"בשמה של הפעוטה ובשמם של מאות קטינים נוספים, החוסים תחת קורת גגו של בית המשפט לנוער וכמהים למשפחה ובית, אפנה למחוקק בקריאה לשנות את המצב הקיים".
כך כתבה שופטת בית המשפט לנוער בקרית שמונה, טל ויסמן בן-שחר, בעת שדנה בבקשת רשויות הרווחה להאריך שוב צו הוצאה ממשמורת של פעוטה בת ארבע, עד לפתיחת תיק אימוץ רשמי עבורה (18 נובמבר).
עם לידתה, פעוטה הוצאה ממשמורת אמה, בהסכמת האם. כשהיתה בת עשרה חודשים הועברה הפעוטה למשפחת אמנה קבועה, ובהמשך הסכימו שני הוריה למסור אותה לאימוץ. למרות זאת, עד עצם היום הזה טרם נפתח הליך אימוץ רשמי, בשל הליכים ביורוקרטיים המתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה, העמוס לעייפה באין ספור תיקים.
לפי חוק הנוער העוסק בטיפול ובהשגחה, הסמכות לטפל בהליכי אימוץ נתונה לבתי המשפט לענייני משפחה בלבד. לפיכך, ידיהם של שופטי נוער כבולות, ולמרות שהם נתקלים כמעט מידי יום בסיפורים קורעי לב על ילדים ללא משפחה – הם כמעט שאינם יכולים לסייע ולאפשר לילדים להיות חלק בלתי נפרד מתא משפחתי.
גם במקרה הזה, היות ואין בסמכות בית המשפט לנוער לטפל בהליכי אימוץ, כל שיכלה השופטת לעשות הוא להיעתר שוב לבקשת רשויות הרווחה ולהאריך ב-30 ימים נוספים את הצווים המורים על הוצאת הילדה ממשמורת הוריה, כפי שקרה פעמים רבות בעבר. במילים אחרות: יש בני זוג שרוצים להיות הורים לילדה, ומעוניינים להעניק לה בית חם, אך הסחבת מונעת זאת מהם, והתוצאה – הנפגעת היא בעיקר הילדה.
למרות שנענתה לבקשה, השופטת קראה כאמור למחוקק לשנות את המצב הקיים. "יש לאפשר לשופט הנוער להשלים את מלאכתו, להושיע ילדים מאסונם, לקחת אחריות על גורלם ולהעניק להם סיכוי ממשי להתפתחות תקינה, התקשרות בריאה וקיום אורח חיים מיטיב, בחיק המשפחה", כתבה השופטת בן-שחר בהחלטתה. בדבריה מתחה השופטת ביקורת חריפה ואמרה כי בשל מחדלי רשויות הרווחה קטינים מחמיצים אפשרות לזכות בבית יציב וקבוע, לפתח התקשרות בריאה עם האחראים עליהם ולזכות באפשרות להשתלב במשפחה.
"בית המשפט לנוער עוסק בעניינם של קטינים בסיכון ולעיתים, מגיחים פעוטות לעולם ולאולם באותו השלב כמעט", ציינה השופטת בהחלטתה. "בית המשפט לנוער מלווה אותם ואת הוריהם מיום לידתם. במקרים בהם מתברר לבית המשפט לנוער כי להורים אין מסוגלות הורית כלל או כי מסוגלותם אינה מספקת על מנת לקבל את ילדיהם בחזרה, חובה עליו לפעול לטובתו של קטין, לוודא הגעתו לבית קבוע, יציב ואוהב, למשפחה – שתעניק מענה מיטיב לצרכיו, ותפעל כמיטב יכולתה לאיחוי השברים ופיצוי על הפגיעה הקשה שחווה הפעוט. עם זאת, בשלב זה, ידיו של שופט הנוער כבולות, וחוק הנוער אינו נותן מענה. ההסדר החוקי הקיים מחייב את רשויות הרווחה לפתוח הליך משפטי נפרד. מצב דברים זה מביא לסחבת אומללה, הנמשכת לעיתים שנים ארוכות, פוגעת פגיעה אנושה בזכותם של קטינים רבים למשפחה וביכולתם לזכות באפשרות לקיים חיים תקינים בעתיד".
