הסדר טיעון לצעיר מהרצליה בפרשת "הלידים" והקריפטו של דימטירי לייכטמן

תגיות
שתף כתבה עם חברים

מחלקת הסייבר הגישה כתב אישום שני בפרשת הלבנת ההון של הלידים לאתרי פורקס, בעקבות השימוע נערכה הפרדה בין הנאשם בהלבנת הון של 225 מיליון שקל לבין יד ימינו שזכה להסדר מקל

לייכטמן ביטקוין הלבנת הון
דמיטרי לייכטמן (שיתוף מפייסבוק).

מחלקת הסייבר בפרקליטות הגישה כתב אישום שני בפרשת "אימפריית הלידים, הפורקס והקריפטו" של דימיטרי לייכטמן מחיפה/הרצליה.

ב"פוסטה" פורסם על אודות כתב אישום יוצא דופן שהוגש נגד לייכטמן (36), על עבירות מס והלבנת הון בסכום אימתני של 225 מיליון שקל.
בכתב האישום נטען כי לייכטמן מכר "לידים" של פרטי לקוחות ונתן שירותים לאתרי מסחר בקריפטו, פורקס והימורים – ובמהלך כארבע שנים הכניס לכיסיו לכאורה 67 מיליון דולר. בכתב האישום נטען כי לייכטמן הסתיר את כל הכנסותיו מרשויות המס וממדינת ישראל אף על פי שניהל משרדים ברח' שנקר בהרצליה פיתוח.

נטען כי הוא הפעיל "קוף", אזרח בולגרי, שפתח ארבע חברות קש וחשבונות בנק בבולגריה, וכל העסקאות של לייכטמן וכל ההכנסות נרשמו במרמה על שם חברות הקש. חלקן גם הועברו ל-29 ארנקים אלקטרוניים ולחשבונות וירטואליים בבורסת בייננס כדי להסתירן מהרשויות בישראל. כתב האישום מתאר מלאכת מחשבת של הונאה באמצעות ה"קוף" המפעיל עבור הנאשם שרשרת חברות פיקטיביות בחו"ל, ומקצת ההכנסות מועברות לישראל ומולבנות באמצעות חשבוניות פיקטיביות. לייכטמן כופר במיוחס לו.

היום הוגש כתב אישום שני בפרשה, נגד בן 30 מהרצליה שעבד עם לייכטמן.
כתב האישום הזה, להבדיל מעניינו של לייכטמן, מוגש במסגרת הסדר טיעון מרוכך, בעקבות שימוע שערכו סנגוריו של פלד, עו"ד רונן רוזנבלום ועו"ד דניאל קליין בפרקליטות הסייבר.

בטיוטה הראשונית של כתב האישום במהלך השימוע, טענה הפרקליטות כי לייכטמן והנאשם השני היו שותפים שווים להכנסות העתק בסכום של 225 מיליון שקל ממסחר בלידים ובקריפטו בשנים 2018-2022.
עוד טענה הפרקליטות כי השניים היו שותפים שווים גם בהפעלת חברות הקש וחשבונות הבנק בחו"ל באמצעות "הקוף הבולגרי", ובהחזקת עשרות ארנקי הקריפטו.

לנאשם השני יוחסה הונאה כמבצע עיקרי ביחד עם לייכטמן, שורת עבירות מס חמורות והלבנת הון ביחס לכל סכומי העתק.
ואולם בסופו של דבר פרקליטו של הנאשם השני, עו"ד רונן רוזנבלום, גיבש הסדר טיעון למול התובעים עו"ד שירי רום ועו"ד יוני חדד, לאחר שהסנגור הצליח לשכנע כי יש להבחין בין לייכטמן לבין מרשם שאינם בעלי מעמד שווה בפרשה.

בעקבות השימוע, הפרקליטות השתכנעה כי הנאשם רק סייע ללייכטמן בניהול והיה יד ימינו לכל דבר, אך לייכטמן הוא בעלי הרכוש לכאורה בשווי 225 מיליון שקל אשר הוסתר מהרשויות ושנעברו בו עבירות הלבנת הון.

בכתב האישום במסגרת הסדר הטיעון נטען כי הנאשם סייע ללייכטמן בהלבנת הון של עשרות מיליונים, בהעלמת הכנסותיו ובכל עניין – הפעילות העסקית, ניהול החברות הפיקטיביות הבולגריות שהחזיקו את ההכנסות, הנחיות לאיש הקש, ניהול ארנקים וירטואליים, העברות כספים והלבנתם.
עוד נטען כי הנאשם פתח חשבון בבורסת בייננס, בו הופקדו ונמשכו שלושה מיליון דולר ששימשו גם את הנאשם העיקרי.

בעוד שתחילה יוחסו לנאשם עבירות זהות לאלו של לייכטמן – על פקודת מס הכנסה, מע"מ וחוק איסור הלבנת הון – בהסדר הטיעון "ירד מעמדו" למסייע בלבד.
על פי ההסדר, הוא יורשע בסיוע למרמה ערמה ותחבולה, סיוע להוצאת חשבוניות כוזבות, וסיוע לפעולות ברכוש אסור בהיקף עשרות מיליוני שקלים, במטרה להסתיר את מקורו ואת בעל הזכויות בו.

בהתאם להסדר, הפרקליטות וההגנה יבקשו להסתפק בהטלת תשעה חודשי עבודות שירות על הנאשם הצעיר, לצד חילוט בשווי של כשלושה מיליון שקלים.

הסנגורים עורכי הדין רוזנבלום וקליין מסרו בתגובה: "אנחנו מברכים על החלטת הגורמים המוסמכים במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, אשר קיבלו את טענותינו המשפטיות כפי שהוצגו במסגרת הליך השימוע, בנוגע לחלקו של מרשנו בפרשה – כפי שעולה מחומרי הראיות. בהתאם לכך, הוסכם בין הצדדים על גיבוש ענישה מוסכמת בתיק".