הצעה מגונה: ביטול תיק נהיגה בשכרות בתמורה למידע מודיעיני

שתף כתבה עם חברים

מוכר למשטרה שנעצר בחשד לנהיגה בהשפעת קנאביס סירב להצעה ובבית המשפט חשף את מה שקרה בחדר החקירות. השופט נזף במשטרה אבל הרשיע את הנאשם ופסל את רישיונו

מפגש מעניין עם רכז המודיעין (צילום להמחשה מתוך סדרת טלוויזיה)

מוכר למשטרה (49) מראשון לציון, שנעצר בחשד לנהיגה בהשפעת קנאביס והובא לתחנת משטרה, קיבל הצעה מפתה: רכז מודיעין הציע לבטל את התיק נגדו, בתנאי שישמש כמקור מודיעיני של המשטרה. מאחר שסירב להצעה, נגד החשוד הוגש לבסוף כתב אישום, הוא הורשע ורישיונו נפסל לשישה חודשים.

תחילת הסיפור ב-24 במאי 2018, כאשר הנאשם נעצר בעקבות מידע מודיעיני אבל סירב לבקשת השוטרים למסור בדיקת שתן. הוא נלקח לתחנה, שם הציע לו רכז המודיעין לשמש כמקור. בעקבות המפגש עם רכז המודיעין, לאחר חקירתו אישרו השוטרים לחשוד לנהוג בחזרה הביתה כדי ש"יחשוב על הדברים". זאת בניגוד לנוהג לפיו כאשר קיים חשד לנהיגה בשכרות – רישיונו של החשוד נפסל מנהלית ואסור לו לנהוג, ולרוב גם רכבו של החשוד מוחרם ל-30 יום.

אז אמנם החשוד לא נפסל מנהלית, אך לאחר שסירב לשמש כמקור מודיעיני כאמור, הוגש נגדו כתב אישום. בבית המשפט לתעבורה ביקש סנגורו מטעם הסנגוריה הציבורית, עו"ד שלומי בר, להסיר את החיסיון על המקור המודיעיני שהפליל את הנאשם, אך בקשתו נדחתה.
הסנגור הוסיף וטען כי לשוטרים לא היה חשד סביר לבצע את הבדיקה, והוסיף וטען כי לא הוסברה לנאשם משמעות הסירוב. זאת ועוד, הסנגור טען כי הסתמכות על מקור מודיעיני לא מהווה תנאי מספיק לדרישה לביצוע בדיקת שתן, וכי הזכות של הנאשם להיוועצות עם סנגור נפגעה, מאחר שהשוטרים אפשרו לו זאת בעת שהיה ברכב המשטרתי, בעוד הם מאזינים לו.

מנגד טענה המשטרה כי הוסברה לנאשם משמעות הסירוב, והוא אף חתם על טופס האזהרה. כמו כן נטען כי הניסיון לגייס את הנאשם כמקור מודיעיני אינו אמור לפגוע בהרשעתו במיוחס לו.

השופט ארז נוריאלי מתח ביקורת על אופן הניסיון לגייס את הנאשם כמודיע, וציין בהקשר זה כי לאחר החקירה הוחזר לנאשם רישיונו. בנוסף קבע השופט כי הזכות להיוועצות עם עורך דין אכן הופרה.
יחד עם זאת קבע השופט כי עדויות השוטרים בתיק היו אמינות, ולכן ניתן להרשיע את הנאשם, למרות הביקורת. מאחר שזכותו של הנאשם להליך הוגן נפגעה, קבע השופט, יש להתחשב בכך בעת גזר הדין, ולכן רישיונו של הנאשם נפסל לשישה חודשים בלבד, הרבה פחות מהמקסימום הקבוע בחוק (שנתיים).

הנאשם לא השלים עם גזר הדין והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז. סנגורו חזר על הטענה לגבי הפגיעה בזכות ההיוועצות והוסיף כי הניסיון לגייס את הנאשם כמקור מודיעיני הוא שהביא לכתב האישום, ועל כן יש לזכותו.

השופט יורם צלקובניק דחה את הערעור: "בית המשפט מצא פגם בדרך קיום ההיוועצות בנוכחות השוטרים, ובעקבות כך אף פסל את אמרתו של המערער. עם זאת, אין בנסיבות ההיוועצות קשר לסירובו של המערער למסירת הדגימה. בנסיבות אלה, סבור אני כי אין מקום לקביעה כי הפגם בדרך קיום ההיוועצות היה בעל עוצמה ממשית שיש בה כדי לפגוע בתחושת הצדק וההגינות. בית המשפט קמא מתח בנוסף ביקורת על התנהלותו של א' רכז המודיעין. עם זאת, אין להתעלם מכך שעבירת השכרות מכוח הסירוב הושלמה כבר בשלב הראשון, עוד בטרם המפגש בין המערער לרכז המודיעין".
עוד קבע השופט כי "בית משפט קמא היה סבור כי נוכח עוצמת הפגם האמור עולה תחושה של חוסר הגינות בניהול ההליך, ומשכך יש מקום להקל בעונשו של המערער; עם זאת, לא היה מקום לנקוט בצעד קיצוני של ביטול כתב האישום".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות