ארבעה ישראלים חשודים בהונאות פורקס נעצרו לצורך הסגרה לגרמניה

שתף כתבה עם חברים

החשודים תושבי מרכז הארץ מבוקשים בגין עוקץ משקיעים בעשרות מיליוני אירו באמצעות אתרי מסחר פיקטיביים. מעצרים נוספים בוצעו בגיאורגיה, אבל המנהלים הראשיים של הקבוצה נמלטים בחו"ל

אילוסטרציה: Kevin Ku מאתר Unsplash

הפרקליטות מבקשת את מעצרם של ארבעה אזרחים ישראלים לצורך הסגרתם לגרמניה, שם הם מבוקשים בגין הפעלת אתרי פורקס ועבירות מרמה חמורות.
(עדכון 1 בנובמבר) הותרו לפרסום שמות העצורים: פבל קוטלר (47) מחולון, יורי דשבסקי (33) מתל אביב, נמרוד בלכמן (33) מצור יגאל וחן מלכה (31) מגבעתיים.

מדובר בבקשת מעצר למשך 20 יום, עד להגשת בקשת ההסגרה הרשמית מגרמניה. החשודים בישראל נעצרו במבצע מעצרים מתואם שהתבצע במקביל בגיאורגיה וישראל (19 אוקטובר).
לפי רשויות גרמניה, מדובר בקבוצה עבריינית בראשה עומדים ישראלים, שהונתה משקיעים בגרמניה ובמדינות אחרות. נטען כי ארבעת העצורים בישראל היו בכירים בקבוצת הפורקס. עם זאת הבעלים הראשיים לפי החשד הם שני ישראלים אחרים, אב ובנו העוסקים גם בנדל"ן, אשר לפי המשטרה נמצאים בבריחה מחוץ לישראל ולא אותרו, בשלב זה.

לאחרונה פועלת משטרת גרמניה באינטנסיביות מול ישראל, במסגרת חשיפתן של כמה וכמה רשתות עוקץ לכאורה, בראשן עמדו ישראלים אשר לפי החשד הפעילו אתרי מסחר פיקטיביים ומוקדי שיווק במזרח אירופה, אשר פנו לשוק הגרמני דווקא ולאזרחים במדינות אירופיות נוספות. הרשת הנוכחית ככל הנראה אינה קשורה לחברת ביט-טק מרמת גן אשר דבר החקירה נגדה נחשף בפוסטה, ובראשה עומד עבריין ישראלי מוכר מאוד מתחום העוקץ הפיננסי ועבירות כלכליות. אותו חשוד חזר לאחרונה לישראל ונחקר בימ"ר תל אביב לאחר שנכסים בעשרות מיליוני שקלים הקשורים אליו לכאורה הוקפאו, והוא הגיש בקשת ערר כנגד פרסום שמו.

בקשת המעצר של היום, שהנה קדימון להליכי הסגרה, קשורה כאמור לקבוצת ישראלים נוספת שנחשפה על ידי רשויות החקירה בגרמניה. הקבוצה הפעילה לכאורה מערך מסועף של אתרי אינטרנט שנחזו להיות פלטפורמות מסחר להשקעה במוצרים פיננסיים, ניירות ערך כולל אופציות בינאריות ומטבעות קריפטו (ביטקוין ועוד). הפלטפורמות פורסמו באינטרנט במטרה לאתר קרבנות שיתעניינו להשקיע את כספם.

לפי הנטען, בניגוד למצג שהוצג בפני המשקיעים, בפועל לא קיימה הקבוצה העבריינית כל סחר בפלטפורמות, ולמשקיעים לא יכול לצמוח כל רווח מהשקעתם. נטען כי מטרת חברי הקבוצה היתה לקבל סכומי עתק מהמשקיעים במרמה.

הקבוצה העבריינית לכאורה הפעילה מוקדי טלפנים על מנת לעמוד בקשר עם המשקיעים. תחילה פעל מרכז הטלפנים מישראל, בהמשך הועברה פעילותו לטביליסי, גיאורגיה. מרכזי טלפנים נוספים הוקמו בירוואן שבארמניה ובקישינב שבמולדובה. נטען כי פעילות המרמה התקיימה עד לימים האחרונים.
במקביל, לקבוצה יש משרדים בפתח תקווה. אתמול נערך בהם חיפוש ובוצעה הקפאת כספים מחשבונות שונים בסך ארבעה מיליון שקל.

בבקשת המעצר נטען כי למשקיעים מאירופה הוצגו מצגי שווא, לפיהם התבצע מסחר בחשבונם והם זכו ב"רווחים". בפועל, נטען, כספי ההשקעות הועברו על ידי חברי הקבוצה דרך חשבונות בנק שונים ברחבי אירופה, חלק מהכספים שימשו לתפעול מערך העוקץ וחלקו הגדול התגלגל לכיסם של חברי הקבוצה. הטלפנים נהגו לשכנע את המשקיעים להשקיע עוד ועוד כספים, בסכומים הולכים וגדלים. כאשר המשקיעים ביקשו למשוך את רווחיהם, התחמקו הטלפנים בתואנות שונות ולעתים טענו שנדרשות הפקדות נוספות על מנת לאפשר זאת. לפי הנטען, לבסוף נותק הקשר עם המשקיעים, אשר לא הצליחו לקבל את כספם בחזרה.

במקרים מסוימים שולמו סכומי כסף קטנים למשקיעים, שנועדו לעודדם להמשיך ולהזרים כספים לידי הקבוצה, מתוך מחשבה כי מדובר בהשקעה אותנטית. לפי בקשת המעצר, במקרים מסוימים חויבו משקיעים בסכומים גבוהים מאלה שהסכימו להם, או שבוצעו חיובים להם לא הסכימו כלל. קבוצת העוקץ פעלה לכאורה מ-2016.

הפרקליטות טוענת כי העצורים היו בעלי תפקיד בכירים (צילום להמחשה מתוך סרטון של הפרקליטות)

נטען כי בנוסף, ב-2019 החלה הקבוצה להפעיל אתרים שנחזו כפלטפורמות המיועדות "לסייע" למשקיעים שנעקצו בהונאות סחר בפלטפורמות אחרות, "להשיב את כספם", ובפועל לפי הנטען, אתרים אלה – Fxlaws ו-TradeLegal – שימשו חזית נוספת לקבלת כספים במרמה ולביצוע עוקץ כפול לכאורה על אותם לקוחות.

הפרקליטות טוענת, על בסיס מסמכי הבקשה הראשונית שהועברה מגרמניה, כי ארבעת העצורים בישראל היו בעלי תפקיד בכירים בניהול הקבוצה העבריינית החל מ-2016, בשיווק ובניהול מרכזי הטלפנים. הערכת רשויות גרמניה היא כי סך כספי העוקץ שנגנבו על ידי הקבוצה ממשקיעים במדינות אירופה מגיע לעשרות מיליוני אירו. עוד נטען, כי העצורים קיבלו לכיסם חלקים בכספים אלה.

חומר החקירה כולל מידע שנתפס בשרתים של אתרי העוקץ, לרבות התכתבויות בדוא"ל, מסמכים פיננסיים ביחס לתנועת הכספים ועוד.
בבקשה שהוגשה על ידי עו"ד ינאי גורני מהמחלקה הבינלאומית נכתב: "בעניינם של המשיבים קמה עילת מעצר כבדת משקל בדמות חשש להימלטות, בשים לב לכך שמדובר באנשי עסקים והיי טק שהם 'אנשי העולם הגדול' אשר מנהלים את פעילותם מחוץ לישראל. מעובדות המקרה עולה כי יש למשיבים מערך קשרים משמעותי בגיאורגיה ויתכן שגם בארמניה".

עו"ד ליה פלוס ועו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין המייצגים את אחד העצורים, מסרו בתגובה: "מרשנו הינו שכיר שכל תפקידו התמצה ברכישת לידים לצורך שיווק הפלטפורמה למשקיעים. למרשנו אין כל מודעות לכך שבהתנהלות בין המשקיעים לבין החברות שעשו שימוש בלידים היתה בעיה חוקית כלשהי, אם אכן היתה בעיה חוקית כלשהי".

עורכי הדין אורי קורב ואסף בנמלך ממשרד בן צור-קורב המייצגים חשוד נוסף מסרו: "מרשנו עזב את החברה כבר בשנת 2017, כאשר מרבית הטענות בבקשת המעצר הזמנית מתייחסות לתקופה שלאחר עזיבתו. מרשנו מעולם לא רימה איש, וכל פעולותיו נעשו בשקיפות מלאה כלפי הלקוחות בהתאם לחוק. אנו מאמינים ומקווים כי לאחר שתסתיים החקירה ויתבררו העובדות לאשורן, מרשנו לא ייכלל בבקשת ההסגרה הרשמית".

עו"ד יניב שגב המייצג עצור נוסף מסר: "בשלב זה לא נכון לצאת בהצהרה מכל סוג, אלא יש ללמוד את העובדות תחילה".

השופטת עדי בר-טל אישרה לבקשת הסנגורים, חרף התנגדות הפרקליטות, צו איסור פרסום על שמות העצורים עד החלטה אחרת או עד הגשת בקשת ההסגרה. המעצר של היום הוא כאמור "מעצר ביניים" לצורך הכנת בקשת ההסגרה הגרמנית.
נציג הפרקליטות אמר כי "החקירה הגרמנית מתמקדת בקורבנות הגרמנים, אבל אתרי האינטרנט שבבסיס המרמה פנו ללקוחות במדינות רבות. יש ראיות שמדברות על שימוש של טלפנים בשמות בדויים והטעייה בכתובת ממנה מגיעות השיחות, שנחזות להיות מגרמניה או בריטניה ובפועל בוצעו מישראל, גיאורגיה וארמניה. המשיבים היו בדרג ניהולי בכיר, אנשי הייטק ועסקים".

כפי שפורסם באתר "פוסטה", אתמול נחקרו ביחידת הונאה מרכז גם עורכי דין שנתנו שירות לחברות המדוברות. עורכי הדין שוחררו אתמול בסיום החקירה. בסך הכל נחקרו 15 מעורבים.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות