שנה וחצי לאסיר לשעבר שהפך לעו"ד, ונתפס עם מצבור סמים

19 חודשי מאסר נגזרו על עו"ד עזריאל פרידנברג (66) מירושלים, המתמחה הן בתחום הפלילי והן בעבירות צווארון לבן ומשפט אזרחי. פרידנברג הורשע בהברחת חפצים לכלא רימונים, וכן בהחזקת סמים מסוגים שונים ובכמות גדולה שלא לצריכה עצמית.

אין זה מאסרו הראשון של הפרקליט, שכבר הורשע בעבר בשוד בנסיבות מחמירות ובניסיון רצח, בגינן ריצה מאסר של 12 וחצי שנים. מכתב אישום שהוגש נגדו בתחילת שנות ה-90 עלה כי פרידנברג ירה בראשו של סוחר יהלומים באנטוורפן בלגיה, וניסה לירות בו פעמיים נוספות, אך עקב תקלה באקדח נמנעו היריות. עוד נטען כי במאבק שהתפתח ביניהם, ניסה פרידנברג לחנוק את הסוחר, ולבסוף גנב ממנו יהלומים בשווי של כ-350 אלף דולרים. בזמנו  נגזרו עליו 17 שנות מאסר, אך בסופו של דבר הוא ריצה 12 וחצי שנים בתיק זה. בנוסף, הורשע בתיק אחר בגניבה, עליה ריצה שלושה חודשי מאסר. מאז שחרורו השתקם, למד משפטים והפך כאמור לעורך דין.

כתב האישום שהוגש נגדו לפני כחצי שנה התייחס לביקורים שלו אצל האסירים אבי מולייב, שלמה אלקבץ ומרדכי אברהמי, כולם מרצים מאסרים ארוכים: מולייב 19 שנים בגין חלקו בתיק רצח משה אברהם בחולון ב-2013; אלקבץ חמש שנים בגין חלקו בתיק ניסיון רצח עומר שוסטר ושמואל אקנין בחולון, ב-2016, ואברהמי (המזוהה עם מיכאל מור) מרצה 14 שנות מאסר בתיק ניסיון רצח של א"ו, עד המדינה נגד שני ארגוני הפשע: של אילן בן שטרית באילת ושל שמוליק גרימברג וזאזא צדיק בבאר שבע.

מכתב האישום המקורי, שהוגש לבית משפט השלום בפתח תקוה, עלה שב-27 בינואר נפגש עורך הדין עם רעייתו של מולייב בבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון. במהלך הפגישה העבירה לו האישה שעון ROLEX ושתי שקיות ג'ל, כדי שיעבירם לבעלה בכלא. מהחקירה עלה שב-4 בפברואר הגיע אדם שזהותו אינה ידועה לתחנת מוניות בהרצליה, והעביר לידי הסדרנית שקית שהכילה כפפות אימון ופתק עם שמו ומספר הטלפון של פרידנברג, וביקש ממנה להעבירם לעורך הדין באמצעות הפרטים שבפתק.

מכתב האישום המתוקן עולה שלמחרת הועברה השקית, ועוד באותו היום נכנס פרידנברג לכלא רימונים לביקור מספר אסירים, ומסר למולייב את החפצים ולאלקבץ את הכפפות. באישום השני נטען כי כשבועיים לפני מעצרו של פרידנברג ב-5 בפברואר, הוא קיבל מאדם שזהותו אינה ידועה שתי שקיות שהכילו סמים מסוגים שונים שנתפסו ברכבו בעת המעצר, כדי שיעביר אותם לאסיר אברהמי, זאת תמורת 5,000 שקלים.

עוד נטען בכתב האישום המתוקן, כי בתום הביקור בכלא נערך חיפוש ברכבו, ובמהלכו נמצאו בתוך תיק עור שתי שקיות, האחת עם 82 גרם חשיש ו-7 גרם MDMA, והשנייה עם 40 בולי LSD, קוקאין במשקל 2.2 גרם, הרואין במשקל 1.7 גרם, תשע טבליות MDMA, שש טבליות סם מסוג אוקסיקודון, 60 טבליות סם מסוג בופנורפין, נייר מגולגל, ושלושה ריבועי פלסטיק שהכילו סם מסוג FENTANLYUM.

ואם לא די בכך, על פי האישום השלישי, בחיפוש שנערך יומיים לאחר המעצר, נמצאו במשרדו של פרידנברג 136 טבליות של סם מסוג בופנורפין, תשעה  גרם MDMA, תשעה גרם קוקאין ו-22 גרם חשיש.

לאחר דין ודברים בין הפרקליטות לסנגורו של פרידנברג, עו"ד אלחנן מירון, תוקן כתב האישום, ובמסגרת ההסדר עתרה הפרקליטות לעונש של 23 חודשי מאסר, בעוד שההגנה יכלה לטעון באופן חופשי. התביעה הדגישה את חומרת מעשיו בכך שניצל את מעמדו ואת האפשרות שנתנה לו להיכנס לבית הסוהר לצורך פגישה עם לקוחותיו, על מנת להחדיר חפצים אסורים לכלא. נטען כי מצופה מציבור עורכי הדין, שיעמדו על המשמר ושלא ינצלו את תפקידם לרעה. עוד הדגישה התובעת את התכנון ואת ההתרסה כנגד החוק הגלומים במעשיו. בהתייחס לעבירות הסמים צוינו הכמות הרבה והמגוונת של הסמים שנתפסו.

עו"ד מירון הדגיש מנגד שהנאשם הוא עורך דין פעיל שחרב עליו עולמו, שאמנם לחובתו עבר פלילי, אולם מאז השתחרר מהכלא שיקם עצמו והצליח לבנות חיים נורמטיביים. הרשעתו, טען הסנגור, תפגע בו ובמשפחתו, ותגדע את משלח ידו. פרידנברג, סיכם עו"ד מירון, קיבל אחריות למעשיו ללא צורך בשמיעת ראיות, ויש בכך כדי לשקף הפנמת הפסול, לצד רצון בתשובה.

באשר לנסיבות ביצוע העבירות, טען ב"כ הנאשם שהחפצים שהוכנסו לכלא אינם ברף חומרה גבוה, כאשר בסופו של יום לא הוכנסו סמים, והוא גם לא מואשם בסחר. בשים לב למכלול הנתונים, עתרה ההגנה למתחם ענישה של שישה חודשי עבודות עד 12 חודשי מאסר בפועל, ולמעשה להסתפק בימי מעצרו של הנאשם.

לאחר שמיעת הצדדים, קבעה השופטת הדס רוזנברג שיינרט כי פרידנברג "לא הסתפק בהחזקת סמים ברכבו, אלא החזיק סמים ממגוון סוגים וכמויות אף במשרדו. יסוד הניצול והפגיעה באמון המקצוע, אשר השתקף בהכנסת פריטים אסורים לכלא ובהחזקת סמים ברכב עובר לביקור בכלא, משתקף אף בעובדה שהנאשם בחר להחזיק סמים במשרדו המקצועי, מקום שאמור להיות מוגן יותר ממקום רגיל, ושהחיפוש בו זהיר יותר, נוכח משמעות הפגיעה האפשרית בזכויות הלקוחות".

השופטת גם ציינה כי "חרף הטיעונים המקיפים לעונש מטעם ההגנה…רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לרקע לנסיבות ביצוע העבירות. הנאשם עמד על כך שאין הוא משתמש בסמים, וכי מאז שחרורו מהכלא הקפיד לנהל חיים נורמטיביים, ברם לא הוברר כלל כיצד הגיע אדם המנהל אורח חיים מעין זה להחזיק בכמויות ובסוגי סמים כה מגוונים".

לפני מתן גזר הדין ציינה השופטת כי העובדה שפרידנברג הודה ללא צורך בשמיעת ראיות, תיזקף לזכותו, אולם "ניתן היה לצפות כי מי שביקש להשתקם ובחר לעצמו את עריכת הדין כמקצוע, באופן שהוא מודע היטב להשלכות המשפטיות של מעשיו, יתרחק מכל פעילות פלילית, קלה כבחמורה. דווקא הנאשם, ששהה תקופה כה ממושכת מאחורי סורג ובריח, אמור היה להבין עד כמה חמורות עבירות הסמים אותן ביצע, ומהי החומרה המיוחסת לכוונה להכניס סמים לאסירים בכלא".

השופטת גזרה על פרידנברג 19 חודשי מאסר בניכוי תקופת מעצרו, מאסרים מותנים, קנס בגובה 10,000 שקלים וסכום דומה לחילוט, וכן פסילה על תנאי של רישיון נהיגה לאחר שחרורו מהכלא למשך שנתיים.