תולדות הנטל הרדום

שתף כתבה עם חברים

עו"ד נעם שביט על "הראש הקטן" של המדינה בהליכי תפיסה וחילוט של רכוש, תוך התעלמות מרוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והזכות לאמצעי מחיה סבירים של חשודים, נאשמים ובני משפחותיהם

חילוט משאיות בהליך פלילי (אילוסטרציה, דוברות משטרה)

זכות הקניין זכתה במשפט ישראלי למעמד מיוחד, מעמד חוקתי המעוגן במסגרת סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
חוק היסוד קובע כי פגיעה בזכות זו אפשרית אך ורק "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו… " (סעיף 8 לחוק היסוד).

תפיסת רכוש בהליך פלילי הינה פרקטיקה מקובלת כאשר המדינה מתכוונת לבקש את חילוטו של אותו רכוש בסוף ההליך הפלילי נגד חשוד או נאשם. הסעד הזמני והחילוט הסופי קיימים במשפט הישראלי מכוחם של שלושה חוקים עיקריים:
פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש).
פקודת הסמים המסוכנים.
חוק איסור הלבנת הון.

בית משפט העליון התייחס לא אחת למתח הקיים בין זכות הקניין לבין תפיסת רכוש המיועד לחילוט, טרם החלטה סופית בבקשת החילוט. באחת ההחלטות נקבע כי: "בהינתן זכות הקניין של נאשם ברכושו נדרש לערוך איזון ראוי בינה לבין האינטרס הציבורי שבהבטחת החילוט בסופו של ההליך הפלילי, בשלב הסעד הזמני יש לנקוט זהירות ומידתיות בקביעת היקף החילוט".
מבחינה עניינית נקבע בתקנות הסמים המסוכנים כי הפרוצדורה הקבועה תחול על כלל החוקים המוזכרים, לרבות שלבים מקדמיים של תפיסת רכוש באופן זמני טרם הגשת כתב אישום או הכרעה סופית בבקשת החילוט.

ועדיין, גם הזכות לאמצעי מחיה סבירים של חשוד נאשם ובני משפחתו מעוגנת באותה פקודת הסמים. אין חולק כי הנטל להוכיח שתפישת הרכוש וחילוטו לא ימנעו מבעל הרכוש ובני משפחתו אמצעי מחיה סבירים, מונח על כתפי התביעה. ברם, נקבע כי הנטל הזה הוא "נטל רדום", משמע עד שבעל הרכוש יעיר את המדינה מתרדמתה – זאת, מתוך נקודת מוצא של המדינה כי לנאשם ובני משפחתו שרכושם נתפס יש אמצעי מחיה סבירים אחרים.

במשפט הפלילי יש הנחת עבודה מוכרת בדבר כוחה ועוצמתה של המדינה. הואיל והכוחות בהליך הפלילי אינם שווים בעוצמתם, ניתנות לחשוד מספר זכויות שמטרתן לאזן את חוסר השוויון, ולהגן על זכויות יסוד כגון כבודו של אדם, חירותו, וגופו. בין זכויות אלו המוכרות ביותר הן זכות השתיקה, הזכות להימנע מהפללה עצמית, והזכות להיוועצות עם עורך דין.

יחד עם זאת, אותו "נטל רדום" שהוזכר, שלצידו הזכות להעלות טענות בדבר העדר דמי מחיה סבירים, אינו מובא לידיעתו של חשוד או בני משפחתו. כתוצאה מכך, הגשת בקשה לקבלת דמי מחיה סבירים מתרחשת פרק זמן לא מבוטל לאחר תפיסת כלל רכושם של החשוד ובני משפחתו.
בדרך כלל, רק בדיעבד מתגלה לחשוד ולבני משפחתו הפרוצדורה הנדרשת אשר כוללת הגשת תצהירים מגובים במסמכים נלווים התומכים בבקשת לשחרר חלק מהתפוסים לטובת מחייתם הבסיסית. מדובר בפרוצדורה נוקשה, מורכבת, ארוכה, וקשה עד בלתי אפשרי לצלוח אותה ללא ייצוג משפטי.

איור מתוך כתבה של יוצר פוסטה בעיתון "גלובס"

בכל אותו פרק זמן ארוך, כאשר המדינה מודעת היטב לפרוצדורה הנדרשת לקבלת דמי מחיה סבירים, אך אינה מיידעת את החשוד ובני משפחתו בכך, מכיוון שהחוק אינו מחייב אותה, נגרמת פגיעה קשה בזכות הקניין ובכבוד האדם של החשוד ובני משפחתו.
הואיל ונקודת המוצא בפסיקה "החדשה" סותרת את הנחת העבודה המקובלת של המדינה, לפיה לנאשם נגדו מבוקש החילוט יש אמצעי מחייה סבירים, כמעט כל הבקשות לקבלת דמי מחיה סבירים מתקבלות בבתי המשפט. פעמים רבות אף מדובר על בקשות שמתקבלות בהסכמת המדינה, כאשר המחלוקות היחידות נוגעות להיקף דמי המחיה.

הפגיעה בזכות לקניין ובכבוד האדם של החשוד ובני משפחתו הנדרשים לחזר על הפתחים, לפנות לבני משפחה ומכרים, כדי לעבור את התקופה עד להחלטה בבקשתם לקבלת דמי מחיה סבירים מכספם שלהם, מוחלטת וברורה. פגיעה זו מיותרת וניתן למנוע אותה או למצער לצמצמה למינימום ההכרחי.

הלכה היא כי במסגרת הסעד הזמני יש לנקוט במידתיות וזהירות בפגיעה בקניינו של חשוד ונאשם, פועל יוצא של מדיניות זו מחייב התנהלות אחרת של המדינה בקשר לדמי מחיה סבירים.
טוב תעשה המדינה אם ברוח חוק היסוד, לאור מעמדה החוקתי של הזכות לקניין, נוכח ההיקף הגדל של תפיסות רכוש במטרה לחלטו, ומהיכרותה עם המציאות היומיומית של קבלת הבקשות לדמי מחיה סבירים, תיידע את החשוד ובני משפחתו בהזדמנות הראשונה האפשרית על זכותם לבקש דמי מחיה סבירים.

הכותב: עו"ד נעם שביט

טוב עוד יותר תעשה המדינה אם תשקול מחדש את ההצדקה העומדת בבסיס ההגדרה של הנטל הרדום, משמע תימנע מראש מתפיסת כלל הרכוש של חשוד ובני משפחתו ותתיר בידיהם סכום כסף מסוים, בהתאם למדדים סטטיסטיים אובייקטיבים באשר להכנסות והוצאות של משק בית בישראל, כדי שישמור על כבודם עד להכרעה.
הליכה בתלם זה תפחית למינימום האפשרי את הפגיעה בחשוד נאשם ובני משפחתו, תוך שמירה על זכויות היסוד שלהם מכוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. היא תייצג נכונה את האינטרס הציבורי, תביא לתוצאה נכונה וצודקת יותר, ותגביר את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק.

הכותב, עו"ד נעם שביט, הוא מנוי באינדקס עורכי הדין של אתר פוסטה

 

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות