לעילת הסבירות אומר לא לתיקון העוולות הסביבתיות… מי שאומר לא לעילת הסבירות אומר במילים אחרות: 'לא להותיר חופי רחצה פתוחים לציבור הרחב שהכניסה אליהם תהיה ללא תשלום' כפי שנקבע בבג"ץ… מי שאומר לא לעילת הסבירות אומר כן למפעלי ים המלח להמשיך להרוס, לדלדל ולפגוע בים המלח… מי שאומר לא לעילת הסבירות אומר כן להרחבת מתחם בתי זיקוק לנפט בחיפה, למרות הזיהום הצפוי מהרחבתם… מי שאומר לא לעילת הסבירות, אומר כן לקצא"א להפוך את מדינת ישראל למסדרון הובלה של נפט, ולאפשר לה לסכן את הסביבה, המערכות האקולוגיות ואת בריאות הציבור", כך לדברי ברכה.
בנוסף מציין ברכה כי אם וכאשר תיפסל עילת הסבירות בחקיקה, הכנסת תוכל לחוקק כל חוק שעולה על רוחה. "כך למשל, כשיוחלט על ידי הרוב להרחיב מפעל מזהם סמוך לגן ילדים, לא תוכל להישמע הטענה שההחלטה, הגם שזכתה לרוב בכנסת, היא אינה סבירה; או למשל כי כאשר שתקודם מדיניות בלתי-שוויונית לפיה יוקצו משאבים לטיהור מים רק לאוכלוסיות מסוימות, לא יוכל בג"ץ להתערב בשיקול דעתו של המחוקק ולפסוק כי קיימת זכות גישה למים נקיים לכל אדם באשר הוא אדם. החומה האחרונה הניצבת בפני פגיעה בזכויות אדם סביבתיות – תהא חסומה בפני הציבור".
