"אי אפשר לומר למבוגרים: 'תמכרו את הרכב שלכם או תעזבו את תל אביב'"

שתף כתבה עם חברים

רובם המוחלט של רוכבי האופניים בתל אביב בגילאי 18-55, מה שמציף את הטענות על כך שמדיניות העירייה לסלול עוד ועוד שבילי אופניים פוגעת באנשים המבוגרים יותר, הנזקקים לרכב פרטי בחיי היומיום. מומחית: "יש חוסר איזון בהגבלת הרכב הפרטי ואין אלטרנטיבה לאנשים מבוגרים"

מפת שבילי האופניים בתל אביב

מסקר שנערך על ידי עיריית תל אביב בשנת 2018 עולה, כי ממוצע הגילאים של רוכבי כלי הרכב הדו-גלגליים בעיר עומד על 20-45. עוד עולה מהסקר, כי רובם המוחלט של רוכבי האופניים בעיר עומד על גילאי 18-55, בעוד ששיעור רוכבי האופניים בגילאים המבוגרים יותר עומד על שני אחוזים בלבד מתוך כלל הרוכבים.

הנתונים הללו, בהנחה שנותרו פחות או יותר כשהיו, מראים כי ככל שאנשים מבוגרים יותר, הם משתמשים פחות ברכבים דו-גלגליים. על רקע מדיניות התחבורה של העירייה – העדפת רכבים דו-גלגליים, תחבורה ציבורית ותחבורה שיתופית, על פני רכבים פרטיים – מתעוררת ומוצפת בעיה מהותית: כאשר העירייה סוללת עוד ועוד שבילי אופניים ומתעדפת דו-גלגליים על פני רכבים פרטיים – האם מדובר בחוסר התחשבות כלפי האנשים המבוגרים יותר?
השאלה הזו מקבלת משנה תוקף לנוכח טענות תושבים על כך שישנם שבילי אופניים שהיקף השימוש בהם אינו רב, וסלילתם על חשבון מקומות חניה לא היתה מוצדקת. כדוגמא לכך מציגים המתלוננים את שביל האופניים בבוגרשוב.

עמירם סטרולוב, מומחה לתחבורה, אומר לאתר "פוסטה" כי סלילת שבילי אופניים נחשבת למהלך מבורך, אולם הבעיה היא שלא תמיד סלילה כזו נעשית בהתאם למחקר מקדים. "אנחנו לא נגד אופניים", הוא אומר, "אופניים זה כלי טוב, אבל צריך לעשות את זה בשכל ולא על חשבון מקומות חניה שאין. צריך לקבוע סטנדרט מה הכמות המינימאלית של מקומות חניה ולפי זה לפעול".

"צריך לקחת את האוכלוסייה המבוגרת בחשבון", מוסיף סטרולוב, "זו שלא רוכבת על אופניים ולא יכולה להיעזר בתחבורה הציבורית. צריך גם לאשר את המינימום לאוכלוסייה המבוגרת, חניה לרכב שלהם, כי הם נזקקים לרכב. אי אפשר לומר למבוגרים: 'תמכרו את הרכב שלכם ואם לא – אז תעזבו את תל אביב'. צריך שיהיה תקן חניה לטובת אנשים שלא יכולים לרכב על אופניים, כמו שצריך פתרון למי שמחזיקים ברכב מאחר שאין תחבורה ציבורית בשבת".

עמירם סטרולוב

ד"ר ויקטוריה גיטלמן, עמיתת מחקר בכיר במכון לחקר התחבורה בטכניון, אומרת לאתר "פוסטה" כי "בעיריית תל אביב יש מדיניות ברורה לצמצם את השימוש ברכב הפרטי. יחד עם זאת, כדי לדעת אם לסלול שביל אופניים על חשבון מקומות חניה וכלי רכב, צריך לעשות היוועצות עם הציבור. צריך להתייעץ עם אנשי מקצוע, חלקם באים מהאקדמיה".

סללו שביל אופניים בבוגרשוב. בינתיים לא נראה שהוא משמש רוכבי אופניים רבים. האם זה שווה את זה?
"אנשי מקצוע יכולים לבנות סימולציה שמגיע מהשילוב של היוועצות עם תושבים וחוות דעת של אנשי מקצוע. האם זה מבטיח מאה אחוז הצלחה? לא בהכרח. לעיתים בשנים הראשונות אין שימוש בשביל אופניים כזה או אוחר, ולכן שוקלים דברים מחדש. בשטח עירוני בתל אביב הולכים למגמה לגרש את הרכב הפרטי ולהביא אמצעים אקטיביים כגון הליכה ורכיבה על אופניים. אחת הדרכים לממש את המדיניות היא לצמצם את מקומות החניה, אם על ידי לקיחת מקום חניה לטובת שביל אופניים ואם לטובת חניה לקורקינטים דו-גלגליים שיתופיים על חשבון מקומות חניה".

בעירייה יש האומרים כי השאיפה לצמצם את השימוש ברכב פרטי היא לגיטימית.
"מצד אחד אני מבינה את זה, כי אנחנו מדינה שהופכת לפקק גדול מדי, וזה קורה כבר 40 קילומטר מתל אביב. הכבישים מאוד צפופים ורמת המינוע עולה. עם זאת, מרגישה שיש חוסר איזון בהגבלת הרכב הפרטי ואין אלטרנטיבה לאנשים מבוגרים. יש אצלנו מבנה חברתי שבו אנחנו צריכים בינתיים את הרכב, ואין חלופה אמיתית. ההתפתחויות הן כאלו דרסטיות, שיש לשקול ולעשות איזון".

אז מה הפתרון?
"להיות מותאם. מה שנכון למרכז תל אביב לא נכון לשכונות פריפריאליות ולערים אחרות. צריך להסתכל על תנאים מקומיים ולהתאים את הדברים למציאות. צריך להסתכל באילו מקומות להגביל את הרכב, ובאלו מקומות לא לעשות זאת. אחת הדרכים היא לעשות ברחובות מסוימים מיתון תנועה; במקום לסלול שביל אופניים, אפשר להגביל את מהירות כלי הרכב ולעשות דרך משולבת לכלי רכב ואופניים וכך יכולים להשתלב בהרמוניה כלי הרכב, אופניים, הולכי רגל וגם מקומות חניה".

ד"ר ויקטוריה גיטלמן

עושה רושם שבעיית הגיל המבוגר ממש מהותית בסיפור הזה.
"בארצות הברית היו לא מעט מחקרים, לפיהם אנשים מבוגרים התחילו לרכב על אופניים. אנשים מבוגרים לא ייסעו על קורקינט כי הוא דורש איזון, אבל הם כן ייסעו על אופניים חשמליים. אנשים עם מוגבלות יכולים לנסוע עם קלנועית, שיכולה לנסוע על המדרכה (מהירות הקולנועית מוגבלת ל-12 קמ"ש, ד.א). יחד עם זאת, החשיבה צריכה להיות יותר פרטנית ויותר מקורבת לנסיבות".

מה שאפשר לראות הוא שישנה מחאה גוברת והולכת לגבי מקומות החניה בתל אביב, דבר שכמובן פוגע בנהגים מבוגרים יותר. אמנם בעיות החניה בתל אביב לא נולדו היום, אבל לנוכח מדיניות העירייה – עושה רושם שהן מתגברות, או לכל הפחות צפות.
"אפשר להבין את הטענות. צריך לעשות תהליך הדרגתי ולא לקפוץ מיד כפי שקורה עכשיו. העירייה היתה צריכה להידבר עם התושבים ואולי לתקופה מסוימת כן להשאיר מקומות חניה. לא ייתכן שהיום יש לי רכב ומחר בבוקר אין לי איפה להחנות אותו. צריך לחשוב על חלופות ולתת פתרון ביניים. בבנייה עתידית מפחיתים את מספר מקומות החניה בתקן. במקום תקן 1 (רכב לכל דירה), תקן החניה עומד על 0.8, כך שאדם קונה את הבית שלו ויודע אם יש או אין לו איפה להחנות, אז הוא יתכונן בהתאם. אבל אי אפשר פתאום לתת לאדם לתכנן כך וכך, ומחר בבוקר אין לו מקום חניה".

תגובת עיריית תל אביב
"מדיניות התחבורה העירונית והמהלכים המבוצעים כחלק ממנה מיועדים לטובת כלל משתמשי הדרך וכמובן עבור המבוגרים שבהם. במיוחד עבורם, מקדמת העירייה מהלכים לפינוי המדרכות, בין היתר על ידי סלילת שבילי אופניים, סימון חניות ייעודיות לכלים זעירים, הרחבת מדרכות וקידום מיזמים של תחבורה שיתופית וציבורית כדי שההתניידות בעיר תהיה יעילה, נוחה, וירוקה כמו בערים המפותחות בעולם. המטרה היא בין היתר להוריד את העומס מהכבישים כך שהמבוגרים שאינם יכולים לוותר על הרכב הפרטי יתניידו יותר בקלות.
"לגבי שביל האופניים בבוגרשוב – השביל נסלל כחלק מכלל העבודות ברחוב, הנחוצות במיוחד בשל עבודות הרק"ל שמתחילות היום ברחוב בן יהודה. ברחוב יוקם שביל אופניים לצד נתיב תחבורה ציבורית במקטע, הרחבת המדרכה, סימון מעבר חצייה רציף בין שדרות בן ציון לבוגרשוב ולמעשה יצירת ציר ירוק לאורכו של הרחוב. עד כה שביל האופניים המדובר מוכיח את עצמו ואנו רואים בשלושת השבועות מאז פתיחתו שכמות הרכיבות בו קפצה ב-50 אחוז לעומת בתקופה לפני תחילת העבודות".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
1 Comment
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות