מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה טוענת בכתב חשדות לפני שימוע כי שני מנהלי חברת הייטק ישראלית מהרצליה ניהלו רשת הלבנת הון חובקת עולם והסתירו הכנסות בהיקף 225 מיליון שקל מפעילות סחר במטבע וירטואלי (קריפטו) בין השנים 2018 עד 2022.
הפרקליטות הודיעה על כוונתה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד שני החשודים, דימיטרי דימה לייכטמן (35) מחיפה ורן פלד (29) מהרצליה, בעבירות על חוק איסור הלבנת הון, פעולה ברכוש אסור, חשבוניות פיקטיביות ועבירות מס מסוג מרמה ותחבולה.
הפרקליטות טוענת כי שני החשודים ניהלו מסחר בקריפטו ופעילות פיננסית גלובלית ממשרדם ברח' שנקר בהרצליה, אבל עיקר הכנסותיהם זרמו לחברות קש בבולגריה, לחשבונות בנק בחו"ל במסגרת בורסת הקריפטו הבינלאומית – בייננס (Binance), אבל כמעט שום דבר מהכנסות בהיקף 200 מיליון שקל לא דווח לרשות המסים ולא שולם בגינו מס לרשויות בישראל.
כפי שפורסם ב"פוסטה" במאי 2022, החקירה הגלויה נגד לייכטמן ופלד נפתחה ביאחב"ל, היחידה לחקירות בינלאומיות של להב 433, האחראית על המאבק בפשע המאורגן. לייכטמן הרשום כבעלים ופלד הרשום כמנהל של שתי חברות ישראליות – י.ד.מ טכנולוגיות ואחזקות – נחקרו ביאחב"ל בחשד שהם אנשי פיננסים המקושרים לארגוני פשיעה.
המידע המודיעיני שבידי המשטרה הצביע על כך שעבריינים ישראלים בכירים, בינהם כאלה שהעתיקו את מגוריהם לחו"ל ומנהלים ממשק קריפטו משלהם, בהיותם חלק מראשוני הענף, מנסים לכאורה להשתלט ולגבות נתחים מהמיזם הפיננסי של החשודים.
המידע המודיעיני על הקשר שלהם עם דמות ייחודית – אחד העבריינים הבינלאומיים המסוכנים והמדוברים ביותר כיום – קידם חקירה סמויה של יאחב"ל עם מחלקת הסייבר ורשות המסים. בחקירה התברר כי החברה של לייכטמן ופלד היתה מקושרת למוקדי שיווק בבולגריה, בקפריסין ובעוד מוקדים במזרח אירופה, בהם פועלות חברות בשליטה ישראלית המשווקות פלטפורמת קריפטו להשקעה בשוק ההון. מדובר בכמה חברות הפועלות במאפיינים דומים אשר מזוהות עם ארגוני פשיעה ישראלים ומפעילות מוקדים במזרח אירופה, חלקן התגלו גם כחברות עוקץ, בסיס להונאת משקיעים שרובם הגיעו דרך פרסומים מוגברים ברשת.
גם לייכטמן ופלד נחשדו בתחילת החקירה בעבירות של קבלת דבר במרמה וקשירת קשר להונות לכאורה, אבל במקרה שלהם לא היו ראיות לכך. בסופו של דבר כתב החשדות שמסכם את חקירת המשטרה ורשות המסים לפני השימוע עוסק בעבירות על חוק איסור הלבנת הון של מאות מיליוני שקלים המיוחסות לשני החשודים בשל העלמת הכנסותיהם לכאורה מהמסחר במטבעות.
כך, עבירות המקור המיוחסות ללייכטמן ולפלד, הדרושות לצורך אישום על הלבנת הון, הן עבירות מס – עצם העלמת ההכנסות שלהם מפעילות החברות שלהם בחו"ל.
חומר החקירה מתבסס בעיקר על מחשב שנתפס אצל מנהלת המשרד של לייכטמן ופלד בהרצליה, בו התגלו תכתובות הטלגרם בהן קיבלה המזכירה הוראות לבצע העברות כספים בין החברה הישראלית לחברות בולגריות אחרות, שלפי החשד נמצאות גם הן בשליטתם ומנוהלות על ידם לכאורה באמצעות מנהל איש קש בחו"ל.
במסגרת התיק חוקרי יאחב"ל ביצעו חיקור דין בבולגריה וחקרו בין היתר את המנהל החשוד שהיה איש קש של שני הישראלים בחברות המקומיות.
על פי כתב החשדות של הפרקליטות, החברות הבולגריות הנשלטות על ידי לייכטמן ופלד משמשות אותם להחזקת רווחים מעסקאות ביטקוין ופורקס, אך אין לחברות אלה פעילות עסקית אמיתית. למעשה, נטען, שני הישראלים רק ניהלו מהרצליה את כל הפעילות הפיננסית בעשרות מיליוני דולרים, פעילות המנותבת מלאכותית לחשבונות שונים ברחבי העולם.
לייכטמן מיוצג על ידי עו"ד יובל זמר, ופלד מיוצג על ידי עו"ד שילה ענבר ועורכי הדין שחר חצרוני ותמיר סננס ממשרד נוי סננס שפרלינג חצרוני. בחקירת המשטרה טענו שני החשודים, כי רק החברה מהרצליה בשליטתם, ופעילותה מוגבלת לאספקת שירותי שיווק וטכנולוגיה לחברות הבולגריות, שאינן בשליטתם ופעילותן עצמאית. לטענתם, המחזור הכספי של החברה הישראלית, שבבעלותם הרשמית שווה לאחוזים בודדים ופחות מעשירית מהמחזור המיוחס להכנסותיהם האמיתיות, כפי שנטענו כתב החשדות.
דימה לייכטמן, נטען, הוא איש טכנולוגיה ללא עבר פלילי, לטענתו החברה שלו רק מוכרת פלטפורמה של תוכנה ולידים – הפניות שמות של לקוחות ומשקיעים בקריפטו לחברות בחו"ל.
בכתב החשדות נטען, כי "לצורך הסתרת ההכנסות והסתרת מקורן, הקים לייכטמן ארבע חברות בולגריות, אחת מהן השתמשה בשם המסחרי MegaSource. החברות נרשמו על שם אזר מליכוב, אזרח בולגרי, למרות שלייכטמן ופלד, כך נטען, היו אלה שניהלו בפועל את הפעילות ונהנו מהכנסותיהן. כמו כן ניהלו החשודים ארנקים וירטואליים וחשבונות בבורסת ביננס (Binance) להפקדה ומשיכה של מטבעות קריפטו, באמצעות עובדת שהעסיקו ופעלה לפי הנחיותיהם".
הפרקליטות טוענת בכתב החשדות כי המחזור הכספי בכל החברות צמח לחשודים ממסחר בשוק הקריפטו, וממכירת לידים ופרטי לקוחות שמתעניינים במסחר בפורקס, במטבעות וירטואליים, בהימורים ובתחומים נוספים.
לטענת הפרקליטות, בין השנים 2018 עד 2022 הפיקו החשודים הכנסות בשווי 67 מיליון דולר.
רק חלק מזערי מהסכום, כ-14 מיליון שקל, הכניסו לישראל לצורך כיסוי ההוצאות של החברה הישראלית בהרצליה, ורק על הכנסותיה דיווחו לרשויות המס.
עוד נטען, כי על מנת להלבין את הכנסת הכסף הוציאה החברה הישראלית חשבוניות פיקטיביות לחברות הבולגריות, עבור שירותים שנתנה להם.
מלייכטמן נתפס והוקפא בתחילת החקירה רכוש כולל דירה, רכב ריינג' רובר ושעוני יוקרה.
גם לפלד נתפס סכום הרחוק מהיקף החשד.
