באתר "פוסטה" פורסם כי לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות האזרח, ארגון רופאים לזכויות אדם, אנשי אקדמיה וסנגורים חתמו על גילוי דעת המזהיר מהשלכות ביטול "עילת הסבירות" על תנאי אסירים בבתי הסוהר.
גילוי הדעת בחתימתם של כמה מבכירי הממסד המשפטי, מזהיר כי עם ביטול עילת הסבירות שירות בתי הסוהר יהפוך לגוף בלתי מוגבל, ללא פיקוח אמיתי על פעולותיו וללא ביקורת שיפוטית.
בכנסת נמשך בבליץ מהיר אישור הצעת חוק "ביטול עילת הסבירות" – מה שהוביל ליום נוסף של שיבוש שהתקיים אתמול (18 יולי).
יש לא מעט דעות בעד או נגד הרפורמה המשפטית וביטול עילת הסבירות, ולעתים הוויכוחים מתנהלים גם בין מי שלכאורה אמורים להסכים זה עם זה.
כך למשל שם טוב מכתבי, מי שהוכר בעבר כשותפו של זאב רוזנשטיין וריצה שנות מאסר רבות בארץ ובעולם. בשיחה עם אתר "פוסטה" אומר מכתבי כי הוא בעד הרפורמה המשפטית, ואינו חושש שביטול עילת הסבירות תפגע באסירים.
מנגד, מי שייצגה את מכתבי לא אחת בעתירות שהגיש כאסיר, עו"ד עביר בכר, מתנגדת באופן חד משמעי לביטול עילת הסבירות. לדבריה, אסירים רבים אפילו לא מודעים לאופן שבו ה"רפורמה" תפגע בהם.
מבצע אקופלקו וההסגרה לישראל
מכתבי ריצה תקופות מאסר ארוכות בין היתר בין השנים 1994-2003 ו-2004-2017. הוא אף כתב ספר בו חשף את הקשר של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להיעלמות מכולה ובה טון קוקאין בנמל סנט פטרסבורג.
במהלך השנים הגיש מכתבי מספר רב של עתירות, באמצעות עו"ד עביר בכר, מנהלת הקליניקה המשפטית באוניברסיטת חיפה, שמתמחה בהפרות זכויות של אסירים.
דווקא מכתבי טוען כיום, כי ביטול עילת הסבירות לא תשנה דבר עבור עתירות של אסירים. "שירות בתי הסוהר והשופטים שדנים בעתירות אסירים לא משתמשים במילה 'סבירות'. יש עילות אחרות שמהוות תחליף, כגון עילת המידתיות. מנסים לומר שביטול עילת הסבירות תזיק לאסירים, אבל זה לא נכון".
"אני הוסגרתי לישראל בשנות ה-90 בגלל האקטיביזם השיפוטי של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק. בספר שלי 'מבצע אקפולקו' כתבתי שהוסגרתי לארץ בגלל האקטיביזם של השופט ברק, שדן בעתירה בנושא הסגרתי לישראל. הייתי מעורב בהברחה של קוקאין מקולומביה לרוסיה ונעצרתי בהולנד. החוק בישראל לא אישר לשפוט ישראלים שביצעו עבירה פלילית בחו"ל, אז אסור היה להסגיר אותי. השופט ברק עשה עליי תקדים והחליט שאני בר-הסגרה, למרות שלא ביצעתי את העבירות בארץ".
"העתירות של אסירים לא נוגעות לעניין 'הסבירות' ולא משתמשות במילה 'סבירות'", חוזר מכתבי וטוען, "בית המשפט מדבר על 'מידתיות'. למשל, האם זה מידתי או לא שאסיר ייצא לחופשה, ועילות אחרות על בסיס מידע מודיעיני. לכן זה לא מדאיג אותי".
למה אתה תומך ברפורמה המשפטית?
"אני בדעותיי ימני. למשל, אסור שללשכת עורכי הדין יהיו נציגים בוועדה לבחירת שופטים. הם מושחתים, הם לוקחים טובות הנאה. לכן צריך שיהיו נציגים אחרים מטעם הממשלה. אני גם חושב שצריך שיבחרו לבית העליון שופטים שמרניים. אני רוצה שיהיה שוויון. אהרון ברק עשה לנו הרס, הוא קבע חוקים משלו".
האקטיביזם השיפוטי ועילת הסבירות הם שהובילו להסגרה שלך לישראל?
"לדעתי היתה לכך תרומה. בשנת 1994 עו"ד ששי גז ייצג אותי בעתירה לבג"ץ וטען שאני לא בר-הסגרה לישראל, כי העבירה לא בוצעה בישראל, הקוקאין שהוברח מקולומביה נתפס ברוסיה, והמדינות האלו צריכות לשפוט אותי. בית המשפט העליון בראשות אהרון ברק קבע באופן חסר תקדים כי ישראל יכולה לשפוט למרות שהעבירה בוצעה מחוץ לגבולותיה".
למה בעצם לא רצית שיסגירו אותך לישראל? הרי בתי הכלא בקולומביה ורוסיה נחשבים לקשים יותר מהכלא הישראלי.
"הראיות נגדי היו בישראל. משטרת ישראל היא זו שביצעה את החקירה. היה עד שלא רצו לחשוף אותו, בספר שלי הוא נקרא בשם הקוד 'הלודאי'. אף אחד לא היה מביא את המקור לרוסיה או לקולומביה, ולכן ברוסיה ובקולומביה לא היו נגדי ראיות. העד בסופו של דבר נחשף בטעות, תבע את המדינה וקיבל ארבעה מיליון שקל".
בעבר ארגנת מחאות של אסירים. אתה לא מזדהה עם אלה שמפגינים כיום נגד הרפורמה?
"ההפגנות ברחוב לא מוצדקות. בגלל ההפגנות הללו יצאו הטייסים ואמרו שלא ישרתו במילואים. אני בעד שיקדמו את הרפורמה, למרות המחאה ו'המרי האזרחי'".
מה שרואים מכאן לא רואים מהכלא
עו"ד בכר, מנהלת הקליניקה המשפטית באוניברסיטת חיפה, שיתפה פעולה עם מכתבי בעבר לא רק כאשר היה אסיר, אלא גם בחיים האזרחיים. מי שידועה במלחמתה למען זכויות האסיר, הביאה את מכתבי כאורח מיוחד שדיבר עם הסטודנטים בזום.
למרות החברות ושיתוף הפעולה בין מכתבי לעו"ד בכר, היא כאשת המקצוע המיומנת חושבת הפוך ומודאגת מביטול עילת הסבירות.
לדבריה, אמנם נכון לרגע זה החסינות מביקורת בגין אי-סבירות תינתן רק להחלטות שרים, ולא לגבי 'דרג פקידותי' כמו שירות בתי הסוהר, אולם גם החוק במתכונתו הנוכחית יוכל לפגוע בזכויות אסירים.
עו"ד בכר מזכירה לדוגמא את השר לביטחון פנים לשעבר, אמיר אוחנה, שהחליט לדחות את מתן חיסוני הקורונה לאסירים, למרות שהחיסונים היו בכמות מספקת ולמרות שהדרג המשפטי הבהיר שזכותם של האסירים לחיים אינה נופלת מזו של כל אזרח אחר, גם כאשר החירות נשללת.
"אם החקיקה הנוכחית היתה עוברת אז, בית המשפט לא היה יכול להתערב בהחלטה", אומרת עו"ד בכר. "בית המשפט היה כבול, מפני שההחלטה בעניין החיסונים ובריאות האסירים נקבעה על ידי השר.
לדברי עו"ד בכר, "גם השר איתמר בן גביר מנסה להתערב באופן ניהול בית הסוהר, ויש חשש שהוא מונע ממניעים פוליטיים. בן גביר רוצה להיטיב רק עם קבוצה מסוימת של אסירים, כפי שפורסם השבוע לאחר שהתערב בתנאיהם של אסירים נערי גבעות דווקא. אם תהיה עתירה כי השר בן גביר מפלה או מעדיף קבוצות מסוימות של אסירים – בית המשפט עלול להיות מנוע מלהתערב".
אז מדוע לדעתך מי שהיו בעבר אסירים, כמו שם טוב מכתבי למשל, תומכים ברפורמה?
"שם טוב מכתבי משקף מציאות מאוד עגומה. אסירים שמגישים עתירות לא מודעים לכך שעילת הסבירות מנחה את בתי המשפט. כאשר אנו טוענים שהחלטה של השב"ס היא בלתי סבירה, הרבה פעמים שב"ס חוזר בו בעצמו מההחלטה, ואז העתירה נמחקת. שב"ס יודע להתחמק מהחלטות כשהוא יודע שיש סיכוי שבית המשפט יתערב עקב אי-סבירות.
"כאשר בית המשפט דוחה עתירות, תמיד הוא מציין שההחלטה של שב"ס סבירה – אבל כשמקבלים עתירה, השופטים לא תמיד מציינים שהחלטת שב"ס לא סבירה. זאת משום שאין הרבה עתירות שמתקבלות בצורה מנומקת (עם פסק דין מפורט). הרבה פעמים האסירים משיגים את מה שהם רוצים, אבל זה על דרך הפשרה (שב"ס מתפשר על מנת שלא לקבל פסק דין לחובתו). לכן לא תמיד 'עילת הסבירות' באה לידי ביטוי מפורש בתוצאה, אבל ההיא נלקחת בחשבון על ידי שב"ס.
אסיר שמגיש עתירה לא יודע מה זה סבירות, הוא פשוט מספר את הסיפור שלו. אבל במקרים רבים, הכלי שבאמצעותו בית המשפט בוחן את הדברים הוא סבירות".
אז לדעתך אסור שעילת הסבירות תבוטל?
"אני צריכה את הכלי של הסבירות כדי לבוא ולטעון. הסבירות משמשת לי מנגנון בקרה כדי לא לתת החלטות פוגעניות.
"אם תיקון החוק יעבור, לא אוכל לבקש לבטל את ההחלטות של השר לביטחון פנים, כמו בדוגמת החיסונים. מחר, אם למשל, בן גביר יקבל החלטה שהוא ממנה רק גברים לתפקידים בכירים בשב"ס ומהמחנה שלו, אז זה משהו שאמור להדאיג. במקרה כזה, ניתן להגיש עתירה ולטעון שההחלטות על המינויים הן בלתי סבירות. מנגד, בן גביר יאמר שיש חוק ולא ניתן להתערב בעילה של חוסר סבירות. אם החוק ייתן אור ירוק לשר להחליט מה שהוא רוצה, זה באופן מובהק ישליך על זכויות האסירים".
השאלה היא האם החלטה של שר יכולה להשפיע על בפועל על אסיר כמו שהיה שם טוב מכתבי.
"בוודאי, כי אם למשל השר יחליט שאסירים בני 60 ומעלה לא יכולים להשתלב בקבוצות טיפול – זה משפיע עליו. העובדה שהאסירים לא ראו את עילת הסבירות בעתירות שלהם, זה לא אומר שהיא לא קיימת".
