התחקיר בתוכנית "עובדה" על בית השנטי, עמותה שמטרתה לסייע לבני נוער בסיכון, העלה שורה של מחדלים, בהם קיום יחסי מין בין מדריכים לנפגעים, קידום נערים פוגעים או נפגעים בעבר לעמדה של מדריכים, עם כל מה שמשתמע מכך, והסכנה שנער פוגע או נפגע ימשיך לפגוע או להיפגע מינית.
אין פיקוח פרטני
בתחקיר הוצג היעדר פיקוח של העובדים הסוציאליים האחראים על אותו קטין בנעשה בצורה יומיומית בבית השנטי, ריכוזיות יתר וענישה מוגזמת – להיות סגור או לחשוב על "ספסל חשיבה" מחוץ למעון. ענישה כזאת קיימת במוסדות שונים כמו "נירים" ו"מלכישוע", שבו נער שביצע פעולה שבניגוד לכללי המשמעת, נדרש להיות לבדו שעות ארוכות ולבצע מטלות קשות פיזיות ונפשיות. יש גבול דק בין היכולת לחשל וליצור את המשמעת, לבין החשש לשבור את רוחו של הקטין ואת רצונו ושיתוף הפעולה שלו לשהות באותו מעון.
יש מספר מקומות סיוע לקטינים הן בענייני מין, הן בענייני סמים והן מקומות כלליים. מסגרות הרווחה מצומצמות וסובלות מהזנחה ומחוסר בתקציב. הפיקוח של הרווחה לא מספיק הדוק, כך שלמעשה אין פיקוח לא על המוסדות ואין פיקוח פרטני על אותו קטין, שנפגש עם עובדת סוציאלית רק פעם בכמה חודשים, ולא יודעת באמת מה קורה באותו מוסד.
הפתרונות המוצעים
אני מציע מספר פתרונות: הידוק הפיקוח של שירות הרווחה על המוסדות, פיתוח של מרכזים שיספקו מעטפת ומענה כולל לקטינים שלא מצליחים להשתלב במסגרת קהילתית. המענה לא צריך להיות ייעודי בענייני סמים, אלכוהול ועבירות מין. כך, נערים שאינם סובלים מבעיה מוגדרת ומאובחנת, יקבלו מענה.
הפתרון המרכזי שאני קורא אליו: הרחבת הטיפול בקהילה, שימוש נכון בשירות המבחן, במתנ"סים הקיימים ובפרויקטים קיימים כמו "תוכנית היל"ה". יש ליצור מצב בו ממלאים את סדר יומו של הקטין וכך פותרים הן את העומס במרכזים סגורים, כמו בית השנטי, והן את הבעיות של הנערים שמגיעים לא בצו רווחה, אלא אגב צו פלילי ונתקעים במשך חודשים ארוכים במעצרי בית, ללא שום תכלית, מה שגורם לפגיעה בנפשם, במרצם וברצונם לבצע הליך שיקומי.
כך, על ידי פעולות כמו הרחבת הטיפול בקהילה ויצירת סדר יום בקהילה יימצאו פתרונות גם לנערים שמגיעים עם צו רווחה וגם לנערים שמגיעים עם צו פלילי. רק אלו שלא מצליחים שתוכנית סדר יום בקהילה, או המסוכנים ביותר, יופנו למרכזים סגורים.
אני דורש את תעדוף ושינוי סדר העדיפויות של ההשמה. יש להעביר את כובד המשקל לטיפול בקהילה. יש לפתוח מרכזים ולשנות את הליך ההשמה, כך שיתבצע תעדוף ומיון שונה וטוב יותר. יש להדק את הפיקוח על ידי שירותי הרווחה. פיקוח כזה יגדע מהשורש תופעה של ענישה מוגזמת הכוללת התעללות, או על התפר של התעללות, מה שעלול לשבור את הנערים מבחינה נפשית ופיזית.
