לבית משפט השלום בתל אביב הוגש כתב אישום נגד ארבעה תושבי יפו, המייחס להם תקיפה וגרימת חבלה בנסיבות מחמירות נגד תושב יהודי, במסגרת אירועי "אינתיפאדת הצעירים".
הנאשמים – מוחמד אבו רמאדן (22), מוחמד כריים (22), תורק חיכמת (27) ורמי לוטפי (44) – תקפו לפי הנטען את הקורבן והפליאו בו את מכותיהם, ביחד עם שמונה פורעים נוספים אשר לא נעצרו וזהותם אינה ידועה. לפי כתב האישום, זה קרה ב-10 במאי: הנאשמים הבחינו בקורבן מצלם התפרעויות והפרות סדר ברחוב יפת ביפו, והרים את הטלפון הנייד שלו לצלם את ההתרחשות, בתחילת גל האלימות ששטף את הרחובות. בכך, ככל הנראה, הוא עורר את "זעמם".
מכתב האישום עולה, כי הקורבן "התהלך ברחוב במטרה לתעד את אירועי הפרעות שהתרחשו במקום באמצעות מכשיר טלפון נייד וכשעל כתפו השמאלית תלויה אלת בייסבול, לשם הגנה עצמית". בשלב מסוים, כך נטען, התקרבה אל הקורבן אישה שזהותה אינה ידועה ודחפה אותו – ומיד אחריה באו הצעירים אשר התריסו כלפיו: "מה אתה מצלם" ו- "למה אתה הולך עם אלת בייסבול?".
תוך כמה שניות, לפי האישום, החל אבו רמאדן לבעוט במתלונן בפלג גופו התחתון ולהכות אותו בראשו באמצעות אגרופיו. כריים וחלק מהאחרים החלו לבעוט ולהכות את המתלונן בכל חלקי גופו באמצעות רגליהם וידיהם, עד שהמתלונן נפל על הכביש.
במהלך האירועים נשמט מכשיר הטלפון הנייד של המתלונן מידיו. עוד עולה מכתב האישום כי לוטפי, שהקיף את המתלונן עם אחרים, הבחין במכשיר הטלפון ולקח אותו, בעוד שכריים חיכמת וחלק מהאחרים המשיכו לבעוט ולחבוט במתלונן השרוע על הכביש. לאחר שהמתלונן הצליח להתרומם, התקרב אליו אחד מהתוקפים מאחור ובעט בגבו. בשלב זה, לפי האישום, חזרו האחרים ולקחו מהקורבן את אלת הבייסבול, חבטו בו באמצעותה, בעטו בו והיכו אותו באגרופים ובאמצעות כיסא פלסטיק אשר התפרק מעוצמת המכה.
כתוצאה ממעשי הנאשמים והאחרים נגרמו למתלונן חבלות מרובות בכל חלקי גופו.
המשטרה תפסה סרטוני אבטחה שתיעדו את אירוע ה"לינץ" וזיהתה לפי הנטען את הנאשמים. כמו כן, מכשיר הטלפון של הקורבן נמצא בביתו של אחד מהארבעה.
לכל הנאשמים אין עבר פלילי, אולם הפרקליטות ביקשה לעצור אותם לנוכח "התקופה הקשה בה אנו מצויים כאשר הארץ בוערת, ולתת משקל ראוי לביטחון הציבור", כפי שכתב הפרקליט עו"ד אורן חיים.
את הנאשמים שמכחישים את המיוחס להם מייצגים עורכי הדין ווליד כבוב, ג'ורג' חילו, רמזי קטילאת ואחמד קלבוני.
בינתיים, נשמעת ביקורת כנגד הפרקליטות, על כך שהאשימה את המעורבים בתקיפה חמורה, אך לא הוסיפה לכתב האישום עבירה חמורה יותר, של תקיפה ממניע גזעני. מצד אחד, בפתיח לעובדות כתב האישום ציינה הפרקליטות כי האירוע התרחש על רקע "גל הפרות סדר ברחבי הארץ על רקע לאומני-גזעני, שכלל תקיפות של כוחות המשטרה והביטחון, וכן של אזרחים יהודים וערבים אחד כלפי השני". מצד שני, בסעיפי העבירה המיוחסים קונקרטית לנאשמים, אין עבירה של תקיפה גזענית או של מעשה טרור.
יו"ר ועדת ביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין, עו"ד ענת קאופמן, אמרה כי הימנעות הפרקליטות מלבקש במפורש את הרשעת הנאשמים בתקיפה לאומנית, עלולה לפגוע בקורבן העבירה ובאחרים במצבו, כאשר יבקשו למצות את זכויותיהם, אם האירועים לא יוגדרו במפורש כ"פעולות איבה". "על פניו נראה שהמדינה מנסה להתנער מהגדרת הפרעות כפעולת איבה", אמרה עו"ד קאופמן. "אין ספק כי אירועי האלימות החמורים נעשו על בסיס לאומני ועל רקע הסכסוך הישראלי-ערבי.
לדבריה, "למרבית הנפגעים הכרחי שהנזקים יוגדרו כפעולות איבה. במצב זה, ישנם חוקים המוודאים שיקבלו את הפיצויים לנזקי הגוף, הטראומה והרכוש מהמדינה. במידה והמדינה תגדיר את הפגיעות כפעולות תקיפה והתפרעות בלבד, יישארו חלק מהנפגעים ללא כל פיצוי. במידה ולנפגעים יש פוליסת ביטוח רלוונטית, יוכלו בתנאים מסוימים לקבל את הפיצויים דרך חברות הביטוח, אם כי גם החברות יפעלו להגדיר את המצב המשפטי כפעולות איבה, שכן אז יהיו פטורות מלשלם פיצויים, כיוון שרבות מהפוליסות מחריגות נפגעי פעולות איבה".
