השר לביטחון פנים אמיר אוחנה הוא עורך דין פלילי במקצועו, הנוהג לצאת מגדרו כדי להגן על זכויות הנחקר והנאשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך אינו עושה כן בכל הקשור לזכויות אסירים. אוחנה מגביל את השחרורים המנהליים של אסירים הקרובים לתום ריצוי מאסרם, ומתנה אותם בכך שיוחרגו מהשחרורים המנהליים אסירים פליליים רצידיביסטיים (חוזרים), וכן עברייני מין ועברייני אלימות במשפחה.
השר ביקש מוועדת הפנים של הכנסת להותיר על כנו את תקן הכליאה, הקובע את מצבת האסירים בבתי הסוהר על 14 אלף בשנה הקרובה – ללא שינוי מהתקן הקודם, שנקבע לפני שנתיים.
מנגנון השחרור המנהלי הוא כלי שנועד לפי חוק להפחית את הצפיפות בבתי הסוהר. השר קובע מדי שנה באישור ועדת הפנים תקן כליאה, שמהווה את כלל מספר המקומות בבתי הסוהר שניתן לשכן בהם אסירים. בכל יום נבדקת מצבת האסירים בבתי הסוהר. אם מצבת האסירים חורגת מתקן הכליאה, ניתן להתחיל לשחרר אסירים שיתרת מאסרם קצרה יחסית, עוד בטרם סיימו לרצות את עונשם. זהו השחרור המנהלי. תקופת השחרור המנהלי המרבי תלויה במשך המאסר שנגזר על האסיר, והיא קבועה בחוק.
למשל, אסיר שמרצה עונש מאסר של שנה יכול להשתחרר בשחרור מנהלי 12 שבועות לפני תום תקופת מאסרו, ואילו אסיר שמרצה עונש מאסר של 12 שנים יכול להשתחרר בשחרור מנהלי 30 שבועות לפני תום תקופת מאסרו. עבור אסירים השפוטים ליותר מארבע שנים, השחרור המנהלי מותנה בתנאי נוסף, והוא שוועדת השחרורים אישרה להם שחרור מוקדם (ניכוי שליש).
בעקבות פסק דין בג"ץ שקבע ב-2017 כי על המדינה להפחית את הצפיפות בבתי הסוהר ולעמוד ביעד של מרחב מחיה של 4.5 מ"ר לכל אסיר – הרחיבה הכנסת את מנגנון השחרור המנהלי באמצעות הכפלת מספר השבועות או החודשים המופחתים מעונשי המאסר. בשנת 2019 שוחררו בשחרור מנהלי מעט לפני תום תקופת המאסר כ-14 אלף אסירים – מספר גבוה יותר (בעקבות התיקון) ממספר המשתחררים בשחרור מנהלי בשלוש השנים שלפני כן, שעמד על כ-11 אלף אסירים בשנה.
בראשית תקופת הקורונה פסקו השחרורים המנהליים לגמרי, מאחר שמספר האסירים ירד והיה נמוך מתקן הכליאה, עקב הפחתה משמעותית במספר העצורים החדשים שנעצרו על ידי המשטרה. הפעלת השחרור המנהלי מוגבלת ומותנית בכך שמספר הכלואים בבתי הסוהר גבוה מתקן הכליאה; בשגרה, מספר האסירים היה גבוה משמעותית מעל התקן, ולכן השחרור המנהלי התבצע ללא הפרעה וסייע להתקרב ליעד בג"ץ.
כאשר מספר העצורים ירד בעקבות הקורונה, השחרור המנהלי נפסק מאחר שתקן הכליאה אינו מותאם לתנאים העכשוויים.
עניין של ויסות
תקן הכליאה הוא כלי שמווסת את כמות השחרורים המנהליים. הכלי הזה נמצא בידי השר לביטחון פנים. הכנסת קבעה בסוף 2018 כי כמות השחרורים המנהליים תורחב באמצעות הגדלת תקופות השחרור – אך השר אוחנה עצר את המנגנון וכמעט הקפיא אותו, בכך שאינו מתאים את תקן הכליאה למצבת האסירים האקטואלית.
מאז חודש יוני (סוף גל הקורונה הראשון), מספר האסירים עלה אך במעט מעל 14 אלף – והשחרור המנהלי התחדש במשורה. על פי נתונים שמסרה לכנסת היועצת המשפטית של שב"ס, עו"ד יוכי גנסין, יש כיום כ-1,000 אסירים שהגיעו למועד השחרור המנהלי. חרף זאת, מספר הכלואים עולה רק בכמה עשרות מעל התקן ולכן שב"ס משחרר כ-50 אסירים בלבד ביום, ואף פחות. היתר ימתינו קרוב יותר למועד השחרור המלא. הפועל היוצא הוא שהשגת היעד שקבע בג"ץ למרחב מחיה בבית הסוהר מתרחק.
בית המשפט נתן לממשלה כמה ארכות למילוי פסק הדין הקובע 4.5 מ"ר לכל אסיר. מועד היעד נדחה מדצמבר 2018 למאי 2020, לאחר מכן ליולי 2020 ובחודש שעבר קבעה הממשלה תוכנית לעמוד ביעד של בג"ץ רק בסוף 2023. הודעת עדכון נמסרה באמצעות פרקליטות המדינה לבית המשפט, שקבע את תאריכי היעד הקודמים, וטרם אישר דחייה נוספת (שנקבעה חד צדדית על ידי הממשלה).
חרף הפרת פסק הדין, השר אוחנה ממשיך כאמור לפעול במנגנון ויסות השחרורים שבידיו, באמצעות תקן הכליאה, כדי לצמצם את השחרורים המנהליים למינימום. בסקירה שמסר לוועדת הפנים של הכנסת (17 ספטמבר) אמר השר כי "הותרת תקן הכליאה על 14 אלף מקומות נדרשת על מנת להימנע משחרור מיידי של מאות אסירים, חלקם בעלי מסוכנות גבוהה לציבור, שיתרחש ככל שיוחלט על הורדת תקן הכליאה בעת הנוכחית".
"בהתאם להנחייתי", מסר אוחנה, "גובש מתווה חדש למנגנון השחרור המנהלי במטרה להגביר את הביטחון האישי של אזרחי ישראל. במרכזו של המתווה החדש עומדת החרגתם של אסירים בעלי מסוכנות לציבור ממסגרת השחרור המנהלי המורחב, כך שלצד קבוצת האסירים הביטחוניים שהוחרגו ממנגנון השחרור המנהלי המורחב בתיקון הקודם, יוחרגו במתווה החדש גם עברייני מין, עברייני אלימות במשפחה וכן אסירים רצידיביסטיים (שריצו כמה עונשי מאסר)".
אוחנה הודיע גם כי במתווה החדש הוא יגביל את השחרור המנהלי "האוטומטי" (שאינו מותנה בניכוי שליש בוועדת שחרורים) לאסירים השפוטים עד שלוש שנות מאסר בלבד, במקום לאלו השפוטים עד ארבע שנים כיום. כלומר, מסגרת השחרור המנהלי תצומצם. מנגד, לדברי אוחנה, המתווה החדש יתמרץ אסירים פליליים להשתתף בטיפול, באמצעות הגדלת תקופות השחרור המנהלי שיזכו לו אסירים שנמצאו ראויים לשחרור מוקדם בוועדות השחרורים.
בכוונת אוחנה לפרסם תזכיר חוק לשינוי מתווה השחרור המנהלי עד תחילת אוקטובר. הוא הודיע כי רק אם החוק יאושר, בכוונתו להוריד את תקן הכליאה ולהעמידו על 13,750 מקומות כליאה (במקום 14 אלף).
אוחנה ביקש מוועדת הפנים של הכנסת להאריך בינתיים את תקן הכליאה הישן בשנה נוספת, וציין שהממשלה אישרה כאמור תוכנית לעמידת ביעד בג"ץ להפחתת הצפיפות רק בסוף 2023. ועדת הפנים בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ קיבלה חלקית את בקשת השר והאריכה את תקן הכליאה הנוכחי בחצי שנה. הוועדה הביעה תמיכה בתוכנית להחריג ולהוציא מתוכנית השחרורים המנהליים קבוצות אסירים לפי מסוכנות.
שאלות ללא מענה
יו"ר ועדת שב"ס בלשכת עורכי הדין, עו"ד רותם טובול, פנתה לשב"ס בבקשה להבהיר כיצד מתבצע כיום השחרור המנהלי בפועל.
תקן הכליאה פותח פתח צר לשחרורים מנהליים, מאחר שמספר העומדים בתנאים לשחרור על פי יתרת המאסר, עולה פי כמה על מספר הרשאים להשתחרר בכל יום. כאמור, לפי נתוני שב"ס כ-1,000 אסירים כלואים הגיעו למועד השחרור המנהלי, ורק עשרות משתחררים ביום. אם כן, כיצד שב"ס קובע מי מהאסירים שהגיעו למועד ישוחרר קודם? זו שאלה שמפנים האסירים לשב"ס ולעורכי דינם מדי יום.
עו"ד אסף שרף מהלשכה המשפטית של שב"ס מסר תשובה בעניין לעו"ד רותם טובול ועו"ד קובי אביטבול. עו"ד שרף מסביר כי "שחרור מנהלי מתבצע כאשר תפוסת האסירים עולה על תקן הכליאה. לפי הפקודה, אם עלה מספר האסירים שניתן לשחרר בשחרור מנהלי על מספר האסירים שיש לשחרר בשל עודף תפוסה – ייעשה השחרור המנהלי בכל קבוצות האסירים, ובכל קבוצה יחל השחרור באסיר שיתרת מאסרו היא הקצרה ביותר".
קבוצות האסירים הן הקטגוריות השונות שהוגדרו לתקופות השחרור המנהלי. אסירים שפוטים לחודש עד שישה חודשים הם קבוצה אחת; שפוטים לשישה עד 12 חודשים הם קבוצה שנייה; 12-18 חודשים קבוצה שלישית, וכן הלאה. על פי החוק, לכל קבוצה תקופת שחרור מנהלי מרבית אחרת.
על פי הסבר שב"ס, בכל קבוצה ישוחררו האסירים עם יתרת המאסר הקצרה ביותר, עד ההגעה לתקן הכליאה העוצר את השחרור. עו"ד שרף מסביר כי אם לכמה אסירים מאותה קבוצה יש יתרת מאסר זהה, והחישוב לפי התקן מאפשר לשחרר שחרור מנהלי רק חלק מהם – ישוחררו כולם, גם אם הדבר יביא לירידת מספר האסירים מתחת לתקן. זה החריג היחיד שמאפשר שחרור מספר אסירים מתחת לתקן הכליאה. בכל מקרה, מבהיר עו"ד שרף, מתבצע שחרור מנהלי חלקי המוגבל על ידי התקן, ולא כל "ברי השחרור" הפוטנציאליים משתחררים.
לדברי עו"ד טובול, תשובת שב"ס השאירה שאלות לא פתורות. למשל, אם בקבוצת האסירים השפוטים עד שנה יש 20 אסירים במועד השחרור המנהלי, ובקבוצת השפוטים לחמש שנים יש רק אסיר אחד זכאי לשחרור מנהלי – האם פירוש הדבר שאסיר מקבוצה עם "תור פחות צפוף" ישוחרר מוקדם יותר – בעוד שבקבוצה האחרת האסירים ימתינו זמן ארוך יותר ו"יישבו" בתקופת המנהלי? "קיבלנו את תשובת שב"ס", אומרת עו"ד טובול, "אין פירוט כמה משתחררים מכל קבוצה ונותרו מספר שאלות פתוחות. אנו נפנה בבקשה הבהרה חדשה. לצערנו תקן הכליאה בשלב זה נותר בעינו. יחד עם זאת, הוגבל לתקופה של חצי שנה. ההצעה לתיקון (חוק מתווה השחרור) נראית כהצעה מפלה בין קבוצות אסירים. אנו נלמד את ההצעות ונגיב בהתאם".
עו"ד ד"ר סיגל שהב, ראש הקליניקות הפליליות במרכז האקדמי למשפט ועסקים, מהעותרות בבג"ץ הצפיפות, מסרה: "במצב השחרור המנהלי הקיים, כתוצאה מתקן הכליאה שאושר בוועדה, אסירים לא יודעים מתי הם חוזרים לקהילה. מצב זה פוגע הן בחברה, הן בנפגעי העבירה והן באסירים. במצב זה, אין שיקום לקראת השחרור ואין לאסיר יכולת לדאוג לקורת גג, לפרנסה ולתכנית חיים. מצב זה מנוגד לכל עקרון ליברלי בסיסי ופוגע בניהול חברה תקינה במדינה דמוקרטית".
עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח: "המדינה מבזה את פסק הדין של בג"ץ ובחרה במנגנון השחרור המנהלי כמענה לפסק הדין. פתאום מעלים טיעון שבין המשוחררים יש אוכלוסיות מסוכנות. הנתונים מוכיחים שבין המשתחררים מוקדם, אחוז הרצידיביזם (חזרה לכלא) נמוך יותר. 60 אחוז מהכלואים חיים בתנאים שפוגעים בכבוד האדם".
מה זה יעזור כל הבלה בלה שב"ס גוף ממודר שלא פתוח לביקורת תמיד מקבל התראה לביקורת כדי להיערך אליה מראש אין ביקורות פתע ואין ביקורת סמויה ואין בדיקה חשאית עם אסירים על התנאים המחפרים נגד החוק אסירים מפחדים לדבר וחבל שהמערכת שמיצגת את החוק ומקיימת בתוכה תהליכי טיפול וחינוך עוברת על החוק בעצמה יום יום שעה שעה
.על העבריין מספר אחד אתה שומר… גם אותך הוא יעיף…. תשחרר את הילדים ,והבעלים הבייתה…. המאפיה העולמית כבר פה. שלא תסיים את השנה .אתה מלכות הרשעה…
העיקר שמרבית האסירים מצביעים ליכוד ושס . הצבעתם ביבי קיבלתם ארכה בכלא
אוחנה מושחת !
אומנם תמכתי באוחנה, אולם צודק הכותב שבמקרה זה, ולאור ידיעתו האישית של השר שמאות אם לא אלפים חפים מפשע נדונו למאסר בגלל פשעי הכנופייה, אינו מאפשר שחרור מוקדם לאסירים, ובכך למעשה מגבה את הכנופייה בה הוא נלחם. גם לא ברור במה שונים אסירים השפוטים על עבירות מין, מאשר אחרים, כאשר יש לא מעט תלונות שווא הנובעות ממניעים שונים. מקווה שלא ממשיך את דרכה של שקד המציגה א ועושה ב.