באחת החברות הגדולות בארץ לעבודות חשמל ירד מחזור ההכנסות במיליוני שקלים במהלך החודשים האחרונים, למרות עשרות הפרויקטים שהועסקו בהם ברחבי הארץ. ההכנסות היו אמורות להיות בעלייה.
הבעלים, שני שותפים צעירים, "מלח הארץ", בנו את העסק המצליח והרווחי במו ידיהם. הם שקלו מה לעשות. על פי ניתוח המצב שעשו מול אנליסט החברה, הם הבינו שהסיבה לירידה בהכנסות היא כתוצאה מגניבות מאתרי הבנייה, אבל למרות תגבור השמירה באתרים ופיקוח יותר הדוק על העובדים, הם לא הצליחו לגלות מי גונב.
עבר שבוע, עברו שבועיים, הגניבות המשיכו וכמובן שגם הירידות בהכנסות. הגנב טרם נתפס. הנושא לא נתן להם מנוח. הם פשוט לא הצליחו להבין כיצד זה קורה להם "מתחת לאף". לאחר התייעצות החליטו שני השותפים לפנות לחברת חקירות בדיסקרטיות, מבלי לשתף אף אחד מעובדי החברה. כך הם הגיעו אלינו, לחברת סרדל שטרית פוליגרף חקירות ביטחון ואקדמיה.
הגענו למשרדי החברה במרכז הארץ בשעות אחר הצהריים (כך שהיו במשרדי החברה כמה שפחות עובדים) תחת סיפור כיסוי של בעלי חברת בנייה המבקשים את שירותיהם. משרדי החברה מרשימים, בסגנון "אופן-ספייס" ההייטק, לצד חדרי פגישות עם חלונות שקופים המאפשרים לנהל שיחות עבודה ופגישות עסקיות ללא הפרעה ובשקיפות מלאה. המזכירה קיבלה את פנינו בחיוך והכניסה אותנו לחדר הישיבות, לא לפני ששאלה: "מה נרצה לשתות?". בחדר כבר המתינו לנו בעלי החברה.
לאחר כללי הנימוס, הצגת שמות ושיחת חולין קצרה, הם סיפרו לנו על המקרה, הפסדי החברה. לאחר בדיקות שעשו עם אנליסט החברה, הסתבר להם שההפסדים הם כתוצאה מגניבות מאתרי הבנייה, וככל הנראה בשיתוף עם עובדי החברה.
הצענו להם מספר דרכי פעולה לחקירה. אחת מהן היתה לבצע בדיקות פוליגרף לחלק מהעובדים/מנהלים, דבר שהוכיח את עצמו בעבר. הצענו עוד דרכי פעולה. לבסוף הוחלט על הדרך האחרונה שהצענו: הכי טוב לחברה זה לתפוס את הגנב "על חם" למען יראו וייראו.
עוד באותו יום סיכמנו שנגיע למחרת לסיור שטח באתר בנייה שבו רוב ציוד החשמל מאוחסן. זאת בסיפור כיסוי של "מנהלי בטיחות עבודה".
למחרת התייצבנו באתר הבנייה בשעה שש בבוקר, לבושים בתחפושת של מנהלי בטיחות, כולל קסדות ואפודי בטיחות כתומים, כך שנראינו מנהלי בטיחות לכל דבר.
לאחר שלמדנו קצת על מהות העבודה כמנהלי בטיחות, יכולנו להסתובב חופשי באתר. במקום פגשנו את מנהל הבטיחות של החברה, שהיה השותף היחיד לסוד העניין. תוך כדי סיור שטח באתר, הוא הראה לנו את המקומות שבהם הם מאחסנים את ציוד החשמל – ציוד בהחלט יקר ערך שמוערך בעשרות אלפי שקלים. צילמנו את המקומות במצלמות סמויות שהיו אתנו, כך שכאשר נגיע למשרדינו נכין במעבדה מצלמות סמויות, שיוכלו להיטמע בשטח מבלי שעובדי המקום יבחינו בהן.
לאחר כשעה של סיור שטח שבו צילמנו את כל מה שנדרש, נפרדנו דרכינו לשלום. בדרך למשרדינו התקשרתי לבעלי החברה, עדכנתי אותם בסיור השטח וציינתי בפניהם שנצטרך יום אחד כדי להכין את כל הציוד הדרוש. סיכמנו שנתחיל את הפעילות בעוד יומיים.
כעבור יומיים הגענו בשעה שש וחצי בבוקר, לפני הגעת העובדים, בתיאום עם מנהל הבטיחות. גם הפעם היינו מחופשים למנהלי בטיחות. הצבנו את המצלמות הסמויות בשישה מקומות אחסנה שונים של ציוד החשמל, ולאחר מכן כגיבוי – התמקמתי בבניין שכבר סיימו בו את העבודות, כך שיכולתי להוציא מסרטה מבלי שאף אחד יבחין בי, לצפות על כל האתר ולנווט את העניינים. לאחר שכל הצוות שלי התמקם בשטח האתר ומחוצה לו תחת אותו סיפור כיסוי, היינו ערוכים לתפיסת הגנב, בתקווה שיבוא ויגנוב…
בערך בשעה שתיים בצהריים נכנס לאתר טנדר מגנום והחנה במשרדי האתר. הנהג ירד מהרכב ונכנס למשרד מנהל העבודה של החברה, בזמן שאני מתעד את הרכב, מספרו והנהג בקלוז-אפ. כעבור מספר דקות מנהל העבודה, יחד עם נהג המגנום, יצאו מהמשרד. הם נראו מאוד מיודדים. הם עלו לרכב המגנום ונסעו לאחד ממקומות אחסנת הציוד באתר הבנייה, החנו את הרכב, ירדו ממנו ונצפו פותחים את המכולה ומעמיסים ציוד חשמל. המצלמה תיעדה אותם כל אותה עת, וכמובן שגם המצלמות הסמויות מזוויות שונות.
כעבור כשעה בה הסתובבו באתר – או יותר נכון במחסני האתר – הם חזרו למשרדים. מנהל העבודה ירד מהרכב ונכנס למשרדו, ואילו נהג רכב המגנום המשיך בנסיעה לכיוון היציאה מהאתר. צוות שהמתין מחוץ לאתר קיבל את רכב המגנום, עקב אחריו ותיעד את נסיעתו לאזור מזרח ירושלים, שם הוא עצר סמוך למחסן ונראה פורק את הסחורה הגנובה במחסן. בכל אותה עת הצוות תיעד את הפריקה למחסן.
מרוצים מהתוצאה והמהירות שבה הושגה, התקשרתי לבעלי החברה וביקשתי פגישה דחופה. קבענו להיפגש כשעתיים לאחר מכן. הגענו למשרדי החברה, נכנסנו לחדר הישיבות, הצגנו בפניהם את כל השתלשלות האירוע מרגע הפגישה של מנהל האתר עם נהג המגנום, ההעמסה של כל הציוד יקר הערך מהמכולה וממקומות נוספים, ועד פריקתו במחסן במזרח ירושלים.
בחדר השתררה דממה. בעלי החברה היו המומים, בשוק – גם מזה שאחד הבכירים מעובדי החברה הוא זה שגנב מהם, וגם ממהירות ואיכות החקירה. לאחר שהצגנו בפניהם את כל השתלשלות הגניבה, סיכמנו שבעלי החברה יקראו למנהל האתר ל"פגישת עבודה", וכשהוא יגיע נכניס אותו אלינו לחקירה. במקביל הקפצנו צוות מחוקרינו בחברת סרדל שטרית – ששירתו ביחידות המיוחדות של משטרת ישראל (ראש מחלק רצח וסגנו בימ"ר צפון) והיו שותפים לפענוח פרשיות גדולות ומהמפורסמות בארץ – בעלי מוניטין רב במשטרה כחוקרים.
החוקרים הגיעו למשרדי החברה, הצגנו בפניהם את כל חומרי החקירה, ולאחר כשעה שבה הכינו את החקירה, המתינו לחשוד בחדר. במקביל, מנהל האתר הגיע למשרדי החברה. מנהלי החברה סיפרו לו שיש מספר גניבות בחברה, וכל המנהלים נתבקשו להגיע ולהיחקר.
מנהל האתר נכנס לחוקרים, לחקירה של כחמש שעות. בתחילה הכחיש בכל תוקף שהוא קשור לפרשייה, אך לאחר תרגילי חקירה ועבודה מקצועית של החוקרים, הוא נשבר והודה בכל המיוחס לו. הסתבר שמזה תקופה ארוכה הוא ונהג המגנום נוהגים לגנוב ממספר אתרים שבהם הוא עבד כמנהל עבודה, ולעובדי המקום היה מספר שהוא מעביר סחורה מאתר לאתר לפי הצרכים ולבקשת המנהלים, עוד באותו היום הוא החזיר את הציוד שטרם הספיק למכור, ולהתפטר בתנאי שלא נסגירו למשטרה.
בכך בא לציון גואל, והסתיימה לה עוד חקירה מוצלחת של משרדנו "סרדל שטרית".
בעלי החברה שהיו כמובן מרוצים מעל המשוער, עשו באותו היום שימוע למנהל האתר, והוא פוטר לאלתר, לא לפני שהחזיר את הרכב הצמוד וחזר בבושת פנים ומחוסר עבודה באוטובוס לביתו. בנוסף ביקשו בעלי החברה שחברת סרדל שטרית תערוך בדיקות פוליגרף לכל העובדים, וכן בדיקות תקופתיות ומעקבים על פי הצורך.
סוף גנב לתלייה.
