חשבוניות פיקטיביות וחוכמת הערעור שבדיעבד

שתף כתבה עם חברים

עו"ד רו"ח יואב ציוני ממליץ לבעלי מניות ומנהלים להגיש ערעורים על שומת מע"מ בתיקים של חשבוניות פיקטיביות בחברות בע"מ, וממליץ למדינה להסכים להשעיית הערעורים עד להחלטה אם להגיש שומה

הצעת ייעול של סנגור כלכלי לרשות המסים ולבתי המשפט (איור להמחשה: @macrovector מאתר freepik)

חלק ניכר מהערעורים על החלטות מע"מ בגין שומות אשר נובעות מקיזוז חשבוניות פיקטיביות, הינם ערעורים מיותרים הואיל וממילא מדובר בחברות שאינן פעילות ואין להן נכסים. הטעם היחיד לניהול ערעור בסיטואציה שכזו נובע מכך שלבעלי המניות יש אינטרס חשוב ומהותי, לאור האפשרות כי לאחר חילוט החוב נציגי מע"מ יבקשו לייחס לבעלי המניות את חובות החברה לפי ס' 106ב לחוק מע"מ.
במקרה שכזה, במידה והחוב יהיה חלוט בהיעדר ערעור, לא יוכל עוד בעל המניות לטעון לכשרות החשבוניות במישור האובייקטיבי מבחינתו – שניתנו על ידי מנהלים או בעלי תפקידים אחרים. מחלקת הפירוקים של מע"מ טוענת בתוקף במקרים דומים, כי פסק דין או חוב חלוט יוצר מעשה בית דין, וכי מדובר באחריות להפצת חשבוניות פיקטיביות כעובדה מוגמרת.

יש לזכור כי המדינה אינה צריכה לחכות להרשעה כשקיימים חשדות, די לה להסתמך על הדיבור בסעיף 106ב: "עשה חבר בני אדם מעשה", קרי, קיים חומר חקירה שמלמד כי בעל המניות היה מודע לכך שמקזזים חשבוניות פיקטיביות בחברה שבבעלותו. המדינה במקרה כזה תנצל כל דחייה של הערעור, גם טכנית, לצורך הטענה למודעות.

בהיעדר נכונות של בית המשפט בערעור "לפתוח את הדיון" לבחינת כשרות החשבוניות במישור האובייקטיבי, הרי שהחשבוניות יוגדרו כפיקטיביות מעצם העובדה כי קיים פסק דין חלוט ולא ניתן יהיה לערער על כך יותר.
במקרה שכזה, טענותיו של בעל המניות יוגבלו לטענות סובייקטיביות בדבר היעדר ידיעה או נקיטת אמצעים סבירים להבטיח מניעת המעשה, אולם הדיון ייצא מנקודת הנחה לפיה מדובר בחשבוניות פסולות.

בכל הנוגע לכפל מס תשומות, הנחת המוצא בשומה עצמה היא שמתקיימת ידיעה, דבר שעלול להביא לכך שבעל המניות עלול למצוא את עצמו בבעיה עוד יותר קשה, שבה גם בהיבט הסובייקטיבי הוא ימצא את עצמו מתמודד עם מעשה בית דין.
נקודת פתיחה שכזו, על פי ההלכות המחמירות והגורפות אשר קיימות בתחום החשבוניות הפיקטיביות (במישור האזרחי ואף הפלילי), עלולה לשלול מבעל המניות את היכולת להוכיח ולשכנע בדבר היעדר ידיעה ובדיקות נאותות שביצע, בפרט עת מדובר בחברה קטנה שבה בעל המניות הוא הבעלים והמנהל היחיד.

עו"ד יואב ציוני

בעל המניות אף חשוף בסיטואציה של שומה חלוטה במע"מ, לשומת מס הכנסה, בטענה כי המע"מ שלא הועבר למדינה הגיע לכיסו והעשיר אותו (ויש לכך תקדימים).
מכך, בסיטואציה של חברה לא פעילה וחדלת פירעון, קיים אינטרס כפול לניהול ערעור לצורך שמירה על זכויות התגוננות עתידית של בעל המניות מפני כוחו של הריבון להפעיל את סעיפי החוק מכוח חוק מע"מ, כדי להגיע לכיסו הפרטי.

הואיל וכך, וכדי לייצר מנגנון המייתר דיונים מתישים ובלתי נחוצים, כותב המאמר הציע לאחרונה לפרקליטות במספר תיקים למחוק מיוזמתו את ערעור החברה, אולם לאפשר לה את חידוש הערעור בעתיד, אם וככל שהמדינה תבקש לפעול נגד בעלי מניות ומנהלים של החברה. במקרה כזה החברה תוכל להגיש את הערעור מחדש, מאותה נקודה בה הפסיק.
מנגנון שכזה יחסוך בעלויות לכל הצדדים מבלי לפגוע בזכויות בעלי המניות שהאינטרסים שלהם יישמרו ככל שינוהל הליך אישי כנגדם.
המנגנון שהצעתי טרם יושם אולם לעניות דעתי מדובר במהלך מחויב מציאות שיש לו אוזן קשבת גם אצל השופטים, שהם אמורים להיות האחרונים שמעוניינים לנהל משפטים עקרים.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות