בהרכב 9 שופטים: העליון הכשיר חיפוש בניידים של אוריך ויועצי נתניהו

שתף כתבה עם חברים

ההרכב המורחב קבע כי במקרים קיצוניים תסורב בקשה לצו חיפוש אחרי פעולה משטרתית בלתי חוקית – אבל לא בעניין זה. הסנגורים: "בית המשפט השמיע ביקורת חריפה, התוצאה צריכה להיות סגירת התיקים"

יועצי נתניהו – עופר גולן, יונתן אוריך

בית המשפט העליון אישר חיפוש בטלפונים של ארבעת יועצי ראש הממשלה לשעבר נתניהו, במסגרת חשד כי יזמו הטרדה של עד המדינה בתיק 4000 שלמה פילבר, כאשר הציבו לכאורה מכונית עם מגאפון ברחוב מתחת לביתו, עם קריאות שיחזור בו מהעדות. הטלפונים של יונתן אוריך, עופר גולן, יוסי שלום וישראל איינהורן נתפסו על ידי המשטרה לפני שנתיים, אך החיפוש הוקפא עקב חדירה בלתי חוקית ראשונית שביצעו חוקרי יאח"ה למכשירים כאשר החלו לעיין בהם במהלך חקירת היועצים, ללא צו שיפוטי ומבלי שאיפשרו לחשודים לסרב.

בית משפט השלום בתל אביב אישר בדיעבד את בקשת חוקרי יאח"ה לקבל צו חיפוש במכשירים, על אף העיון המוקדם הלא חוקי. יועצי נתניהו, באמצעות עורכי הדין עמית חדד, ליאור אפשטיין, מאור זמיר, נועה מילשטיין ומאיר ארנפלד ערערו – והדיון הוכרע לבסוף בהרכב מורחב , נדיר, של תשעה שופטי בית משפט העליון בראשות הנשיאה חיות, בדיון מצולם ומשודר.
ההרכב המורחב קבע היום ברוב דעות, כי למרות "הפסול בהתנהלות הרשות החוקרת" – רק במקרים קיצוניים פעולת חיפוש בלתי חוקית תביא לדחיית הבקשה המשטרתית לצו חיפוש חוקי. בהקשר הזה, אושררה הנורמה כי קבילות הראיות תיבחן רק בהליך העיקרי (כאשר יתקיים משפט).

יחד עם זאת, ההגנה מצביעה על הישגים חשובים בקביעות העקרוניות של בית המשפט, לגבי הדרך בה ייבחנו בקשות המשטרה לחיפוש בחומר מחשב ובטלפון בעתיד. הנקודה המשמעותית ביותר העולה מפסק הדין, היא הקביעה לפיה לאף אחד מהצדדים לא תהיה זכות השגה על החלטות של בית משפט שלום בבקשות לחיפוש בחומר מחשב.
לדברי עו"ד אפשטיין, מדובר במהפכה: המשטרה נוהגת מעשה של יום ביומו להגיש ערר לבית משפט מחוזי על בקשות לצווים שנדחו, בעוד לבעל המכשיר לא ניתנה ממילא זכות השגה – וכעת גם למשטרה לא תהיה זכות כזאת.

על מנת לצמצם את הפגיעה בזכויות נחקרים בעתיד, פסק הדין גם מחייב את המשטרה למסור מידע מפורט יותר במסגרת בקשות לצווי חיפוש. הנשיאה חיות פירטה את היקף הגילוי שנדרש מהמשטרה גם במעמד צד אחד (ראו בהמשך). בנוסף, במקרים חריגים, דיון יוכל להתקיים בנוכחות בעל המחשב או הטלפון שנתפס אם מדובר בעורך דין או עיתונאי, המחזיק בחסיונות לפי חוק.

השופטת חיות. "לא תינתן זכות השגה למי מהצדדים" (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

הנשיאה אסתר חיות שהובילה את כתיבת פסק הדין, כתבה כי שלב החקירה הפלילית מחייב חשאיות, זריזות ויעילות – עם זאת כפעולת חקירה פולשנית ביותר, על בתי המשפט לצמצם את הפגיעה שתיגרם בזכויותיהם של הנחקר וצדדים שלישיים מחדירה לטלפון ולמחשב.
לשם כך נקבעו אמות המידה הבאות. על בקשה לצו חיפוש לכלול את עילות החיפוש; מטרותיו; פרטים הנוגעים למכשיר שבו מתבקש החיפוש והדרך שבה הגיע לידי המשטרה; פרטים בנוגע לבעלי המכשיר; פרטים בדבר בקשות חיפוש קודמות; הצהרה אִם לבקשת החיפוש קָדַם חיפוש בלתי-חוקי; והיקף החומר שמבוקש לחפש בו.
ביחס לשיקול הדעת של השופטים, נקבע כי ייבחן היקף הפגיעה בפרטיות למול חומרת העבירה לכאורה, וגם התנהלות רשויות החקירה תיבחן – אך רק במקרים חריגים התנהלות משטרתית פסולה תוביל לפסילת הצו, משמע פסילת בחינת הראיה עוד בשלב החקירה.

הנשיאה חיות כתבה בפסק הדין כי "אין מקום לשלול באופן גורף את האפשרות שבית המשפט יקיים במקרים מסוימים דיון במעמד הצדדים בבקשות לצווי חיפוש בחומר מחשב (בין מיד לאחר הגשת הבקשה, ובין לאחר שהתקיים תחילה דיון במעמד צד אחד). ואולם, את הפעלתה של סמכות זו יש לייחד למקרים חריגים ונדירים בלבד, שבהם סבור השופט הדן בבקשה כי נסיבותיו המיוחדות של המקרה מחייבות לשמוע את עמדת בעל המחשב או צד אחר.

"דוגמה למקרה מסוג זה ניתן למצוא בתרחיש שבו רשות חוקרת מבקשת לבצע חיפוש במחשבו של בעל מקצוע הנהנה מחיסיון על פי דין (למשל, עורך דין או עיתונאי), ונמצא כי נוכחותו של אותו בעל מקצוע היא הכרחית על מנת לבחון אם קיימת הצדקה למתן הצו… דוגמאות אפשריות נוספות ייתכנו במצבים שבהם בית המשפט מגיע למסקנה כי הוצג בפניו מידע חלקי או בלתי-מדויק… וכן במצבים שבהם נפל פגם בהתנהלות הרשות החוקרת", כתבה הנשיאה.

חיות הוסיפה: "עמדתי בעניין אוריך, היא כי בשלב הדיון בבקשת החיפוש אין מקום לבחון את קבילותן של ראיות שנאספו על ידי הרשות החוקרת. התנהלות הרשות החוקרת – לרבות עריכת חיפוש בלתי-חוקי – היא שיקול שעל בית המשפט להביא במניין השיקולים. ככל שנפל פגם בהתנהלות הרשות החוקרת, יש לאזנו מול שיקולים נוספים הנבחנים במסגרת בקשה לצו חיפוש, אך במקרים קיצוניים פגם כאמור יכול להוות שיקול מכריע לדחיית הבקשה. ככל שבתום החקירה יוחלט על הגשת כתב אישום, ההשלכות הראייתיות של החיפוש הבלתי-חוקי ייבחנו, ככלל, בהתאם להלכת יששכרוב (כללי פסילת ראיות, ז"ק)".

הנשיאה וההרכב דחו את בקשת ההגנה, אליה הצטרפו הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין באמצעות עורכי הדין עדי כרמלי וערן גולן, כי ברירת המחדל בחיפוש לא חוקי תהיה סירוב בית המשפט למתן צו. תוצאה כזו, נקבע, תהיה רק ב"מצבים קיצוניים.. שבהם בהתנהלות רשויות החקירה יש פגיעה אנושה במיוחד בעיקרון שלטון החוק ובזכות לפרטיות".

הנשיאה חיות העירה כי "במצב הדברים הרגיל" ייתכן שהיה מקום לבחון לעומק שוב את טענות יועצי ראש הממשלה כנגד הכשרת החיפוש, אולם "אינני סבורה שיש לעשות כן בענייננו", הוסיפה הנשיאה, "משנסיבות העניין נדונו בשישה 'גלגולים' שונים, בשלוש ערכאות". ואגב כך, במאמר מוסגר, עד המדינה פילבר עשוי להתחיל במתן עדותו בתיק 4000 בעוד זמן לא רב, אז יידרש גם הוא לשאלות בעניין "הטרדתו" לכאורה על ידי אנשי נתניהו, וספק אם החקירה כנגד היועצים תניב תוצר לבסוף.

מעורכי הדין חדד, אפשטיין ארנפלד ומילשטיין נמסר בתגובה: "בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, ביקר בחריפות את המשטרה וקבע לראשונה כללים ברורים לצמצום דריסת הרגל הגסה של זכויות חשודים ונחקרים, שהייתה נהוגה על ידי רשויות האכיפה עד היום. כל שופטי ההרכב אימצו את עמדתנו העקרונית כי יש לשקול פגמים בחקירה בעת בקשות לחדור לטלפונים ניידים, וכי במקרים המתאימים מדובר בשיקול מכריע. מדובר בהישג חסר תקדים עקרוני ומשמעותי עבור כל אזרחי ישראל. עם זאת, מצער שבית המשפט בחר שלא לאמץ את מסקנתו של כבוד השופט אלרון וליישם את החלטתו גם במקרה של אוריך וגולן.
"על אף זאת, הפסיקה חדה, נוקבת וברורה, ואנו משוכנעים כי הפרקליטות תיקח בחשבון את המשמעויות של הפגמים הקשים שנפלו בחקירה, ושל דברי הביקורת שנשמעו, דבר שיוביל למסקנה אחת בלבד: סגירה של תיקי הסרק נגד מרשינו".

 

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות