בפני בית הדין הרבני האזורי ברחובות הונחה דילמה שבמרכזם יחסים בין בני זוג אשר נישאו לפני כ-17 שנים וכיום הם הורים לשני ילדים – בת 17 ובן 12.
בשנת 2019 עזב הבעל את הבית, ומספר ניסיונות לניהול הליך שלום־בית אצל מספר יועצים זוגיים לא צלחו.
הבעל הגיש נגד אשתו תביעות גירושין, חלוקת רכוש, משמורת ומזונות.
מנגד, האישה גישה תביעה לשלום בית, ובמקביל תבעה את סכום הכתובה – 110 אלף שקל – כמו גם פיצויים.
האישה שיוצגה על ידי עו"ד גיתית נחליאל טענה, כי הם היו זוג מוצלח, למעט קושי של הבעל לקיים יחסי אישות. "בעלי הגיע עם בעיות בתחום שידעתי עליהן, עם קשיים מהעבר שלו… בעלי לא אהב הרבה קירבה פיזית אף פעם…", סיפרה האישה וחידדה כי בתקופה האחרונה הרגישה בריחוק של הבעל באינטימיות, עד כדי הפסקת יחסי האישות ביניהם. לטענתה, היא ביקשה והתחננה לחזור לבעלה שהיא כה אוהבת, ורוצה הליך של שלום בית, אך בלית ברירה הסכימה להתגרש רק אם ישמרו לה כל הזכויות הממוניות שלה.
בא כוחו של הבעל, עו"ד אברהם רמי שלמון, טען שמקור הבעיות ביחסי האישות נעוצות בכך שהבעל הותקף מינית בילדותו וזה הגורם לקשיים באינטימיות. הבעל בעצמו האשים את האישה: "היא ביריונה אלימה, משתלחת, מנבלת את הפה, התפרצויות זעם. כשהבת נולדה היא לא הסכימה שהוריי יבואו לבית החולים, מריבות בארוחות שישי אצל אימא שלה בבית". הוא הוסיף וטען שאשתו אף הביאה חולדות מחמד הביתה בניגוד לרצונו.
הרכב דייני בית הדין הרבני ברחובות – הרב יהודה שחור (אב בית הדין), הרב יאיר לרנר והרב ירון נבון – הבהיר שהסיבות שהביא הבעל, כגון הכנסת חולדות מחמד, אינן סיבות לאי קיום יחסי אישות תקופה ארוכה.
גם הטענות על קללות וצעקות של האישה התבררו כסיטואציה שהתרחשה לאחר הפירוד בין הצדדים.
בשל כך, הדיינים התרשמו שאין סיבה מוצדקת לרצונו של הבעל להתגרש מאשתו, זולת אולי הטראומה שעבר בילדותו.
מאחר שכל צד האשים את הצד מנגד ב"פיצוץ" שיחות הייעוץ שכבר התחיל, הדיינים התרשמו שאין סיכוי ל"שלום בית", קיבלו את תביעת הגירושין של הבעל וחייבו את הצדדים להתגרש.
שלושת הדיינים הסכימו, כי במקרה זה הבעל חייב לשלם לאשה את כתובתה, אך היתה מחלוקת בעניין סכום הכתובה שהאישה זכאית לה.
לגישת הרב לרנר, מאחר שיש מחלוקת מיהו הגורם ש"תקע מקלות בגלגלים" וגרם ל"פיצוץ", יש לחייב את הבעל לשלם לאישה את רוב הסכום של הכתובה בסך 80 אלף שקל, בכפוף למה שתקבל האישה במסגרת איזון המשאבים.
לעומתו, הרב שחור והרב נבון סברו שאין צורך להחליט על גובה החיוב בפועל, משום שבתביעות הרכושיות של הצדדים, האישה אמורה לקבל באיזון המשאבים סכומי כסף הרבה יותר גבוהים מסכום הכתובה. "הכספים שהאישה אמורה לקבל באיזון המשאבים, נחשבים ככספים שהיא מקבלת על חשבון הכתובה והפיצוי (רבים מכנים זאת כיום בביטוי 'אין כפל מבצעים')", נימקו הדיינים.
לפיכך נקבע, כי ההכרעה מהו סכום הכסף הסופי אותו תקבל האישה – ייקבע בפסק הדין הרכושי.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
