לשכת עורכי הדין וראש הלשכה עמית בכר עתרו לבג"ץ נגד הכנסת וממשלת ישראל, באמצעות עו"ד נדב ויסמן ומשרד מיתר. בכר מבקש מבג"ץ להוציא צו על תנאי ובהמשך לבטל את תיקון הכנסת לחוק יסוד השפיטה, שביטל את "עילת הסבירות" ביחס להחלטות שרים.
לחלופין מבקשת הלשכה לקבוע כי הוראות החוק ייכנסו לתוקף רק מן הכנסת הבאה.
בעתירה נכתב: "ביום 24 ביולי 2023 אישרה הכנסת את תיקון חוק יסוד: השפיטה אשר מוחק מהדין בישראל את עילת הסבירות ואוסר על כל נושא תפקיד שיפוטי, לא רק ליתן צו נגד החלטות הממשלה ושריה הנגועות בחוסר סבירות קיצוני ומהותי, אלא אף סוגר את דלתות בית המשפט מפני עותרים ואוסר עליו לדון בטענה לחוסר סבירות, ואפילו קיצונית".
"החוק לביטול הסבירות לא חוקק בחלל ריק", טוענת הלשכה. "הוא חלק מתכנית מוצהרת, שרק חלק ממנה גולה עד כה לציבור. הוא נעשה במטרה ברורה ורדיקלית – לאיין (לבטל) את הביקורת השיפוטית על מעשי המנהל בתחומים רבים ולבצר את כוחה של הרשות המבצעת מפני ביקורת שיפוטית, גם בנוגע להחלטות המופרכות ביותר. הוא חלק מ'התכנית המשפטית' שהוכרזה בנאומו הלילי של שר המשפטים יריב לוין חמישה ימים לאחר כינון הממשלה, שבו הצהיר ש'אין כזה דבר עילת סבירות' ושרטט מפת דרכים לניתוץ מערכת המשפט כפי שנבנתה ב-75 שנותיה של המדינה".
בהמשך, העתירה מצטטת את דברי השופט בדימוס מני מזוז, כי "עילת הסבירות היא הסיפתח למהלך של השתלטות על כל מוקדי הכוח במדינה".
העתירה מציינת כי "התוכנית המלאה לפי הצהרת שר המשפטים, כוללת גם ביטול מוחלט של הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד; ביטול למעשה של הביקורת השיפוטית על חוקתיות חוקים (כלשהם) באמצעות דרישת רוב שיפוטי מיוחס בצד פסקת התגברות ברוב מינימלי; וביטול מעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים".
"מדובר בתוכנית להקניית כוח מוחלט לממשלה", כך נטען, "תוכנית לביטול העצמאות השיפוטית והפרדת הרשויות; תוכנית לריסוק עצמאותם של שומרי הסף והדרג המקצועי במערכת הציבורית; ותכנית לביטול מעמדן החוקתי המחייב של זכויות היסוד של הפרט, תוך עריכת ״צ׳ק פתוח״ לשחיתות. מדובר בתוכנית שדגל שחור מתנוסס מעליה".
לטענת לשכת עורכי הדין, "החוק לביטול הסבירות מיועד לאפשר לממשלה למנות שרים כרצונה, גם אם חטאו בשחיתות, שהרי הממשלה מחוקקת לעצמה, באמצעות הרוב הקואליציוני שבשליטתה, פטור מביקורת לפי מגבלות הסבירות. החוק לביטול הסבירות מיועד לאפשר לשרים שימונו בחוסר סבירות, לקבל כל החלטה, תהא זו הקיצונית והמופרכת ביותר, שהרי על השרים לא יחולו מגבלות הסבירות.
"החוק מיועד לאפשר לממשלה ולשרים לפטר כרצונם את שומרי הסף, ובראשם את היועצת המשפטית לממשלה, משניה ופרקליט המדינה, ובכך להכניעם, לשעבדם ולפגוע בעצמאות שיקול דעתם המקצועי, שהרי לא יחולו מגבלות הסבירות.
"החוק מיועד לאפשר לממשלה לדרוס את הדרג המקצועי במשרדי הממשלה ואת ראשי הרשויות הסטטוטוריות, לבטל את יושרתם המקצועית ולהכפיפם לגחמות השרים, במינויים (״ג׳ובים״) ובנושאים מקצועיים חשובים, שהרי לא יחולו מגבלות הסבירות".
עוד נטען: "החוק מיועד לאפשר לשרים להפר כל חוק שאינו נושא חן בעיניהם, על ידי אי-הפעלת סמכותם, למשל בכל הנוגע לאי-כינוס הועדה לבחירת שופטים, או אי-ביצוע מינויים הכרחיים (כגון מפכ״ל, פרקליט מדינה ועוד), שהרי לא יחולו מגבלות הסבירות.
"החוק מיועד לסכור את פיו של בית המשפט, לקשור את ידיו, לחסום את דלתותיו ולהכפיפו לגחמות השלטון, שיראה עצמו מעתה פטור מעולו של המשפט המינהלי הישראלי.
"ובעיקר, החוק מיועד לסלול את הדרך לחוקים הבאים בתכנית, שיחוקקו בהקדם, שהרי החוק להשתלטות הקואליציה על הוועדה לבחירת שופטים כבר עבר בקריאה ראשונה (במושב הקודם)".
לטענת הלשכה, "החוק לביטול הסבירות, ולא כל שכן החוק לשינוי הועדה לבחירת השופטים, מאיימים לשנות מן היסוד סדרי בראשית, ולהקנות לרשות המבצעת כוח שאינו כפוף לביקורת שיפוטית. השאלה שבבסיס העתירה איננה מהן גבולות הפעלתה של עילת הסבירות.
"עניינה ברשות מבצעת המבקשת למשול ללא מעצורים ומגבלות, על חשבון זכויות הפרט ויסודות הדמוקרטיה הישראלית כפי שזו נקבעה בהכרזת העצמאות, ומשתמשת ברוב הקואליציוני שממנו היא נהנית כדי למנוע את אכיפת הדין עליה".
הלשכה מצטטת את דברי השופט המנוח, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מישאל חשין שכתב: "בימים שמכבר ניסה המחוקק לחסום דרכים לביקורת שיפוטית על פעילות מינהלית, ולעניין זה עשה שימוש בנוסחאות מנוסחאות שונות, ביניהן בשיקול דעת שהוא 'מוחלט'. בתי המשפט עמדו במערכה זו – עמדו ויכלו", כתב חשין. "ימים אלה חלפו עברו, וקשה להניח שיחזרו אלינו… בני חורין אנו, ומי שנולד חופשי או מי שידע חופש, לא ישתעבד לאדם – לא לאדם ולא לשיקול דעת מוחלט".
את הדברים האלה כתב השופט חשין בעניין קנדל (פסק דין נגד משרד הפנים) משנת 1992. בעתירת הלשכה נכתב כי "למרבה הצער בחלוף שלושה עשורים, מנסה הרוב הקואליציוני השולט בכנסת ובממשלה לחסום שוב את הדרך לביקורת שיפוטית – להפוך סדרי משטר, להקנות לממשלה שיקול דעת מוחלט ולאפשר לה לפעול בחוסר סבירות קיצונית. בית המשפט הנכבד מתבקש לעצור מהלך זה – מהלך המנוגד לליבת ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; מדינה המיוסדת על שלטון החוק, על עקרון החוקיות ועל הפרדת רשויות; מדינה שחירות הפרט וזכויותיו הם נר לרגליה; מדינה שבה הממשלה ושריה פועלים כמשרתי הציבור עבור העם, ואינם 'נבחרי הציבור' המורמים מעם".
עתירה נוספת לבג"ץ הוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון.
