פוליטיקה וניהול: איתי שונשיין על מתיחת הפנים של לשכת עורכי הדין

שתף כתבה עם חברים

ללשכה יש מנכ"ל חדש שעמית בכר גייס מעיריית פתח תקוה, רק שבמקביל למאבקי המחאה של הבוס המנהל החדש מתכנן גם לחדש את הלשכה, להטמיע מערכת שירות לקוחות (CRM) עדכנית במעקב אישי שלו, הוא מבטיח אתר אינטרנט חדשני שיחליף את הפלטפורמה המיושנת הנוכחית (הגיע הזמן!), ובעיקר תרבות ארגונית אחרת מעולמות התוכן של השלטון המקומי

"אתר האינטרנט מיושן ולא מתאים לשנת 2024. נקים אתר חדשני עם המון תכנים ופעולות שעורכי הדין יוכלו לבצע". ממלא מקום מנכ"ל איתי שונשיין (פרטי)

בסיכומי השנה החולפת נראה כי ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר ראוי לתואר בתחום המשפט, בזכות נצחונו הסוחף על אפי נוה בבחירות ללשכה עם שיעור הצבעה ללא תקדים של עשרות אלפי עורכי דין, מה שהפך אותו לאחד ממובילי המאבק בתוכניות של יריב לוין להחלשת מערכת המשפט ובג"ץ מול ממשלת נתניהו.

אחת המשימות הגדולות שעומדות בפני בכר היא שמירה על מעמדה של הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, כנגד ממשלה עוינת ושר משפטים צונן שבעקבות תוצאות הבחירות זומם לפרק את הלשכה מנכסיה.
אבל לצד הנושאים הפוליטיים ה"גדולים" והמאבק להגנת מערכת המשפט, חשוב לומר שהלשכה היא לא רק שחקן במערכת האיזונים בין הכנסת והממשלה לבין בית המשפט, הלשכה היא קודם כל איגוד מקצועי של 80 אלף עורכי דין, שמעטים מדי מהם מעריכים אותה בחיי היומיום.

בדיוק לשם כך, ללשכת עורכי הדין יש מנכ"ל חדש, שבשלב הזה הוא עדיין ממלא מקום מנכ"ל, מדובר בעו"ד איתי שונשיין אשר מונה על ידי בכר והמשימה העיקרית שלו היא לתת ערך לעשרות אלפי עורכי הדין. לנהל את הגוף הזה, שלעיתים נדמה כי הוא משייט בפוליטיקה הלאומית ושוכח את תפקידו הייעודי – לדאוג לנבכי המקצוע ולחברי הלשכה.

כרטיס הביקור של שונשיין מגיע מעולם השלטון המקומי. מאז שנת 2008 הוא חבר מועצת העיר פתח תקוה, מי שכיהן שמונה שנים כסגן וכמשנה לראש העירייה. ב-2018 הוא התמודד לראשות העירייה והפסיד לרמי גרינברג. לנוכח ההפסד הוא חידש את פעילותו כעורך דין ופתח מחדש משרד בתחום המסחרי שבו הוא עסק בתחילת דרכו, אבל אז בתחילת אוגוסט השנה הוא נענה להצעת חברו עמית בכר לנהל את לשכת עורכי הדין הארצית. את הפעילות הפרטית במשרד הוא העביר לשותפיו, תוך שהוא ממשיך להתמודד על מקום כחבר במועצת העיר פתח תקווה.

"עמית ואני חברים הרבה שנים. עזרתי לו בבחירות האחרונות ואחריהן הוא קרא לי להצטרף לצוות הניהולי", אומר שונשיין בשיחה עם אתר "פוסטה" על התפקיד החדש. "זו לא היתה החלטה פשוטה, אבל לקחתי על עצמי את האתגר, כי אני איש של עשייה ציבורית ומאמין בה. בסופו של דבר, הלשכה היא איגוד מקצועי שנותן שירותים רחבים אבל יש לו ערך מוסף גדול גם לציבור הכללי. עמית והלשכה נמצאים היום במקום מיוחד מבחינת המשך בולטות המאבק נגד הרפורמה המשפטית, ומצד שני קיים הניסיון של הממשלה לפרק את הלשכה, וניסיון להדיר אותנו מהוועדה לבחירת שופטים".

הערך המוסף
שונשיין נכנס לתפקיד בתחילת אוגוסט והמשימה הראשונה שלו היתה להוביל את ועידת המשפט השנתית של הלשכה בתוך זמן קצר ביותר. עקב הדיון בבג"ץ ביטול עילת הסבירות, שופטי בית משפט העליון כמו גם היועצת המשפטית לממשלה העדיפו לא לבוא לוועידה, כדי להימנע מהתבטאויות רגישות.
"היו גורמים בקואליציה שכן נענו להזמנתנו", אומר שונשיין בתגובה, "כמו ח"כ שמחה רוטמן וחבר הוועדה לבחירת שופטים ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית. גם דוד ביטן יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת הגיע ודיבר על נושאים כלכליים. "בסופו של יום, לכל שינוי חקיקה שנרצה להוביל נצטרך שיתופי פעולה, ובסך הכל זו היתה ועידה מוצלחת עם פידבקים טובים מציבור עורכי הדין, וסיקור בכל כלי התקשורת".

עם כל הכבוד לגיבוי מהתקשורת, בצד זאת יש אתגרים ניהוליים בלשכה.
"אני לומד את המערכת תוך כדי תנועה עם הניסיון שלי במערכות ציבוריות. זה אתגר משמעותי, אנחנו רוצים לעשות מתיחת פנים רצינית וטובה לגוף הזה".

העיסוק המרכזי של שונשיין עכשיו הוא בבניית תקציב 2024 ללשכה.
"התחלנו מישיבה עם מנהלי המחלקות – מחלקת התמחות והסמכה, מדרשה, אתיקה ובתי הדין המשמעתיים, שכר מצווה, מועדון הלקוחות אקסטרה ממברס, קשרי ממשל. כל מנהל יכין תוכנית עבודה שנתית. זה שונה ממה שהיה, כי עד היום עבדו בלשכה מכוח האינרציה ולא התקיימו ישיבות מנהלים. עמית, אני והמועצה החדשה שנבחרה מסתכלים על הדברים בצורה מעט שונה מבחינת היעילות והתפוקות שצריך לייצר בתוך המנגנון".

לגבי התוכניות לטווח הארוך והקצר, אומר שונשיין, "אתגר שאני מתכוון לשים עליו דגש הוא בניית מערכת שירות לקוחות איכותית ויעילה, מערכת CRM, בדומה לכל חברה עסקית וכל גוף ציבורי במשק, שיודע לתת מענה טוב ללקוחות שלו. נבנה מוקד שירות זמין, מהיר, טכנולוגי עם מענה רציף, מעקב אחרי בקשות, החלטות וכדומה. נושא מערך השירות הוא קריטי כדי לקדם גוף ציבורי ולתת מענים טובים לעורכי הדין. כשיש לך מערכת CRM שיודעת לייצר מעקב ולפלח נתונים, זה מייצר שירות הרבה יותר טוב. זה נושא שלקחתי לטיפולי האישי, כי הוא חשוב מאוד בתפיסת העולם של עמית ושלי.

עו"ד עמית בכר והמנכ"ל המועדף עליו, עו"ד איתי שונשיין (יחסי ציבור)

"יש עוד נושאים רבים לשפר: שיווק ופרסום שלא עבד בצורה סדורה עם תוכנית עבודה שנתית ומערכת שיודעת להגיע לכלל לקוחותיה. נותרה כאן מערכת מחשוב מיושנת, גם פה נעשה רוויזיה משמעותית. אתר האינטרנט מיושן ולא מתאים לשנת 2024. נקים אתר שיש בו המון תכנים ופעולות שעורכי הדין יוכלו לבצע באתר. היעד הוא לייצר פנים חדשות ללשכה, עם מערכת שתדע לתת מענה רחב מאוד לציבור עורכי הדין".

לדברי שונשיין, "אחת האג'נדות של עמית בכר היא לייצר חבילה לעורכות ועורכי דין חדשים שפותחים משרד, ניתן להם כלים עסקיים, שיווקיים ואחרים. יעד נוסף של ראש הלשכה הוא להוביל תת התמחויות לעורכי דין, השתלמויות שבסופן עורך דין מקבל "תו תקן" לעיסוק באותו ענף. זה סוג הפרויקטים שאנחנו רוצים לקדם בשנה הקרובה, ננתח סקרי שביעות רצון כדי לייעל את המערכת ומשם נגזור עוד כלים".

נושא שעשוי לעניין את הסטודנטים למשפטים קשור להתץנהלות הלשכה מול המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג).
"לפני הפוליטיקה המקומית הייתי יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית וחבר מל"ג. היום בתפקידי אני סבור שצריך להיות שיח בין הלשכה לבין מל"ג, לגבי האקדמיה המשפטית. כיום יש ביקורת על הלשכה ש'גודעת' את המתמחים בעריכת דין אחרי דרך ארוכה שעברו, השינוי צריך לבוא בנוסחה שתגרום לרמה באוניברסיטאות ובמכללות למשפטים לעלות ולהשתפר".

שונשיין חוזר ומדגיש כי הוא מיישם את נסיונו מהניהול העירוני והשירות הציבורי. "היו לי שתי קדנציות בעבודה ציבורית מלאה כסגן ראש עירייה בשכר. הייתי ממונה על החינוך הלא פורמלי ומינהל התרבות בפתח תקוה, עם תקציב של כמעט 300 מיליון שקל ו-200 עובדים. שם אתה לומד מהי תרבות ארגונית.
"לתפקיד בלשכה נכנסתי ללא חפיפה (המנכ"ל הקודם התפטר ועזב מיד עם היוודע התוצאות, ז"ק) וכאשר נחשפתי לעבודה הפנימית מצאתי שנעשו פה הרבה דברים שעורכי הדין מהשורה אינם מכירים, ולו רק בגלל זה חייבים להנגיש את פעילות הלשכה ללקוחותיה – ציבור עורכי הדין".

 

השארת תגובה

תגובה אחת על “פוליטיקה וניהול: איתי שונשיין על מתיחת הפנים של לשכת עורכי הדין”

  1. לפני כחודש כ-44 מתמחים קיבלו הודעה שעברו את בחינת הלשכה ולאחר כ-5 שעות הלשכה חזרה בה, תחשבו מה קרה לנו ובטח לבני משפחתינו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *