
ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול את תמיכת הממשלה בהצעת חוק של השר איתמר בן גביר וחבר הכנסת צביקה פוגל "להגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה".
לפי הצעת החוק, בית משפט מחוזי יוכל להוציא "צווי הגבלה שיפוטיים" לפעילים בארגוני פשיעה, על בסיס הערכות מסוכנות מודיעיניות חסויות של המשטרה, במקום שבו אין ראיות לחקירה פלילית.
הצווים יכללו הגבלה של חופש התנועה וחופש העיסוק, ואף מעצר בית חלקי, ויהיו בתוקף עד שישה חודשים. לאחר מכן ניתן יהיה להאריכם על בסיס הערכת מסוכנות נוספת.
בהצעת החוק נכתב:
"מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות פשע חמורות על ידי ארגון פשיעה או מי מטעמו, ושיש בהן כדי לסכן חיי אדם".
צו הגבלה שיפוטי יכלול אחת או יותר מההגבלות הבאות:
– מגבלה על המצאות במקומות מסוימים ובסביבתם.
– מגבלה על המצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות.
– מגבלה על המצאות בסביבת אדם או קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף.
– חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ שייקבע.
– חובה לדווח מראש למשטרת ישראל על כוונה לצאת ממקום או להיכנס למקום מסוים.
– איסור קיום כל קשר עם אדם או קבוצת אנשים.
– מגבלה על נהיגה בכלי רכב, או על נהיגה בלא נוכחות אחר.
– מגבלה על עבודה או עיסוק.
– מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים.
– מגבלה על שימוש בשירותי אינטרנט.
– איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון.
– חובת התייצבות בפני קצין משטרה על פי דרישתו.
– דרישה לערובה כספית לצורך הבטחת קיומו של הצו.
בהצעת החוק נכתב כי "בשנים האחרונות משטרת ישראל מתמודדת עם עליה משמעותית בפעילות הפשיעה המאורגנת בישראל, בדגש על החברה הערבית, המהווה סכנה ממשית לשלום הציבור וביטחונו ועולה בחיי אדם. בחינת סוגיה זו מול גורמי המשטרה העלתה קשיים של המשטרה להתמודדות עם תופעות אלה, באמצעות הכלים הקיימים בידי המשטרה כיום, וכי קיים צורך חיוני ומיידי בגיבוש כלים אפקטיביים נוספים שיועמדו לרשותה לטיפול בפשיעה החמורה זו, ולעצירת הפגיעה בחיי אדם על ידי ארגוני הפשיעה או הפועלים מטעמם".
לפי הצעת החוק, בית המשפט יהא רשאי בהחלטה מנומקת להטיל מגבלות על אדם אם שוכנע, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות מודיעינית, כי "הצו חיוני למניעת פגיעה חמורה בביטחונו או ברכושו של אדם", ובלבד שלא ניתן להשיג את מטרת הצו בדרך שפגיעתה פחותה.
הערכת המסוכנות תיערך על ידי משטרת ישראל בהתבסס על חומר מודיעיני חסוי, ראיות גלויות, וכל חומר אחר בדבר ההערכה שאדם הוא פעיל בארגון פשיעה ורמת הסיכון הנשקפת ממנו.

בית המשפט יהיה רשאי להוציא צו הגבלה במעמד צד אחד, אם יש צורך מיידי בהוצאתו, עד לדיון במעמד הצדדים שיתקיים בתוך שבוע. גם אז, השופט כאמור יעיין בחומר חסוי וישמע את נציגי המשטרה במעמד צד אחד.
הצעת החוק מכירה בכך שמדובר ב"כלי יוצא דופן… הפוגע בזכויות הפרט, בהיעדר ראיות מספיקות במישור הפלילי, ובשל חשש הצופה פני עתיד". לטענת הממשלה, כלים דומים מניעתיים להגבלת אדם קיימים במסגרת חוק מניעת הטרדה מאיימת, החוק למניעת אלימות במשפחה וחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (בנוגע לעברייני מין רצידיוויסטים וכאלה ששוחררו ממאסר).
בתחילת הכהונה, השר בן גביר דרש לאפשר בחוק צעד דרסטי יותר של הסמכתו להוצאת צווי מעצר מנהליים לעבריינים בתחומי מדינת ישראל, בדומה להליך הדרקוני הקיים בשטחי יהודה ושומרון, בהם לא הוחל החוק הישראלי.
ואולם, צעד זה נחסם על ידי היועצת המשפטית לממשלה, וכך נהגתה הצעת החוק החליפית. תמיכת הממשלה מבטיחה לה רוב בכנסת.
השר בן גביר: "משטרת ישראל פועלת ללא הרף נגד ארגוני הפשיעה, הצעת החוק הזו תתן מענה נוסף למשטרה במלחמה. אני סמוך ובטוח כי כלל חברי הכנסת יתמכו בהצעת החוק החשובה".
יו"ר הועדה לביטחון לאומי, ח"כ פוגל, הוסיף את מטבע הלשון הבא: "כשתתקבל הצעת החוק ארגוני הפשיעה יחפשו מקום לברוח אליו".










חחחחחח כמה הגבלות ותנאים של שלילת חופש התנועה ועוד לאט לאט אנחנו הופכים להיות גרמנייה הנאצית
מי קובע מה זה ארגון פשיעה
כל אחד שלא בא טוב לתביעה/ משטרה יכולים למסגר אותו כ״חבר בארגון״ ולשלול לו את החופש