בתום חקירת היחידה המרכזית במשטרת מחוז ירושלים, נחשפה רשת של סחר בנשים למטרות זנות, שהופעלה על ידי גבר ושלוש נשים, כולם אזרחי דרום-אפריקה.
השבוע הוגשה הצהרת תובע בדבר כוונת פרקליטות מחוז תל אביב להגיש כתב אישום נגד חברי הרשת.
מהחקירה עולה כי עשרות נשים דרום אפריקאיות הובאו לישראל, בעיקר לדירות באזור תל אביב, בכיסוי של צלייניות, דרך ירדן ונתב"ג. לפי המשטרה, חלקן אולצו לתת שירותי זנות בכפייה.
ראשית חשיפת הרשת היתה בדירת זנות בירושלים, עליה פשטו שוטרי הימ"ר בבירה לפני כחודשיים. במקום עוכבו מספר נשים, כולן אזרחיות זרות שעסקו במתן שירותי זנות. מהעדויות שלהן עלה כי הן הובאו לארץ מדרום אפריקה דרך ירדן באמתלות שונות.
הנשים הועברו למקלט לקורבנות סחר בבני אדם ונפתחה חקירה ביחידה המרכזית, במטרה להתחקות אחר האחראים לרשת ההברחה והסרסרות.
בהמשך החקירה הגיעו בלשי ימ"ר ירושלים לדירות מגורים בדרום תל אביב, שם הם עצרו שלוש חשודות בתפעול הרשת ושתי נשים נוספות שהוחזקו באחת הדירות למתן שירותי מין.
מספר ימים לאחר מכן נעצרה חשודה נוספת בדרום תל אביב.
בחודש שעבר נעצר בנתב"ג חשוד נוסף – זר עם אזרחות ניגרית ודרום-אפריקאית, בשנות ה-40 לחייו, כאשר ניסה להימלט מישראל ללא הצלחה. כל החשודים הועברו לחקירה בימ"ר ירושלים ובוססה תשתית ראייתית נגד הגבר ועוד שתי נשים שהיו שותפותיו.
בימ"ר אומרים כי גבו עדויות קשות מהנשים שהועסקו ברשת הסרסרות, וכי הן עברו התעללויות, כליאת שווא ומעשי תקיפה ואלימות על ידי מנהלי הרשת – הגבר ושלוש נשים שגם הם דרום אפריקאים.
מהעדויות עולה כי חלק מהנשים אולצו לעבוד בזנות. חלקן סיפרו לחוקרי המשטרה כי הן נזרקו ערומות לרחוב, לאחר שאחת החשודות, המנהלת הסרסורית, לא היתה מרוצה מתפקודן.
כתב האישום בפרשה יוגש ביום שישי (2 אוגוסט). מייצגים בתיק עו"ד ג'ורג' חילו ועו"ד אורלי פרייזלר מהסנגוריה הציבורית.
עדכון – כתב האישום
כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב מייחס לגבר אזרח ניגריה ולשלוש נשים דרום אפריקאיות ביצוע עבירות של סחר בבני אדם, החזקה בתנאי עבדות, הבאת אדם לעיסוק בזנות, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות, פרסום שירותי זנות ועיכוב דרכון.
בהתאם לכתב האישום, בין השנים 2022-2024, פיתו הנאשמים את הנשים בכזב לעזוב את ארץ מוצאן ולהגיע לישראל באמתלת שווא של פרנסה ועיסוק בעבודות משק בית בישראל. הם הציעו לרכוש עבורן את כרטיס הטיסה ולסייע להן במציאת מקום מגורים ועבודה. בנוסף, סיכמו עימן את עלות הבאתן לישראל בסך של 20 עד 60 אלף שקל, ואפשרו להן לשלם לאחר הגעתן לישראל ומתוך שכר עבודתן.
עם הגעתן לישראל, הנחו הנאשמים את הנשים להגיע לדירה בתל אביב, לקחו מהן דרכון והובהר להן כי לא תעבדנה בעבודות משק בית וכי עליהן להתחיל באופן מיידי לפרוע את החוב באמצעות מתן שירותי מין בתשלום.
על פי האישום, המתלוננות נאלצו לעסוק במתן שירותי מין, ללא הסכמתן ובניגוד לרצונן. עוד הובהר להן, כי עד לתשלום מלוא החוב, לא יוחזר להן הדרכון. הנאשמים סחרו בנשים ואילצו אותן לשלם את עלות הבאתן, באמצעות מתן שירותי מין בתשלום וקבלת מחצית ששילמו הלקוחות עבור פירעון החוב, עד לפירעון מלא של עלות הבאתן לארץ.
נטען כי בחלק מהמקרים, הוחזקו המתלוננות בתנאי עבדות אשר כללו את שלילת חירותן ושליטה מלאה בחייהן, תוך ניצול חולשתן החברתית, התרבותית והכלכלית בישראל, לעיתים תוך שימוש באלימות ואיומים ומבלי שיהיה באפשרותן של המתלוננות לשנות מצב זה. אחת הנאשמות איימה בהסגרתן למשטרת ישראל ולרשויות ההגירה, נהגה לצעוק עליהן, להכות ולחנוק, כל אימת שסירבו לעשות כדבריה.
נאסר עליהן לצאת מהדירה לבדן או ללא רשות וכן אולצו לעבוד בזנות בכל ימות השבוע בכל שעות היממה.
סנ"צ יורם סגל, ראש מפלג תשאול בימ"ר ירושלים שניהל את החקירה: "לצד האתגרים הרבים שניצבים לפתחנו בימים אלו ובכלל במחוז ירושלים, אנחנו רואים חשיבות רבה לעסוק באופן יזום בעבירות זנות וסחר בבני אדם. חשיפת חברי הרשת היא פועל יוצא של פעילות יזומה, של נחישות ושל התעקשות שלנו לחשוף ולאתר את אותם אלו שהביאו את הנשים לעיסוק בזנות באמתלות שונות. בחקירה נחשפנו להתנהלות שבחלקה הייתה אכזרית כלפי אותן הנשים, וכללה מעשי התעללות. אותם מחוללי פשיעה וזנות – נתינים זרים מדרום אפריקה נעצרו וביצענו את כל הפעולות הנדרשות כדי לבסס נגדם תשתית ראייתית ולהעמידם לדין".
בתוך כך, ממשרד המשפטים נמסר כי יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה הנחתה להעביר למקלט לקורבנות סחר שלוש נשים שאותרו במהלך פעילות המשטרה, אשר על פי החשד נסחרו לישראל לשם עיסוק בזנות.
תחילה, הנשים לא שיתפו פעולה בחקירה, אולם לאחר שהן נקלטו במקלט נערכה חקירה נוספת, במסגרתו שיתפו במידע קריטי אשר הוביל לאיתור ראשי הרשת ועוד שתי קורבנות שגם הופנו למקלט.
בעקבות המידע ושיתוף הפעולה, הכירה היחידה למאבק בסחר בבני אדם בכל הנשים כקורבנות סחר, והן ממשיכות להיות מטופלות ומלוות במקלט ומקבלות את כלל הזכויות ממשרדי הממשלה. עדויות הקורבנות הובילו, כאמור, בסופו של יום למעצר החשודים והגשת כתב האישום.
לפני שנה הועברה סמכות ההכרה בקורבנות סחר בבני אדם מהמשטרה ליחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים. המנגנון החדש כולל התייעצות עם ועדה מייעצת הכוללת נציגי משטרה, רשות אוכלוסין והגירה, משרדי הרווחה והעבודה, וכן נציגת ארגונים לא ממשלתיים ושורדת סחר.
לאחר ההכרה, מוצע להן שנת שיקום על ידי משרד הרווחה במקלטים ובמרכז יום ייעודי, הכולל טיפול פסיכיאטרי ורפואי על ידי משרד הבריאות, ושיקום פסיכו-סוציאלי, שיקום תעסוקתי והכשרה מקצועית, סיוע ותמיכה בהליך הקליטה בחזרה למדינת המוצא וסיוע משפטי מטעם משרד המשפטים.
קורבנות שבחרו להעיד נגד מי שניצל אותם ונשארו בישראל לתקופה זו, יכולים לשהות במקלט לכל אורך ההליך הפלילי ולאחר מכן לבקש שנת שיקום נוספת בהתאם לקריטריונים.
