אי שם אשתקד, שוטר ממשטרת מרחב נגב עיכב לבדיקה רכב לבן מסוג מזדה. השוטר טען כי הריח סמים מתוך הרכב, ולכן ערך בו חיפוש, שבמהלכו מצא שקית ובה קוקאין.
נהג הרכב הודה מיד בהחזקת הסמים שנתפסו, למרות שאין מדובר ברכבו, אלא ברכב ששאל מאדם אחר. ההודאה שלו תועדה במצלמת הגוף של השוטר, ובהמשך הוא אף הודה במיוחס לו בחקירה. עם זאת, הוא סירב לבצע בדיקת ינשוף או בדיקת שתן לצורך בדיקת שארי אלכוהול או סמים בגופו.
על רקע זה, נהג הרכב זומן לשימוע לפני הגשת כתב אישום נגדו, אולם בימים אלה – על אף תפיסת הקוקאין והודאת החשוד – התביעה החליטה לסגור את התיק.
לקראת השימוע פנה סנגורו של הנהג, עו"ד מור עטיה, במכתב לשלוחת התביעות של משטרת מרחב נגב, ובו טען כי אין להעמיד לדין את החשוד, על אף הודאתו במיוחס לו. "במכלול הנסיבות – אין כל מקום להגשת כתב אישום", כתב הסנגור, "מדובר בתיק מובהק שבו הצטברו להם יחד שורה של הפרות זכויות ומצבור מחדלים, אשר שוללים לחלוטין את היכולת לניהול הליך הוגן, ואשר מסועפים ויורדים לשורש העניין, באופן שאינו ניתן לריפוי".
עו"ד עטיה ציין בטיעוניו, כי תחילת התיק בחיפוש שערך השוטר ברכב, ואילולא החיפוש – התיק לא היה "נולד". לטענתו, השוטר עיכב את הרכב ללא סיבה, ללא סמכות, וללא חשד לביצוע עבירה כלשהי, ורק כאשר כתב דוח על העיכוב בדיעבד – הוסיף וטען כי הרכב "זיגזג" ולכן עיכב אותו.
בנוסף הזכיר הסנגור, כי בעוד שהחשוד הודה בהחזקת הקוקאין, הוא הכחיש שביצע עבירת תנועה כלשהי. "החשוד לא שוחח ולו לרגע אחד עם עורך-דין, ודברים
אלה לא נאמרו מפיו מכוח ידיעתו המופלגת ביחס לסמכויות העיכוב, וגם לא מתוך מגמה להוציא עצמו נקי לחלוטין מהחקירה (שהרי מי מודה בהחזקת סם מסוג קוקאין, אך מתעקש להבהיר שלא זגזג בכביש?), כי אם אך ורק במטרה לשקף את האמת, במקום בו לא היתה לחשוד כל סיבה לשקר", כתב הסנגור.
בנוסף ציין הסנגור, כי השוטר החליט לערוך את החיפוש בגלל "ריח של סמים שמוכר לי מעבודתי במשטרה". בהקשר הזה טען הסנגור, כי בחיפוש לא נמצאו סמים בעלי ריח, ולכן לא היתה לשוטר סמכות לערוך חיפוש. לטענת הסנגור, השוטר בדה בפועל עילת חיפוש. "קבלת הסם כראיה תשלול את זכות החשוד להליך
הוגן, שהרי תחילתו הן בעיכוב והן בחיפוש בלתי חוקיים, שהעילות להכשרתם נבדו על ידי שוטר בדפוס חוזר, בכתב ועל גבי מסמכים רשמיים", כתב הסנגור.
בהמשך לטיעונים אלה טען הסנגור כי גם ההודאה של החשוד במיוחס לו אינה קבילה, מאחר שהיא נולדה כתוצאה מעיכוב וחיפוש לא חוקיים, מה גם שהחקירה לא תועדה, מאחר שמשום מה – מצלמת הגוף של השוטר היתה כבויה בעת החקירה בשטח.
עו"ד עטיה הוסיף עוד, כי הרכב שבו נתפס הקוקאין שייך לאדם אחר, וכי ההודאה של החשוד נמסרה כדי לרצות את חוקריו. כמו כן ציין הסנגור בהקשר לחקירתו של החשוד, כי תוכן החקירה "מלמד באופן ברור למדי, שלחשוד אין כל קשר עם החומר שנתפס ברכב, ומעבר לכך – שאין לו קצה של היכרות עם קוקאין באופן כללי".
זאת ועוד, לדברי הסנגור בתיק אין ראיה תומכת להודאת החשוד בתיק, שרצוף לטענתו מחדלי חקירה. "קונספציית פיצוח התיק מכוח הודאת החשוד, הביאה את היחידה החוקרת 'לשכוח' את המובן מאליו – בסופו של יום, הרכב שבו נתפס החומר החשוד כסם פשיטא אינו של החשוד, וגם החשוד וגם בעליו של הרכב מסרו כאמור שהרכב הושאל לחשוד לצורך אותה נסיעה, הא ותו לא", כתב הסנגור.
במענה לטיעונים המפורטים אותם שטח הסנגור על גבי 27 עמודים, התביעה הודיעה לו בימים אלה על ההחלטה לסגור את התיק.
