היועמ"ש אביחי מנדלבליט קובע כי החלטת הכנסת הקודמת להעניק לח"כ חיים כץ חסינות מהעמדה לדין, חסרת תוקף ויש להורות על ביטולה כיוון שהתקבלה בחוסר סמכות ובאי-סבירות קיצונית וחריגה משמעותית ממתחם שיקול הדעת של ועדת הכנסת.
לפני כשנה החליט היועמ"ש להגיש כתב אישום נגד שר הרווחה לשעבר חיים כץ באשמת מרמה והפרת אמונים. כתב האישום מייחס לו קידום תיקון לחוק ניירות ערך בוועדת הרווחה, תוך ניגוד עניינים מהותי עקב אינטרסים כלכליים שהיו לו וליועץ ההשקעות שלו מוטי בן ארי בקידום החוק, תוך שהסתיר לכאורה אינטרסים אלה מחברי הכנסת ואף הציג את בן ארי כיועץ מקצועי אובייקטיבי לוועדה.
עמדת היועמ"ש הוגשה לבג"ץ במסגרת תגובה לעתירות של התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות ומשמר הדמוקרטיה, נגד מתן החסינות לח"כ כץ. מנדלבליט הדגיש כי החלטת ועדת הכנסת לוקה ביישום שגוי של עילות החסינות. מפרוטוקולי הדיונים בוועדת הכנסת עולה עיסוק נרחב בשאלה אם בכלל ח"כ כץ עבר עבירה פלילית. שורת חברי כנסת השמיעו עמדה לפיה המעשים נשוא כתב האישום אינם מקימים עבירה; כי ח"כ כץ לא פעל בניגוד עניינים; שלא יכולה לקום עבירה מקום שבו החוק מועיל לקבוצה גדולה; כי ח"כ כץ לא הציג מצג תרמיתי; שאי גילוי המידע אינו בגדר עבירה משום שלא חלה על ח"כ כץ חובת גילוי ולא היה מקום להגשת כתב אישום.
לדברי מנדלבליט, הפגם בעבודת ועדת הכנסת יורד לשורש ההחלטה משום שלפי הדין, היה עליהם להניח את דבר התקיימותן של עובדות כתב האישום כהנחת מוצא, וטענות בנוגע לעצם ההחלטה להגיש כתב אישום אין מקומן להישמע בדיון בחסינות חבר הכנסת.
בצד זה, טוען מנדלבליט כי לא ניתן משקל הולם לחומרת המעשים ולאינטרס הציבורי בתקינות הליכי החקיקה, טוהר המידות של חברי הכנסת ואמון הציבור בנבחריו. כמו כן, התייחסות חברי הכנסת לנסיבותיו האישיות של ח"כ כץ, גילו, תרומתו לציבור ועוד, מקומם להישמע בשלב הטיעונים לעונש בהליך הפלילי, אם וככל שיורשע, ואין הם רלוונטיים לשאלת החסינות.
החלטת החסינות ניתנה על ידי הכנסת הקודמת, והכנסת הנוכחית צפויה לשוב ולקיים דיון בנושא. מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "עבירות חמורות מתחום טוהר המידות וניגוד העניינים, שנעשו תוך שימוש במעמד חבר הכנסת, הן לא עבירות שהכנסת יכולה להכשיר בחסות רוב קואליציוני. אוי ואבוי לנו אם הכנסת תהפוך את עצמה לעיר מקלט בה יכולים להסתתר אלו המבקשים לחמוק מאימת החוק".
