המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על גזר דינו של רמזי געבה (27) ממזרח ירושלים, טכנאי אולטרסאונד שהורשע בינואר 2024 בעבירות אינוס ומעשים מגונים בשתי מטופלות.
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על הנאשם שש שנות מאסר. מהכרעת וגזר הדין עולה, כי את העבירות ביצע הנאשם במהלך בדיקה שגרתית בעת עבודתו במסגרת קופת חולים בבית"ר עילית.
הפרקליטות טוענת בערעור כי העונש אינו משקף את חומרת העבירות, ודאי על רקע העובדה שבוצעו במסגרת תפקידו של הנאשם ותוך ניצול האמון הייחודי הקיים בין מטפל למטופל. "על אנשי הטיפול מוטלת אחריות מוגברת, מתוקף תפקידם, וניצול המעמד והתפקיד על ידם צריך לבוא לידי ביטוי בענישה", כך נטען.
העבירות בוצעו במהלך בדיקות אולטרסאונד בשנת 2022, בשתי מטופלות כאמור. בכל אחד מהמקרים, המטופלות הגיעו לבדיקה והנאשם ביקש מהן להתפשט שלא לצורך רפואי, והחדיר את אצבעותיו לאיבר מינן תוך מצג כאילו מדובר בחלק מן הבדיקה. במקרה של המתלוננת השנייה, הוא אף הניח קונדום על השולחן, ולאחר שהחדיר אצבעותיו לאיבר מינה שאל אותה אם היא מעוניינת במשהו נוסף מלבד הבדיקה.
בבית המשפט המחוזי בירושלים ביקשה הפרקליטות לגזור על הנאשם 10 שנות מאסר בפועל, אך השופטים חגית מאק־קלמנוביץ, מרים ליפשיץ-פריבס ומרדכי כדורי העמידו את העונש על שש שנות מאסר בלבד, לצד מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות בסך 25 אלף שקל.
הערעור לעליון הוגש באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית עו"ד רחל מטר ועו"ד ורד חלאוה. לטענת הפרקליטות, העונש על שני מעשים מבטא גישה סלחנית שהמדינה סבורה שאין לה מקום כאשר מדובר בעבירות מין בכלל ובעבירה של אינוס בפרט. ודאי, כאשר מדובר במקרה בו יש ניצול אמון שניתן באיש צוות רפואי, אגב בדיקה, ויש בו כדי להשפיע על יכולת המתלוננות לתת אמון עתידי במטפלים רפואיים כשיזדקקו לכך.
לפיכך מבקשת הפרקליטות מבית המשפט להחמיר באופן ניכר בעונשו של הנאשם.
מנגד, גם הנאשם עצמו הגיש ערעור על הכרעת וגזר הדין וביקש לזכותו מכל אשמה. סנגורו של הנאשם, עו"ד רמזי קטילאת, אמר: "בית המשפט המחוזי לא נתן דעתו באופן ראוי לפערים המהותיים בחלקי גרסאות המתלוננות, לזיהום של העדויות ולניהול הרשלני של החקירה. התוצאה היתה צריכה להיות שונה בתכלית. ערעור הפרקליטות הוגש אחרי הערעור שלנו ואינו אלא ערעור טקטי שנועד להציב משקל נגד לטענותינו המוצקות".
