סוהר שמשרת בשב"ס מאז מאי 2017 ושימש כזקיף באגף 4, הופקד על משימת שמירה והשגחה על אסירי האגף, ביניהם גם אסירי השגחה ברמה ב'. ב-16 במרס, סמוך לארבע לפנות בוקר, הוא נמצא מנמנם כשעיניו עצומות. כתוצאה מכך לא ביצע הביקורות את הנדרשות בשעה בשעות 04:30 ו-05:00. בין אסירי האגף עליהם היה מופקד היו גם אסירי השגחה רמה ב'.
הסוהר הועמד לדין בבית הדין למשמעת, שם טענו סנגוריו – עורכי הדין אורית חיון ודין כוכבי ממשרדה, כי הממונה על הסוהר הבחין בו מנמנם אך לא העיר אותו משנתו. כמו כן הם טענו, כי הסוהר עודכן על כך שזוהה ישן במהלך השמירה רק בחלוף כשבועיים.
"לא ברור אלו פעולות נקט סגן מפקד המשמרת כאשר לפי מזכרו ראה את הנאשם מנמנם ומדוע לא העיר אותו ובכך התאפשר המשך מחדלו של הנאשם באי עריכת הביקורות", אמרו הדיינים בנימין פולצ'ק, טל ארגמן ושגיא ז'ורבסקי. "לשאלת חברי ההרכב בעניין זה לא ניתן מענה על ידי התובע, שכל שהיה בפניו הוא העובדות נשוא כתב האישום והעובדה כי אף היה סרטון שתיעד את האירוע נשוא כתב האישום. לשאלת בית הדין ציין התובע כי עניינו של סגן מפקד המשמרת נותר לשיקול דעת פיקודי".
עוד ציינו הדיינים כי "לא הובאה אינדיקציה לכך שלא ניתן היה לעצור את מחדלו של הנאשם בשלב מוקדם הרבה יותר ולא ברור לנו האם לקחי האירוע מוצו עד תום. מכל מקום, התובע הדגיש בפנינו את החומרה שבהתנהלות הנאשם בחוסר ערנותו ובאי עריכת הביקורות שעלול היה להיות בה גם סיכון של סוהרים אחרים וכן כמובן סיכון שלומם של האסירים הנתונים למשמורתו ולהשגחתו".
הדיינים סברו כי האחריות מוטלת גם על הממונה על הסוהר: "לצד לקיחת האחריות המוחלטת של הנאשם קיימת אחריות גם לפתחו של סגן מפקד המשמרת על שלכאורה צפה בו מנמנם אך לא העיר אותו… איננו יכולים שלא ליתן ביטוי לנסיבות החריגות שמצאנו בהשתלשלות האירועים ובכללם העובדה כי חוסר הערנות של הנאשם יכול היה להיקטע מיד, בשלב מוקדם יותר ועוד בטרם הגיע המועד לביצוע אותן ביקורות שלא בוצעו ושעומדות בלב כתב האישום. בהמשך גם מצאנו כי מחדלו של הנאשם הובא לידיעתו רק בחלוף שבועיים ימים, עובדה שאף היא צוינה ללא הסתייגות במהלך הדיון בפנינו".
לאור קביעות אלו סברו הדיינים כי "יש מקום להקל במידת מה בעונש המוסכם נשוא עסקת הטיעון". לכן, הדיינים גזרו על הסוהר נזיפה, קנס בגובה ארבעה ימי עבודה וחמישה ימי ריתוק על תנאי.
