חשיפה: ניגוד עניינים בין מפרק חברה לבין בעל החוב שלי נרקיס

בית משפט המחוזי בחיפה דחה בקשה של מפרק חברה לעבודות עפר למנות כונס נכסים למכירת בית המגורים של בעלי החברה לשעבר, עקב אי תשלום חוב לאיש העסקים שלי נרקיס. השופט רון סוקול קיבל את טענת פרקליטם של בעלי הבית, עו"ד יניב הרינג, לפיה מפרק החברה עו"ד עדי בראונשטיין מצוי בניגוד עניינים מובהק מאחר ונרקיס הוא לקוח שלו בתיקים אחרים – ועל כן הוא לא היה רשאי לבדוק מלכתחילה את תביעת החוב שהגיש נרקיס נגד החברה – "חיים ומשה מנגד".
במסגרת ההחלטה חשף השופט סוקול כי המפרק ברונשטיין והנושה נרקיס לא דיווחו כלל על הקשר העסקי ארוך השנים ביניהם, וקבע המפרק פעל למעשה במשוא פנים בכל הקשור לבדיקת החוב לו טען נרקיס, חוב שעל הבסיס שלו ביקש נרקיס לפנות את החייבים מהבית בו הם מתגוררים עשרות שנים.

ניגוד העניינים נחשף
בשנת 2014 נכנסה חברת עבודות העפר הוותיקה להקפאת הליכים, ועו"ד בראונשטיין מונה לנאמן שריכז את ההליך. בחודש מאי 2016 ניתן צו לפירוק החברה ועו"ד בראונשטיין מונה למפרק הרשמי. בין הנושים שהגישו תביעות חוב למפרק היה נרקיס אשר ביקש לקבוע כי החברה חייבת לו 17 מיליון שקל.
בשנת 2007 הלווה נרקיס לחברה מיליון שקל, ובשנת 2010 העביר לחברה עוד שני מיליון שקל לצורך פרעון חוב לחברת אשראי אחרת, דלתא קפיטל. למעשה, נרקיס רכש מדלתה את החוב של האחים מנגד, עסקה שכללה גם את שיעבוד הזכויות של חיים ועליזה מנגד על בית מגוריהם ברחוב שושנת הכרמל היוקרתי בחיפה.

במרס 2017 חתמו בני הזוג מנגד, נרקיס והמפרק עו"ד בראונשטיין על הסכם פשרה, לפיו תביעת החוב של נרקיס תצומצם ל-7.5 מיליון שקל. עוד הוסכם כי בעלי החברה לשעבר ימשיכו להחזיק בביתם והשעבוד עליו לא ימומש, אם במשך 15 חודשים הם ישלמו לנרקיס סכום השווה להערכת השווי של הבית, כ-3.5 מיליון שקל. ההסכם הוגש ואושר על ידי בית המשפט.
בני הזוג מנגד לא עמדו בהסכם ולא שילמו את החוב, ולכן בסיום התקופה דרשו נרקיס באמצעות פרקליטו מימון אביטן והמפרק בראונשטיין לממש את השעבוד, משמע למכור את הבית במסגרת הליך כינוס נכסים. 

באמצעות עו"ד יניב הרינג הגישו בני הזוג מנגד התנגדות לדרישה. עו"ד הרינג טען כי דינו של ההסכם ליישוב החוב עליו חתמו בני הזוג מנגד בשנת 2017 – להתבטל. טענתו העיקרית היתה, כי נודע להם שהמפרק בראונשטיין אשר ניהל את המשא ומתן עם נרקיס ועימם נמצא בניגוד עניינים מובהק, מאחר שהוא מייצג את נרקיס, שאף נחשב ללקוח אישי שלו בתיקים אחרים וגדולים מתחום הפירוקים וגביית החובות.
בתגובה לעתירת נרקיס והמפרק כתב עו"ד הרינג כי בדיקה פשוטה מגלה שבאותם זמנים ממש המפרק עו"ד בראונשטיין שימש כבא כוחו של נרקיס בהליכים הבאים, בין היתר: בתביעות החוב של נרקיס נגד החברות של ענבל אור, נגד אלי רייפמן, נגד פרדי רובינסון ואחרים.

עו"ד הרינג ביקש מבית המשפט להורות למפרק החברה לפרט את כל התיקים בהם הוא ייצג את נרקיס באופן פרטי, ולהציג את הסכמי שכר הטרחה עם נרקיס בתיקים אלה. לנוכח ניגוד העניינים של המפרק דרש עו"ד הרינג כי הסכם מנגד-נרקיס לסילוק החוב יבוטל, וכי בית המשפט ימנה בעל תפקיד אחר ובלתי תלוי אשר יבדוק מחדש את תביעת החוב של הנושה נרקיס.
משפחת מנגד ועו"ד הרינג טוענים כי החוב המקורי נפרע במלואו, והמחלוקת היא על תשלומי הריבית, שנרקיס מעריך במיליונים.

עו"ד בראונשטיין לא הכחיש את הקשר עם נרקיס, וכתב בתגובתו כי נרקיס היה לקוח של משרד חיים צדוק, בו היה בראונשטיין שותף. המפרק טען בתגובתו, כי הקשר הקודם שלו עם נרקיס רק סייע לו להוריד את תביעת החוב של הנושה.

ללא מורא, עם משוא פנים
השופט סוקול מתח ביקורת קשה על עו"ד בראונשטיין. "כאשר עורך דין מונה לשמש נאמן של חברה או כמפרק, חובה עליו לפעול לטובת החברה ולטובת כלל הנושים. כאשר ממונה בעל תפקיד לבדוק תביעת חוב של נושה כנגד חברה או כנגד חייב, אסור שימצא בניגוד עניינים בין חובתו לחברה ולכלל נושיה לבין חובתו כלפי התובע…
"בעל תפקיד שמונה לבדיקת תביעות חוב של נושים פועל כידו הארוכה של בית המשפט. הוא נדרש להכריע בין טענות הנושה לטענות החברה, לערוך חקירות, לאסוף מידע ולקבל הכרעה ללא משוא פנים. ברי שמי שמצוי בניגוד עניינים בין חובתו ללקוחו, שהוא גם נושה של החברה, לבין חובתו לפעול לטובת כלל הנושים, אינו יכול לערוך את בדיקת תביעת החוב של הנושה. על בעל התפקיד לפעול באופן שוויוני לטובת כלל הנושים ואסור לו להעדיף עניינו של נושה אחד על פני עניינם של שאר הנושים".

השופט הוסיף בנושא חובת הגילוי הנאות שהמפרק ברונשטיין והנושה נרקיס נמנעו ממנה: "די בפוטנציאל לניגוד עניינים כדי למנוע מבעל התפקיד לבדוק את תביעת החוב של הנושה… כאשר קיים חשש לניגוד עניינים, על בעל התפקיד לפנות לבית המשפט, להבהיר לו את העובדות המקימות את החשש ולקבל הוראות כיצד לפעול… בכל מקרה ההחלטה האם יש צורך במינוי בעל תפקיד אחר אם לאו, היא החלטה של בית המשפט ובעל התפקיד אינו יכול להחליט בעצמו כיצד לנהוג. במקרה הנוכחי עו"ד בראונשטיין מאשר כי הוא ומשרדו ייצגו גם את הנושה. עו"ד בראונשטיין לא הודיע לבית המשפט כי הוא מצוי בניגוד עניינים ולא ביקש הוראות בעניין. גם אם מנגד ידע זאת, אין הדבר מרפא את הפגם…".

לפי השופט סוקול, לא רק על חובת הגילוי הנאות דילג המפרק המקורב לנושה נרקיס, שנחשב לנושה קשוח ובלתי מתפשר, אלא גם על חובת הבדיקה של טענת החוב. "המפרק לא בדק את תביעת החוב של הנושה ובכך הפר את חובתו… בבקשתו לאישור הסדר הפשרה לא הבהיר המפרק מדוע יש לקבל את תביעת החוב וכיצד הגיע למסקנה כי יתרת החוב היא כנטען על ידי הנושה (נרקיס) ולא על ידי מנגד… אשר על כן, אני דוחה את הבקשה למינוי כונסי נכסים למכירת בית המגורים ומורה על ביטול הסדר הפשרה. כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) יציע מועמד לשמש כבעל תפקיד לבדיקת תביעות החוב של הנושה".

תגובות
עו"ד יניב הרינג מסר בתגובה להחלטה שחושפת עוד צד אפל בעולם גביית החובות, הפעם מטעם שליח של בית המשפט: "מדובר בהחלטה יוצאת דופן בה בית המשפט מבטל הלכה למעשה הסכם פשרה שקיבל תוקף של החלטת בית משפט אחר בשנת 2017. כתוצאה מההחלטה לא ימומש בית המגורים של הלקוחות שלי, והחוב הנטען של נרקיס ייבדק על ידי בעל תפקיד נייטראלי מטעם בית משפט. אני מאמין שבסופו של יום יוכח כי לא קיים כל חוב של מרשיי למר נרקיס והם יישארו עם בית מגוריהם".

עו"ד בראונשטיין אמר ל"פוסטה" בתגובה: "טעיתי שלא גיליתי לבית המשפט שנרקיס היה לקוח של משרד חיים צדוק בו הייתי שותף. אני מקבל בברכה את החלטת בית המשפט למנות בעל תפקיד אחר שיבדוק את עבודתי".

ושלי נרקיס? עו"ד מימון אביטן מסר בשמו: "ביטול ההסדר לא היטיב עם החייב, אלא הרע איתו. הליך המימוש של החוב יימשך בהוצאה לפועל על חוב של למעלה מ-18 מיליון שקל".