בית משפט המחוזי בבאר שבע הרשיע עובדת של בנק מזרחי טפחות בתשע עבירות של לקיחת שוחד וגזר עליה שנת מאסר בפועל (31 דצמבר).
הנאשמת סיגלית ביטון (55) היתה מנהלת לקוחות עסקיים בבנק מזרחי טפחות בבאר שבע. היא הורשעה בלקיחת שוחד משלושה לקוחות בעלי עסקים מרהט – תמורת פתיחת חשבונות, אישור הפקדות מזומנים, חריגה ממסגרות והגדלת מסגרות אשראי וניכיון הצ'קים שלהם.
שווי השוחד וטובות ההנאה שלקחה עמד על כ-65 אלף שקל.
שניים משלושת נותני השוחד, מג'די אבו פריח ואסד קואעין, היו בעלי מגרשים למכירת מכוניות.
הלקוח השלישי, מג'ד אל זיאדנה עצמו היה בעבר סגן מנהל סניף בנק במרכנתיל – ואחר כך פתח חברה לחטיפים מלוחים עם בנו.
אל זיאדנה העיד כי הגיע לסניף מזרחי-טפחות בבאר שבע בהמלצת חברו סוחר הרכבים אבו פריח, שאמר לו שהוא מכיר את הפקידה ביטון: "תיגש לסיגלית והיא תפתח לך חשבון".
כשנשאל אל זיאדנה מדוע היה צריך את המלצת אבו פריח לפתיחת חשבון בנק, הוא השיב שהחשבון של העסק לחטיפים בבנק "מרכנתיל" הוגבל, וציין כי בנקים לא ממהרים לפתוח חשבון ולתת אשראי לבעלי חשבונות מוגבלים.
הנאשמת פתחה את חשבונותיהם של שלושת נותני השוחד בבנק, ניהלה אותם ודאגה לקידום ענייניהם בדרכים שונות.
בתמורה לביצוע פעולות בנקאיות שביצעה עבור סוחר הרכבים אבו פריח, היא ביקשה ולקחה ממנו:
גופי תאורה בשווי של 3,650 שקל
מכשיר "סוני פלייסטיישן", שני שלטים ומשחק בשווי 2,150 שקל
טלפון נייד שנגנב והושב לבתה, עבורו שילם אבו פריח 1,500 שקל.
מוצרים דוגמת תרופות, ירקות וחלב עז.
אבו פריח גם מסר רכב לשימושה למשך ארבעה חודשים.
תמורת פתיחת חשבון בנק עבור אל זיאדנה, הנאשמת ביקשה ולקחה 10,000 שקל.
בתמורה לביצוע פעולות בנקאיות עבור הלקוח קואעין היא ביקשה ולקחה:
9,000 שקל במזומן
מקרר בשווי של 16 אלף שקל
היא ביקשה אך לא קיבלה כסף למימון טיפולי שיניים.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
פקידת הבנק ביטון כפרה באמצעות עו"ד ציון אמיר בכל העבירות המיוחסות לה, אך הורשעה על ידי השופט יובל ליבדרו לאחר ניהול הליך הוכחות, בתשע עבירות השוחד המתוארות מעלה.
לצד זאת, היא גם זוכתה מ-24 עבירות נוספות של לקיחת שוחד.
התיק נוהל על ידי עו"ד אוריין רוזנטל מפרקליטות מיסוי וכלכלה. לפני מתן גזר הדין הוגש תסקיר של שירות המבחן, ממנו עלה שהנאשמת דבקה בטענת החפות, הציגה עמדה קורבנית והטילה אשמה על מנהל סניף הבנק בו עבדה.
לטענתה, מנהל הבנק הוא זה שלקח את השוחד, והוסיפה שהוא התנכל לה בשל תלונה שהגישה נגדו בעבר.
עם זאת, שירות המבחן התרשם מ"דפוסים מרמתיים באישיותה".
הפרקליטות ביקשה לגזור על הנאשמת 25 חודשי מאסר וקנס של 100 אלף שקל.
הסנגור, עו"ד אמיר, עתר להתחשב במצבה הבריאותי והכלכלי של הנאשמת, ולגזור עליה חודשיים בלבד בעבודות שירות, ללא קנס כספי. אמיר טען כי "מעשיה של הנאשמת נמצאים בשולי העשייה הפלילית".
השופט ליבדרו כתב כי יש לדחות את טענת הסנגור, "כמו גם את הגישה העומדת מאחוריה".
"הציבור נפגע לא רק כאשר לוקחי השוחד הם מלכים, רוזנים ונשיאים, אלא גם כאשר לוקחי השוחד הם עובדי ציבור 'פשוטים', בדרגות נמוכות אשר באות במגע ישיר עם הציבור הרחב בעשייה היומיומית", כתב השופט.
עוד הוסיף: "קח לך מדינה שבה בבוקרו של יום, שוטר תנועה מוותר לפלוני על דו"ח מהירות בתמורה לבקשיש של מאות שקלים; ובצהרי היום אחראי רישום הגנים בעירו של אלמוני נאות לרשום את בתו של אלמוני לגן הילדים שבו חפץ אלמוני לאחר שזה 'פינק' אותו בכרטיס להופעה; ובערבו של יום הבנקאי של פלמוני מגדיל לו את מסגרת האשראי לאחר שצ'ופר בשובר לארוחת בוקר זוגית, ואומר לך שמדובר במדינת עולם שלישי, שהשחיתות זורמת בעורקיה".
לדברי השופט, "אף את השחיתות הנמוכה, היומיומית במגע ישיר של האזרח עם אנשי הציבור בדרגים הנמוכים יש למגר. יש שיגידו, שדווקא שחיתות זו, אליה נחשף האזרח בחיי היום יום, במישרין, היא זו שפוגעת באמון הציבור בתקינות השירות הציבורי ובתדמית בעובדיו, כמו גם בשוויון, באופן מוגבר יותר מהשחיתות הגדולה של מנהיגי הציבור, ומכאן שגם בה יש להילחם מלחמת חורמה".
השופט סבור כי "משיקולי הלימה והרתעה יש לעמוד על כך שהמאסר ירוצה מאחורי סורג ובריח, וזאת אף אם את תקופת המאסר שתוטל על הנאשמת (12 חודשים) בניכוי תקופת מעצרה ניתן לרצות בעבודות שירות".
בשורה התחתונה נגזרו על ביטון 12 חודשי מאסר בניכוי הימים בהם היתה עצורה, בראשית הפרשה אי שם לפני שמונה שנים.
בנוסף הוטל עליה קנס בסך 50 אלף שקל, או שלושה חודשי מאסר נוספים תמורתו.
