פרשת עבירות מין בתוך המשפחה הגיעה לסיומה כאשר בבית המשפט המחוזי בירושלים הוצג הסדר טיעון בעניינו של צעיר בן 22 תושב העיר, שהורשע בביצוע עבירות מין חמורות באחותו הנערה (17 דצמבר).
לפי כתב האישום המתוקן שהוגש על ידי פרקליטות מחוז ירושלים, הנאשם ביצע את העבירות בשנים 2019-2021, כאשר המתלוננת אחותו היתה בת 11-12 והוא בן 17-18. הוא הודה והורשע בניסיונות למעשה סדום וביצוע עשרות מעשים מגונים, רובם בבית המשפחה ואחד נוסף בבית הסבא והסבתא.
בתחילת התקופה, כשהמתלוננת היתה כבת 11, בהיותה לבד בבית עם הנאשם הוא החל לגעת בגופה, מעל ומתחת לבגדים, לעיתים בעירום מלא או חלקי. תדירות המעשים היתה כפעם בשבוע במרוצת התקופה.
כתב האישום תיאר מקרים חמורים יותר במהלך האקטים שביצע עם הנערה, בין היתר בסלון הבית, בחדר הבנים ובמרפסת.
המעשים נעשו על אף התנגדותה של הנערה מספר פעמים.
למרות המעשים החמורים, הפרקליטות לא הגישה לבית המשפט ראיות לעונש וגם לא תסקיר נפגעת עבירה, בהיעדר הסכמה של המתלוננת. הנאשם מנגד, הביא לעדות את הוריו, וגם את… המתלוננת.
בעדותה בבית המשפט, המתלוננת הביעה אהבה כלפי אחיה הנאשם וסיפרה כי לקח אחריות על מעשיו והתקיימה ביניהם סולחה. היא הדגישה שמטרתה העיקרית אינה מאסר אלא טיפול, והביעה תקווה שהנאשם יצליח להשתקם ולא "ייתקע".
המתלוננת, בת 16 כיום, ציינה שהיא תלמידה בכיתה י"א, עובדת ומנהלת אורח חיים רגיל. כמו כן, הוריו של הנאשם ביקשו מבית המשפט עזרה בשיקומו ושיקום המשפחה כולה.
אביו של הנאשם העיד על שבר קשה מאז תחילת ההליך ורצונו לשקם את שני ילדיו. האם אמרה שההורים "קרועים לשניים".
הסדר טיעון בין הצדדים לא כלל הסכמה על העונש.
הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לקבוע מתחם ענישה אחד לכל האירועים שבכתב האישום – בין ארבע לשבע שנות מאסר בפועל. "חלק מהמעשים הם ברף חומרה גבוה, והנאשם המשיך בביצועם חרף התנגדות מפורשת של המתלוננת ובקשותיה ממנו כי יחדל מהם", צוין בעמדת הפרקליטות.
הסנגורים, עורכי הדין אלינור מתיתיה ויונתן מטה, טענו להבדלים משמעותיים בין עניינו של הנאשם לבין מקרים דומים בפסיקה, וביקשו להתחשב בכך שהעבירות בוצעו ללא שימוש באלימות ואיומים. "הנאשם הביע חרטה עמוקה והפסיק את המעשים ביוזמתו לפני חמש שנים, שירת בצבא והחל לבנות את חייו מחדש", ציינו הסנגורים.
עו"ד מתיתיה הדגישה את חשיבות הטיפול המיידי לנאשם, במטרה לסייע למשפחה להשתקם. לדבריה, המעשים בוצעו כשהנאשם היה קטין וברף חומרה בינוני-נמוך. היא הציעה מתחם ענישה שנע בין עבודות שירות למאסר של 24 חודשים, תוך התמקדות בשיקום ולא בענישה מחמירה.
השופטים חגית מאק-קלמנוביץ, מרים ליפשיץ-פריבס ואילן סלע קבעו כי "המסקנה היא שמידת הפגיעה של מעשיו של הנאשם בערכים המוגנים היא ברמה גבוהה בחלק מהעבירות (ניסיון מעשה סדום), וברמה בינונית-גבוהה בעבירות של מעשים מגונים. בהתחשב במכלול השיקולים עליהם עמדנו ולמדיניות הענישה, אנו קובעים מתחם הנע בין שלוש עד שש שנות מאסר בפועל לכל העבירות, בצירוף עונשים נלווים".
בהתאם לכך נגזר עונשו של הצעיר: שלוש שנות מאסר בניכוי ימי מעצרו, שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 30 אלף שקל לאחותו, הקורבן.
עו"ד מתיתיה מסרה בתגובה: "מדובר בתיק מורכב בו הושקעה עבודה מעמיקה שהובילה לתיקונים משמעותיים בכתב האישום, לרבות בנוגע לגיל הנאשם בעת ביצוע המעשים והתקופה בה בוצעו. למרבה הצער, גזר הדין התבסס על נתונים שגויים שאינם תואמים את העובדות שנקבעו בהכרעת הדין, ואף נסמך על תסקירי מעצר בניגוד להוראות החוק. בכוונתנו להגיש ערעור לבית המשפט העליון על מנת לתקן את הכשלים המשפטיים שנפלו בגזר הדין".
