"אני מוטי קונפורטי!!! אלון אדרי עובד אצלי!!! יש לנו קו של 'נייס גאי', דירה דיסקרטית ועוד הרבה דברים משותפים!!!".
כך מציג עצמו ראש ארגון פשע באשדוד, אותו מגלם השחקן רני בלייר באחת הסצינות החזקות ב"אינדל" – סדרה חתרנית פרובוקטיבית ומקוממת.
יוצר הסדרה, אינדל קבדה, שנתן לגיבור הסדרה את שמו, בהסכמת ההפקה כמובן, הצליח אחרי עשור של ייסורים לפתוח את מכסה הקופסה השחורה של העדה האתיופית בתרבות הישראלית ולהביא אותה למסך הקטן.
הסדרה, מותחן פשע גדוש אלימות וביקורת, מזקקת ומתמצתת את הקשיים, הסטיגמות, ההשפלה והגזענות, מהם סובלים צעירים ממוצא אתיופי אשר ממוקמים בתחתית סולם המעמדות בעיר העולים אשדוד, אלה שלוקחים את החוק לידיים כדי להשליט סדר חדש ולהתמרד נגד הממסד שדורך עליהם.
אם הסדרה "נבסו" רכבה על הגזענות כדי להצחיק ולהתנחמד, "אינדל" חמושה באמירות לפנים, אפליה מובנית ואלימות מתפרצת, דופקת אגרופים לבטן ולפרצוף, מזכירה לצופים עד כמה הגזענות מבעבעת עמוק בחברה הישראלית. הסדרה הזאת, אומרים, היא הצעקה הכי חזקה שנשמעה מהעדה האתיופית בעולמות התוכן של התרבות, לא כולל הפגנות הענק בחיפה ותל אביב נגד האירועים הקשים ובראשם הריגתו של סולומון טקה.
"אני מאמין שלכל אחד יש צלם אנוש. יש כאלה שמאבדים אותו, או שוכחים אותו, או טועים בדרך", אומר רני בלייר, יוצר מוערך תסריטאי ובמאי ("שבתות וחגים", "פרשת השבוע", "שביתה" ועוד ועוד). "כשאני מנסה להבין מי זה מוטי קונפורטי, ראש ארגון פשע חרדי שמתעסק בפשעים נוראים כמו זנות וסחר סמים, בשותפות עם קצין משטרה בכיר. מה שקרוי בז'רגון הקבלי סִטְרָא אַחְרָא – שם כללי לכוחות הטומאה, הרוע והרשע.
"מוטי קונפורטי מסמל משהו שקשור לשאלה: לאן הלכה היהדות הישראלית? כמה היא סטתה מהדרך? כמה היא התרחקה ממקורותיה? אולי זה מיוצג בדמות אחת מאוד קיצונית, אבל הדמות הזאת אמיתית והיא נכתבה על ידי היוצר, אינדל קבדה, בהשראת דמות קיימת, ואני רק נכנסתי למידותיה".
אתה יכול לגלות מי האיש על פיו נוצרה הדמות שלך?
"אין לי מושג מי האיש. אינדל כתב את הסדרה מנפשו, מגופו ומדם ליבו. זאת סדרה שיש בה הרבה אלמנטים ביוגרפיים והדמות הזאת היתה שם. קונפורטי החרדי הלבן שולט בעולם הפשע והאתיופים הם העבדים שלו. המרד המתואר בסדרה הוא לא מרד שקרה במציאות, אבל זה משהו שהיוצר והסביבה שלו חלמו, תכננו ורצו לעשות. כל זה קורה על רקע כור ההיתוך באשדוד בין העולים מאתיופיה לבין מקומיים כמו קונפורטי שמסמלים את הסטייה הגדולה של חלק מהחברה הישראלית, זה שבחר להסתתר מתחת לכיפות ולזקנים אבל מתנהל כמו אחרוני ארגוני הפשע".
יש כאן גם אמירה נגד העולם החרדי?
"מי שיראה את 'אינדל' בעולם החרדי יגיד: אין דמויות כאלה. אני אומר לו: יש דמויות כאלה. אנשים שנעצרים ונכנסים למשפטים, פתאום חובשים כיפה. יש הרבה מאוד מהעולם התחתון שמסתובבים עם ציציות וכיפות גדולות של חסידי ברסלב, וזה כבר לא משנה אם אתה עם כיפה או בלי כיפה. הכול תלוי במוסר האישי שלך. זה אחד משלושת החטאים הגדולים והבלתי נסלחים ביהדות: לשאת את שמו לשווא. להשתמש באלוהים קטן ולעבוד אותו עבודת אלילים. הוא בכיס שלך ואתה הנציג שלו. מתי שאתה רוצה אתה שולף אותו ואומר: אני נציג אלוהים. זה פשע הרבה יותר גדול מפשעים שקיימים בעשרת הדברות".
סטירת לחי לחבר'ה שסובלים מתרדמה
התפקיד של קונפורטי בסדרה הוא סוג של סמל. אדם לבן, חרדי, עבריין, שמנצל צעירים אתיופים בצורה מחפירה תמורת כסף. הסנדק דה לה שמעטס, הסנדק של אשדוד ו'.
"הסימבול שלו הוא להביא דמות מאוד קיצונית, שהמרד נגדה יהיה לגיטימי", אומר בלייר, "המרד מתחיל בהתנהגות הבלתי נסבלת של הסנדק שגורמת להם להתקומם, כי הוא שותף של השוטר אלון אדרי. אלה שתי דמויות: אחד שוטר, שהוא כאילו שומר החוק ומגן האזרח, והשני זה האיש שקרוב לאלוהים, ושניהם בעצם עושים את הפשעים הכי חמורים".
אגרוף לפנים.
"אני מקווה שיקלטו את זה ככה. מאחורי הסדרה יש גם את התסריטאי אורי ויסברוד, שכתב עם אינדל את התסריט, ואסף קורמן, שביים. אנשים סופר מקצועיים. אינדל בא עם הרעיון, הכיוון והסיפורים האלה, והם לא הנמיכו את האש והלהבות. נהפוך הוא. הם רק הגבירו את הלהבות. חשוב לתת סטירת לחי לחבר'ה שמסתובבים בתרדמה".
הרבה בזכות בלייר, דמותו של קונפורטי מצליחה להמריא מעל הסטריאוטיפ כדמות תלת ממדית מרתקת ומורכבת. "השתדלתי כמה שיכולתי בכמות הסצינות שהיו לי", הוא אומר. "לפני זה עשיתי הרבה דמויות חרדיות: רב מורה בבית כנסת בסרט 'ההפך'; דמות של מעאכר ב'שטיסל'; חסיד שיוצא מהכלא ושומר על האדמו"ר בסדרה 'ריקוד האש'. השבוע אני משחק בסרט חדש חרדי כאבא של מיכאל מושונוב. אני מקווה שזאת הפעם האחרונה שלי".
אפשר לנחש שזה הרבה בזכות הזקן הלבן שלך.
"אם הייתי יודע כמה הזקן הזה מביא לי כסף, הייתי עושה אותו הרבה יותר קודם. הזקן הולך לפניי. אנשים אוהבים את הלוק הזה".
הכתובת על הקיר
וכך כתב בלייר בפייסבוק על תפקידו ב"אינדל": "אסף קורמן ואני חברים שנים רבות. כשהוא הזמין אותי לשחק בתפקיד 'האיש הרע', שמחתי מאוד. שיחקתי דמויות חרדיות רבות, אבל מעולם לא זכיתי לשחק חרדי שהוא ראש ארגון פשע, שמנצל אנשים למטרותיו האישיות. בחרתי לשחק אותו עמוס נקיפות מצפון על דרכו הנלוזה, אבל אני מסתיר זאת בכל שוט שמצטלם".
מדוע שמחת כל כך לשחק את האיש הרע?
"כל מה שאסף קורמן, במאי סופר מקצוען, היה מזמין אותי, הייתי בא, לא משנה איזה דמות הוא היה נותן לי. במקרה הזה, היה מעניין, כי לא רציתי לעשות יותר דמויות של דתיים, ואז הוא בא עם הדמות הזאת ואמרתי לו: וואלה מעניין, כי זאת דמות אחרת. יש בה איזה דאבל מינינג, החלטתי שאני לוקח את זה למקום של בן אדם שהמצפון שלו עובד. קצת כמו טוני סופרנו כזה, שיש לו לב של ציפור, אבל במסגרת תפקידו הופך למפלצת. רציתי ליצור את המרחק הזה ואמרתי לעצמי, אשחק אותו עם התלבטות פנימית עמוקה, שהוא כל הזמן מסתיר. כבמאי אני מאמין שמשחק זאת מערכת של הסתרה לא פחות מאשר להראות משהו. אז כן, שמחתי מאוד להיכנס לתפקיד של מוטי קונפורטי. הייתי גם זקן השבט על הסט. כולם שם צעירים".
אפשר להגיד שהסדרה וכתב האישום המקופל במסרים שלה, התלבשו לך כמו כפפה על היד?
"הייתי שותף ומעורב בכל ההפגנות של האתיופים, בתקופה שהם התמרמרו על המקום שלהם בחברה הישראלית. הם עדה מדהימה, אנשים מדהימים, שלא נותנים להם שום צ'אנס. הצבא זה המקום היחיד שהם פורחים בו. זאת עובדה וזה קשה מאוד. הסדרה הזאת בעיקר מזהירה מעתיד קיצוני שיכול להתפתח, אם מישהו לא יעשה משהו. זה מסוג הסדרות שאומרות לך: Be aware (תהיה מודע). הסדרה לא מנסה להראות לך משהו ארכיאולוגי, או דוקומנטרי שקורה ממש. זה יגיע לשם, לרמות כאלה של אלימות, אם מישהו לא יתחיל לטפל בשוויון זכויות של החברה הישראלית. זה משהו שנזנח. זה מתחיל מיחס לערבים, ממשיך ביחס לעולים חדשים וכו'. במילה אחת: גזענות. אנחנו המדינה הכי גזענית בעולם".
שותפו לדרך של קונפורטי, השוטר אלון אדרי (שי חי) אומר בסדרה על האתיופים, "הביאו אותם בשביל לכסתח על הציונות… ואותנו (כלומר המרוקאים) "בשביל לעודד זנות".
אמירות סטריאוטיפיות, קשות ביותר.
"זה מטורף לגמרי. אנחנו עם שכל הזמן מכחיש ומדחיק את חטאיו. זה משהו שקיים אצלנו מבחינה היסטורית מתקופת הנביאים. עכשיו אנחנו מתחילים לראות את כל החרא שאוכלים בגלל שאנחנו עושים את זה".
כלומר, "אינדל" זאת הכתובת על הקיר?
"בדיוק. הגדרה מדויקת. פצצה מתקתקת".
זה התפוצץ כבר כמה פעמים, כמו בהפגנות על רצח סלומון טקה.
"בינתיים לא מתו אנשים. האתיופים עוד לא רצחו אף אחד. יש צעירים אתיופים שנהרגו מירי שוטרים. זה לא חדש לנו. השאלה היא: מתי זה יתפוצץ לכיוון השני? זה הפחד הגדול".
עשית תחקיר על ארגוני הפשע בישראל?
"ארגוני הפשע בפרט, והפשע בישראל בכלל, עברו כל מיני שינויים לאורך כל ההיסטוריה. זה התחיל באשכנזים, המשיך הלאה לתימנים, המשיך למזרחים, לרוסים, והמשיך הלאה לאתיופים וכו' וכו'. כל פעם מישהו אחר לקח את הכוח. הפשע המאורגן במדינת ישראל כבר מזמן חוקי. הוא שולט בעסקים חוקיים ושולט במקומות שאי אפשר יותר לזהות שהוא שם. בגדול, אני מרגיש שמי שזנח את האזרח זה המדינה. הכל כאן עובד על סף הפלילי. כולם עובדים כל הזמן על הגבול הדק בין החוקי ללא חוקי. השטח האפור הפך לשטח המעניין בחברה הישראלית".
השטח האפור הוא הוואקום לתוכו פולש עולם הפשע?
"כן. עולם הפשע עוסק בעיקר בהלוואות בריבית, כי המדינה לא נותנת, לא מגינה, לא שופטת ולא פוסקת כמו שצריך. בכל מקום אתה עומד בתור. גם בבית המשפט וגם בבתי חולים. אתה צריך ניתוח, אז הוא יהיה יקר מאוד. אין. זאת מערכת שלמה שהתנוונה ומה שקרה ב-7 באוקטובר זה משהו קיצוני מאוד, אבל זה פתח את כל הפרונקלים. האירוע המלחמתי פתח מראה שמראה לנו עולם, שוואלה, אף אחד מאיתנו לא דמיין שאנחנו כזאת חלטורה. אני בחיים לא הייתי כותב תסריט של מה שקרה לנו ב-7 באוקטובר".
עד כמה הפשע בעדה האתיופית העמיק, האם יהיה ארגון פשע של אתיופים?
"שלום דומרני הוא חצי אתיופי, אבל האמת היא שאני לא ממש שולט אם יש ארגון פשע המזוהה עם אתיופים, כמו לדוגמה עם הרוסים. הם בעיקר חיילים. גם ב'אינדל' הם מתחילים כחיילים. אני לא יודע כמה הפשע עמוק בעדה האתיופית וכמה הם מאורגנים. זאת בעיקר חברה במצוקה שמצאה פתרונות הישרדות. הפשע, האימה, הזעם והרצח, קורה בדרך כלל באזורים המוזנחים".
הלבנים ב"אינדל" הם מזרחיים, לשוטר הרע קוראים אלון אדרי, קונפורטי הוא ממוצא ספרדי וגם השר לביטחון פנים הוא מרוקאי.
כלומר, כולם נגד האתיופים?
"כן. זה מעניין. כי כשהמרוקאים עשו סרטים על המרוקאים המוזנחים, האשכנזים היו הרעים. עכשיו יש לנו דור חדש של עולים חדשים שהגיעו מאתיופיה ומנסים לשרוד כאן, והבוסים שלהם זה אלה שהיו לפניהם. המיינסטרים הישראלי אפילו לא נמצא ברקע. זה רק מראה עד כמה הפערים התרחבו. כדי לעשות ביקורת טובה, אתה צריך להיות קיצוני. זה כמו סאטירה, כי בסאטירה אתה יכול ללכת הכי רחוק, כי יש לך License to kill (רישיון להרוג). מנשה נוי אמר לי פעם משפט מאוד יפה: אמנות זאת כרוניקה של שקרים בדרך לאמת, ופוליטיקה זה ההיפך: רצף של אמיתות בדרך לשקר הגדול".
הסדרה מציגה כישלון מוחלט בקליטת האתיופים, האם מצבם עד כדי כך מחפיר, חסר תקווה ומייאש?
"אני לא חושב שמצבם חסר תקווה. החברה האתיופית, כנגד כל הסיכויים, היא חברה מדהימה, חדורת מטרה ומוטיבציה. הדור הראשון לא ידע עברית, אבל מי שנולד וגדל כאן, החבר'ה בגיל של אינדל וחבורתו, זה חברה עם הרבה תקווה. ראיתי אותם במחאות – הם מדהימים. אני רואה אותם בצבא – הם מדהימים. אני רואה כמה מהם נהרגים בעזה. יש שם קצינים, לוחמים בסיירות וכו', אז אתה אומר: חכו עוד קצת ותראו איך החברה הזאת מעולה. הם למדו את כל חטאי הציונות לדורותיה, ובגלל שהם חברה מאוד מוסרית שגודלת בבתים עם חינוך מאוד גבוה של מוסריות, הם ינצחו בסוף את כולם. אני רואה את המהפכה שקורית שם.
"ב'אינדל' זה מאד קיצוני ועובד באזורים של הפלילי, אבל תחשוב שזאת מעין מטפורה למהפכה האתיופית על החברה הישראלית. תחשוב על חברה אתיופית שמתנהלת עשר שנים בבידול מובנה מהחברה היהודית הלבנה, מזדהה יותר עם שחורים אמריקאים מאשר עם יהודים. כל הפרות הקדושות נשחטו בסדרה הזאת. יכול להיות שאם יוצר הסדרה היה אשכנזי מהרצליה, היו רוגמים אותו באבנים. אבל את הסדרה הזאת יצר אתיופי, ויש לו זכות מלאה להגיד מה הוא חושב על החברה הישראלית והגזענות שלה, על חוסר האכפתיות שלה. זה ניתוח כירורגי".
"אינדל", סדרה חשובה ומכוננת, עלתה לאוויר בעיצומה של מלחמת ה-7 באוקטובר, מה שעשוי לגנוב לה את ההצגה ולעמעם את האימפקט המהפכני שלה. "היא נוצרה לפני ה-7 באוקטובר", מעדכן בלייר, "אבל יש לה מקום בטיימינג של עכשיו והוא יותר חשוב מהטיימינג לפני ה-7 באוקטובר, כי היא מראה משהו מאותו חומר רקוב ממנו עשויה השנאה. הסדרה גולשת על המפץ התודעתי בטיימינג מופלא. אנשים שיראו את הסדרה יגידו: וואלה, כמה טעויות אנחנו עושים. המפץ התודעתי רק התחיל. אנשים עוד עסוקים בלחבוש את הפצעים. אנחנו בפוסט טראומה קשה. זאת טרגדיה שאנחנו עדין לא רואים בחוץ, אבל היא הולכת להתפוצץ לנו חזק בפנים".
"אינדל".שמונה פרקים. ימי חמישי, 22:00, HOT3; HOT VOD ו-NEXT TV
