ד"ר עופר דרסלר, שפרש לאחרונה מתפקיד מנכ"ל איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה, הגיש בחודש מרס תביעת דיבה בסך 200 אלף שקל נגד שמואל גלבהרט, אחד הפעילים הירוקים הבולטים בתולדות חיפה, חבר מועצת העיר חיפה לשעבר, שכיהן בעבר גם כממלא מקום יו"ר האיגוד.
בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד בן קרפל לבית משפט השלום בחיפה טוען דרסלר כי גלבהרט פרסם נגדו מספר פוסטים בפייסבוק, שכללו שמונה התבטאויות בפרק זמן של שנתיים (בין נובמבר 2018 לנובמבר 2020). הפוסטים עוסקים בזיהום האוויר שנגרם לפני כשבע שנים באזור מפרץ חיפה והקריות (28 מאי 2014) – גל של ריח חריף הוביל לפינוי תושבים מבתיהם וילדים מבית ספר.
לטענת גלבהרט, שני גופים שמונו לבדוק את מקור הזיהום הגיעו למסקנה כי מקורו באזור התעשייה במפרץ חיפה, אלא שמספר ימים לאחר מכן הוא פתח את אחד העיתונים וקרא לדבריו כתבה שבה דרסלר טוען שמקור הזיהום בים. גלבהרט פנה לגורמים רבים כדי לקיים בירור בנושא, ביניהם ראש העיר דאז יונה יהב (שהיה יו"ר האיגוד) ולמשרד להגנה הסביבה. לטענת גלבהרט, שבוע ימים לאחר בירור זה הוא פוטר מתפקידו כמ"מ יו"ר האיגוד.
מכתב התביעה עולה כי בפוסט ראשון שפורסם לאחר פיטוריו, נטען כי בנובמבר 2018 כתב גלבהרט: "את מי מעיפים השבוע?.." ואז הוא מצביע על מנכ"ל האיגוד דרסלר, "שלא היסס לסלף חוות דעת מומחים, שהזמין בעצמו, כדי לגונן על מפעלים מזהמים". הפרסום זכה ל-54 תגובות ו-34 לייקים.
בפוסט אחר, באוגוסט 2019, נטען כי גלבהרט כתב: "מה בין החשדות בשר (הבריאות) ליצמן, לתלונה נגד מנכ"ל איגוד ערים לסביבה ד"ר דרסלר? דרסלר לא ניסה להשפיע על חוות דעת מומחים, שמצאו כי מקור המפגע הסביבתי הוא בתעשייה, הוא פשוט דיווח הפוך" (שהריח הגיע מהים).
בפוסט נוסף במאי 2020 נטען כי גלבהרט כתב: "מנכ"ל איגוד ערים ד"ר עופר דרסלר מגונן על המפעלים והמשך פיתוחים, ולא היסס אפילו לזייף לשם כך חוות דעת מומחים שהוא עצמו הזמין!… העברתי תיעוד חד משמעי על כך לראש העיר… מדוע עדיין מחזיקים אותו בתפקיד, ואינם מתלוננים נגדו במשטרה בגין הזיוף?".
דרסלר טוען בכתב התביעה כי כדי להעצים את הפוסטים, גלבהרט תייג אותם בקבוצות שונות כגון "תלונות הציבור בחיפה", "איכות הסביבה על סדר היום", "חיפאים עושים שינוי" ו"חיפאים משפיעים". לטענתו, הפרסומים פגעו בשמו הטוב.
גלבהרט, אדריכל במקצועו ומומחה בעל שיעור קומה בתכנון ערים ואיכות סביבה, נוהג לייצג את עצמו בתביעות, וכך נהג גם הפעם. בכתב הגנה שהגיש הוא מכחיש שכתב כלל את הפוסט "את מי מעיפים", בנימוק שאין זה סגנון הכתיבה שלו (20 מאי), אבל הבהיר שהוא עומד מאחורי כל הפוסטים האחרים בטענה לאמת בפרסום. "הייתי כותב אותם היום שוב", הוא אמר גם בתגובה לאתר "פוסטה".
"תביעה זו הוגשה 'באיחור קל', שבע שנים אחרי האירועים שהובילו אליה", טוען גלבהרט, "המסמכים מעידים שהתובע אכן סילף חוות דעת שהכינו מומחי האיגוד לגבי אירוע סביבתי בקריות, שמצאה כי מרב הסבירות למקורו היתה באזור התעשייה. לעומת זאת התובע דיווח לתקשורת ודרכה לציבור, שמקורו בים, ואין לו כל קשר לתעשייה המזהמת… בכיר בגוף ציבורי אמור להשיב לטענה כזו בזמן אמת, לא באיחור של שבע שנים בתביעת השתקה שרק תשיג ההפך, ותחזיר אותו לכותרות דווקא לפני פרישתו".
בכתב ההגנה מלין גלבהרט גם על כך שכל תלונותיו בנושא הזיהום לא טופלו: "תלונות הנתבע שהועברו לראשי האיגוד, לעירייה, למשרד חהגנת הסביבה ולמשטרה, לא טופלו. הנתבע ראה בכך כשל חוקי חברתי ומוסרי, הנוגע לבריאות הציבור, ולכן יש לפרסמו".
בהמשך לטענת העניין הציבורי מציין גלבהרט כי "הנתבע לא הועסק בדכר, רק שירת באיגוד בהתנדבות, בתום לב כמו בכל פעילותו הציבורית. בפרסומיו לא היה שיימינג פרוע, מסית, מסוכן, בסגנון שנוקטת נגדו התביעה עצמה".
בעיריית חיפה בחרו שלא להגיב.
עו"ד קרפל שמייצג את דרסלר מסר בתגובה: "תביעתו של ד"ר דרסלר כנגד גלבהרט הוגשה בגין שמונה פרסומים חמורים ביותר… חמישה פרסומים הופצו בצורה חריגה… בין חודש מאי לבין חודש נובמבר 2020, ושלוה פרסומים נוספים וחמורים במיוחד הופצו באותו זדון בין נובמבר 2018 לבין נובמבר 2019. לפיכך, ברור לגמרי שטענתו של מר גלבהרט לפיה מדובר בתביעה שהוגשה באיחור של 7 שנים, אינה נכונה בלשון המעטה. הרי התביעה הוגשה פחות מ-4 חודשים לאחר הפצת הפרסום הכוזב האחרון.
"עוד נבקש להדגיש: הסיבה בגינה התביעה לא הוגשה עוד קודם לכן, היא משום שד"ר דרסלר התאמץ – באצילות ובכנות – ליישב את המחלוקות מחוץ לבית-המשפט; ד"ר דרסלר השקיע בניסיונות משאבים רבים.
"נכון הוא שהאירוע שמר גלבהרט עיוות ולטענתו נמצא ביסוד הפרסומים התרחש לפני כ-7 שנים. אך מר גלבהרט מסיבותיו – שתיחשפנה בבית-המשפט – החליט להפיץ אותם הרבה מאוחר יותר; בסמוך להגשת התביעה כאמור. אגב, בפרסומים החמורים שהפיץ, גלבהרט "שכח" לציין שהוא כביכול עוסק באותו אירוע ישן; אפילו לא ברמז.
"תחילה, ד"ר דרסלר בחר להכיל את התנהגותו האסורה. אך גלבהרט רק הקצין את דרכו, שרשר את פרסומיו והפיץ אותם בתפוצה חריגה של עשרות אלפי בני-אדם. בנקודת הזמן ההיא – ולאחר שמר גלבהרט סיכל כול ניסיון ליישב את המחלוקות בנועם – ד"ר דרסלר בחר לנצל את זכויותיו הקנויות ולתבוע.
"לבסוף נבהיר כי ד"ר דרסלר בחר להגיש את תביעה מטעם עצמו, והוא כמובן הנושא בעלות שכר-טרחת עורכי-דינו".
