בפברואר 2020 נעצר יצחק כהן מחדרה בחשד שהפעיל יחד עם שותפו רשת שירותי ואתרי ליווי וזנות בארה"ב, וביצע עבירות הלבנת הון בכספים ששותפו העביר לו לישראל. ביום מעצרו של כהן נתפסו ראיות שונות, ובין היתר מחשבים ומכשירי טלפון ניידים, רכוש וכסף מזומן. בנוסף נרשמה הערת אזהרה על דירת המגורים של כהן.
בפברואר 2021 נעצר כהן בשנית, כאשר לבית משפט המחוזי בירושלים הוגשה בקשת הסגרה שלו לארה"ב באותה פרשה. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת סנגורו, עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין, ושחרר את כהן למעצר בית.
במקביל התנהלו הליכים בעניין תפיסת רכושו של החשוד. מאז מעצרו הראשון אישרו בתי המשפט להאריך מעת לעת את צווי תפיסת הטלפונים וצווי הקפאת הרכוש, על מנת להבטיח בבוא היום את חילוט הדירה והכסף שנתפס במזומן.
ביוני האחרון, בית משפט השלום בחיפה דחה את בקשת היחידה המרכזית (ימ"ר) במשטרת מחוז חוף – שניהלה את החלק הישראלי של החקירה – להאריך את צווי תפיסת הנדל"ן ב-180 ימים נוספים. בית המשפט קבע כי במסגרת הליכי הסגרה לא ניתן להורות על חילוט "רכוש בשווי" (רכוש כשר שלא בוצעה בו עבירה, אלא הוא בשווי העבירה בלבד) כפי שניתן מכוח חוק איסור הלבנת הון. לפיכך הוסר העיקול מדירתו של כהן, והכסף התפוס הועבר לשמש כערבון בהליכי ההסגרה.
לקראת דיון התפוסים האחרון, בשונה מצווי תפיסת הרכוש, המשטרה "שכחה" להתייחס לתפיסת הטלפונים והמחשבים של החשוד המוחזקים כראיות בתיק, ולבקש את הארכתם. בחודש אוגוסט הגיש עו"ד פינקלשטיין בקשה לשחרור המכשירים וטען כי המשטרה מחזיקה בהם באופן בלתי חוקי ותוקף הצווים פג.
המשטרה טענה מנגד, כי מכשירי הטלפון מוחזקים מכוח צו אשר ניתן לה בהליך מקביל, נוסף, שפתחה בבית משפט השלום בחדרה במעמד צד אחד, בחודש פברואר האחרון. התברר כי רשם המוצגים בתחנת חדרה הגיש לבית המשפט בעיר "בקשת סל" להארכת צווי תפיסה בשורה ארוכה של תיקים שונים ומשונים במעמד צד אחד – דרך אשר המשטרה נוקטת בה כנראה כדי למנוע תקלות של פקיעת צווי תפיסת מוצגים.
אלא שהליך התפוסים בתיק של יצחק כהן מתנהל מזה שנה במעמד שני הצדדים בחיפה, ולכן שופט בית משפט השלום בעיר, זיו אריאלי, ביקר בחריפות את התנהלות המשטרה. בחודש שעבר קיבל השופט את בקשת עו"ד פינקלשטיין לשחרור הטלפונים והמחשבים של כהן, תוך שציין כי המשטרה הסתירה מבית המשפט בחדרה שמתנהל הליך מקביל בבית משפט השלום בחיפה.
השופט הוסיף כי המשטרה לא קיימה כדין גם את צו השופט שקיבלה בחדרה, שקבע כי על המשטרה ליידע את כהן על מתן הצו, ולאפשר לו להגיש השגה בתוך 45 יום. לפי החלטה זו, רק אם כהן לא יגיש השגה – תוארך התפיסה ב-180 ימים. בפועל, עד שהסנגור הגיש בקשה לשחרור התפוסים, איש לא יידע אותו שתפיסת הטלפונים הוארכה במעמד צד אחד על ידי שופט בחדרה, ולמעשה התפיסה אינה בתוקף זה חודשים ארוכים, לאחר שהמשטרה לא קיימה את דרישת הצו.
על החלטת השופט אריאלי להשבת המכשירים הגישה המשטרה ערר לבית המשפט המחוזי בחיפה. בערר נטען כי פסיקת בתי משפט מאפשרת להורות על הארכת צווי תפיסה אף באופן רטרואקטיבי לאחר פקיעתם, מחשש לפגיעה בתיקי חקירה.
השופט המחוזי אמיר טובי דחה את הערר וקבע כי צבר המחדלים בטיפול המשטרה בתיק אינו מאפשר הארכת צו התפיסה. "העוררת לא מילאה אחר צווים שיפוטיים… העוררת ניסתה להכשיר את השרץ", כתב השופט טובי ודחה אף את טענת המשטרה כי מדובר ב"טעות סופר".
"אין מקום להאריך את תקופת ההחזקה, ולו בשל כך שהעוררת לא הגישה בקשה לא בזמן אמת, לא בדיעבד, ולמעשה עד לא לרגע זה", סיכם השופט טובי. "על הרשות, אשר נוטלת מידי אדם את קניינו, למלא באופן קפדני אחר הוראות החוק ולנקוט בכלל הצעדים המתחייבים כדי להפעיל את סמכותה בזהירות ובקפדנות, כאשר 'הימנעות המשטרה מלנקוט צעדים על פי חוק מהווה אי תקינות מובהקת שתוצאותיה בצדה'".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "תכליתה של כל חקירה היא אחת ויחידה – להגיע לחקר האמת ומיצוי הדין עם מבצעי העבירות תוך הקפדה על זכויותיהם של חשודים ועצורים, וכך היה גם במקרה זה. אין בהחלטה על החזרת המוצג בכדי להעיב על ההליך החקירתי אשר ממשיך להתנהל. לצד זאת, ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית הרי שהיא נלמדת, ובמידת הצורך מופקים הלקחים הנדרשים בהתאם".
