נערה ונער, היא בת 17 (ב-15 באוגוסט), והוא יהיה בן 18 בעוד שבועות אחדים). משפחות המוצא של שניהם מקיימות אורח חיים דתי, כך גם הם עצמם. הם הכירו דרך חברים משותפים. נפשותיהם נקשרו זו בזו והם הפכו לזוג. לימים הרתה הנערה. השניים שיתפו את הוריהם וביקשו את עזרתם. כך נתגלגל עניינם לבית המשפט, בבקשה להתיר להם להינשא חרף גילם הצעיר.
השופט איתי כרמי מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל-נצרת בחר לפתוח את פסק הדין שניתן ביום 14.8, יום לפני שמלאו לנערה 17. התוצאה: הבקשה להינשא נעתרת.
בהמשך, סקר השופט כרמי את חוק גיל הנישואין שעבר שינויים במרוצת השנים. שינויים אלה משקפים ידע מצטבר אודות ההשלכות של נישואי בוסר על הקטינים הנקשרים בהם:
- הגברת הסיכוי לגירושין
- סיכון מוגבר לאלימות במשפחה
- היריון בגיל צעיר (מדי) מסכן את האם והילוד פיזית ונפשית גם יחד
- חשש להשפעות של הורות בלתי בשלה
- הגברת הסיכון לחיי דלות ומצוקה
- נשירה מלימודים.
התיקון האחרון בחוק העלה את גיל הנישואין ל- 18 שנים.
כאמור, במועד הגשת הבקשה טרם מלאו לקטינה 17 ומשכך, הוזמן תסקיר עו"ס לסדרי דין, שנחתם בהמלצה שלא להתיר את הנישואין. מסקנת העו"ס באה מתוך נקודת מוצא שלפיה נישואי בוסר אינם לטובת הקטינים. השופט כרמי החליט שלא לאמץ את מסקנות התסקיר, בנימוק שהן אינן מבוססות נסיבות פרטיות אלא מדיניות כללית.
מכאן בחן השופט את נסיבותיו האישיות של כל אחד מבני הזוג, בשלותם ותפיסת המציאות שלהם; בחן את נסיבות הקשר ביניהם ואיכותו; בחן את מערכות היחסים של השניים מול משפחות המוצא; כך גם את החתך החברתי-כלכלי של משפחות המוצא; כמו כן, נבחנו התמריצים לבקשה ומקורם והרקע הקהילתי שבו נטוע הזוג והשפעותיו.
מול אלה, נבחנו ההשלכות שעשויות להיות על כל אחד מבני הזוג במקרה של דחיית הבקשה, העול החברתי והאישי הכרוך במצב שאליו נכנסו, האיסור ומחיריו. בסופה של בחינה, הגיע השופט כרמי למסקנה כי במקרה זה טובת הקטינים היא היתר הנישואין.
בית המשפט העניק משקל לכך שהפרש הגילים בין הצדדים עומד על שנה וששניהם אינם רחוקים מגיל הנישואין. כמו כן, התרשמות בית המשפט היתה כי הצדדים בעלי רצון משותף, חופשי והדדי להינשא בלא איומים או חשש מדחייה. השניים תכננו למסד את הקשר בעוד כשנה, עם סיום לימודי הנערה, אך באופן בלתי מתוכנן, הרתה הנערה. "התרשמתי מכנות דבריה של אם הנערה בדיון, כי היה חשוב לה לִפְרוֹשׂ לפני הנערה את כל האפשרויות לרבות האפשרות של הפלה. התרשמתי כי התקיים תהליך עיבוד משמעותי ובטוח, כאשר היה ברור ש'להתחתן זה לא הדבר הראשון שרצים לעשות'.", ציין השופט בפסק הדין. "האם ראתה חשיבות בחופש הבחירה של הנערה. אפשרות הבחירה בנישואין באה לאחר שהורי הנערה בדקו את החתן ומשפחתו ונוכחו בקיומה של אהבה בין השניים. ללמד על כך שהנישואין אינם מתחייבים מההיריון, המהווה אומנם גורם מאיץ אך לא גורם מַתְנֶה. לשני בני הזוג עורף משפחתי איתן, התומך בהחלטתם ומתכוון ללוות, להדריך ולסייע בשנותיו הראשונות של התא המשפחתי", הוסיף השופט.
איך יתפרנס הזוג הצעיר?
הנערה עובדת בחנות, מחזיקה בחשבון בנק עצמאי ולומדת לבגרויות, בעלת רצון גבוה להצליח ואף חולמת על לימודי רפואה. היא שותפה לטיפול באחיה בן השנה, מה שמעניק לה, על פי התסקיר, ביטחון ביכולותיה לטפל בתינוק.
הנער, שכיר אף הוא במקום עבודה יציב, מחזיק בחשבון בנק עצמאי. בד בבד עם עבודתו משלים בגרויות ומתכוון להתגייס לשירות סדיר בצה"ל בסוג תפקיד, שיאפשר לו להיות משמעותי בחיי הזוג כהורים.
כאמור, בסופו של דבר נעתר השופט לבקשה. "מסקנתי האחת, כי התרת הנישואין היא ההחלטה ה'טובה'. אייחל כי בבניין עתידם האישי והמשפחתי של בני הזוג, תהפוך ההחלטה גם ל'נכונה'", נכתב בסוף פסק הדין.
ב"כ הצדדים: עוה"ד יעקב מור יוסף. היועץ המשפטי לממשלה (המשיב לבקשה) באמצעות עוה"ד מריה חאיק
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
