הסיפור הבא כולל הטרדה קשה ברשת טיקטוק, הכפשות אישיות, דיבה ושקרים, תיאורים מיניים ואינטימיים שכולם פרי הדמיון – כל אלה הופצו על בני משפחה אחת, בהם קטינים.
הפרשה ממחישה את הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לגרום הרס ונזק נפשי לבני משפחה שלמה, ומתאר את המחירים האישיים, החברתיים והמקצועיים הנגרמים מפרסומי לשון הרע ברשת.
המחירים כבדים פי כמה, כאשר מדובר ב"פגיעה בכבוד המשפחה" בחברה הערבית המוסלמית המסורתית.
מ', אישה בשנות העשרים לחייה, סירבה לקבל את דחייתה על ידי גבר שיכונה כאן ע'. הוא סירב להתחתן איתה, והיא בתגובה פתחה במסע של סחיטה ונקמה. היא החלה לפתוח חשבונות טיקטוק בהם התחזתה ל-ע', הגבר שסירב לחתונה, ופרסמה עלילות על בני משפחתו, הכוללות תיאורים גסים בעלי אופי מיני בוטה.
מ' פתחה חשבונות טיקטוק פיקטיביים תחת שמו של ע', פרסמה פרסומים אפלים על אחיותיו ובני הזוג שלהם, ולא בחלה אף בפרסומים אכזריים על ילדיהם הקטינים. הכל בעמודים להם עשרות אלפי עוקבים.
בני המשפחה הנפגעת, שכל "חטאם" הוא כי הם קרוביו של הגבר ע', פנו לנכבדים במגזר שניסו לגשר ולפשר. כשהניסיונות לא עלו יפה, הוגשו למשטרה תלונות נגד מ'. כאשר גם התלונות לא הועילו והמשטרה לא פעלה, הוצאו ל-מ' צווים למניעת הטרדה מאיימת.
אבל גם הצווים לא עצרו את שטף ההטרדות והכזבים, ואז הפעילו הנפגעים את הכלי היעיל ביותר כלכלית – תביעת פיצויים אזרחית שהוגשה באמצעות עו"ד שלי היאט ועו"ד עינב זוסים, בטענה ש-מ' פעלה להוציא לשון הרע על משפחה שלמה.
בנוסף הגישה המשפחה תביעה נגד "טיקטוק", בדרישה שהרשת תמסור את פרטי המשתמש/ת בחשבונות הפיקטיביים, וכך יוכיחו כי הנתבעת אכן עומדת מאחוריהם.
עילות התביעה הן פגיעה בפרטיות, לשון הרע והטרדה מינית.
התביעה הוגשה על ידי שישה, שהם הנפגעים מפירות קנאתה של מ' לגבר ע':
הסבא, אביו של ע'.
שתי אחיותיו של ע'.
בעלה של אחת האחיות.
קטין (15) וקטינה (13), ילדיה של אחות נוספת.
"התובעים בני משפחה מכובדת ומוכרת בחברה הערבית באזור הצפון", נכתב בתביעה. "הנתבעת היתה בקשר עם ע', אחיהם של התובעות X ו-Y. לפני חמש שנים סיים ע' את הקשר עם הנתבעת, בניגוד לרצונה ולמורת רוחה, וכאקט של נקמה, החלה הנתבעת לפעול באופן שיטתי בכדי לפגוע בבני משפחתו הנרחבת… הנתבעת פרסמה עשרות פרסומים פוגעניים בכל יום, ממספר חשבונות, ממניע של סחיטה ונקמה, לצד תמונות בני המשפחה, אותן העתיקה מחשבונות אמיתיים".
לפי התביעה, בחשבון טיקטוק תחת שמו ותמונתו האישית של ע', כתבה הנתבעת לכאורה את התיאור: "אני מוכר את X אחותי לזנות וגם את Y אשתו של אחי", בצירוף מספרי הטלפון שלהן.
נטען כי בחודש אפריל 2024, בחשבון מזויף אחר, הנתבעת פרסמה תמונה של אחייניתו של ע' בת ה-14, תחת שמה והכיתוב: "הרסו את העתיד שלה, אנסו אותה והלכו לה החיים".
במקרה אחר נכתב על הקטינה "X המאורסת, לא חבל עליך יא …., פתחת אותי והלכת"', ברמז מרושע ושקרי כי הקטינה כביכול נאנסה על ידי סבה.
בפרסומים נוספים נכתב "X (שמה המלא של הקטינה)- בת של Z נאנסה בגיל 11… הרסו לה את החיים" .
בעקבות הפרסומים האכזריים, הקטינה מסרבת ללכת לבית הספר או לצאת מהבית. עקב פרסומים אלה הגישה אימה (אחותו של ע') תלונה במשטרה בחודש מאי 2024.
מ' העומדת לכאורה מאחורי הפרסומים נעצרה, נחקרה – ושוחררה.
כנקמה על מעצרה, לפי הנטען, מ' שלחה הודעה במסנג'ר לאימא, עם סרטון פורנוגרפי ערוך, בו היא נראית יחד עם ע' אחיה.
השלב הבא
עכשיו הנתבעת עברה להשמיץ את ו', האחות השנייה של ע', מורה במקצועה, ואת בעלה שמנהל עסק ידוע ומשגשג המשרת לקוחות רבים בעיר מגוריהם.
לפי התביעה, "מחשבונות שונים, פרסמה הנתבעת פרסומים לפיהם ו' עוסקת בזנות – האשמה מזוויעה בחומרתה היכולה להעמיד בסיכון את חייה". בנוסף, הנתבעת פרסמה כאילו ו' עומדת להתגרש מבעלה.
פרסום שקרי נוסף בחשבון היה כי המשטרה תפסה בעסק של ו' ובעלה, המוכר באותה עיר, "50 ק"ג מריחואנה".
הפרסומים בטיקטוק זכו לעשרות אלפי צפיות.
עורכות הדין היאט וזוסים ציינו כי "פרסומי הנתבעת גרמו נזק נפשי, תדמיתי ומקצועי ל-ו' , אשר נאלצה להחליף את מספר הטלפון שלה, ולהימנע כמעט מלהימצא במרחב הציבורי בשל הבושה וההשפלה שנגרמה לה ולמשפחתה".
עוד נטען כי במקרים נוספים, הנתבעת פרסמה לכאורה תצלומים של ו' וילדיה הפעוטים, עם כיתוב משפיל, כאילו היו אלה ילדים מאחיה ע' – רמז כוזב ואכזרי לגילוי עריות. בפוסט נוסף פורסמה תמונת ע' יחד עם שני אחייניו, ילדיהם של ו' ובעלה, תחת הכיתוב "הגיע הזמן לספר, ילד אחד ממני ו(ילד) אחד בהפריה".
בפעם אחרת הנתבעת פרסמה לפי הנטען תמונה של הקטין בן 6, עם הכיתוב "מוזנח, משוטט".
התובעים קיבלו עשרות פניות מלקוחות ומכרים, השואלים על פשר הפרסומים שעשו להם כנפיים בכל אזור מגוריהם – עד כדי כך ש-ו', אשה בוגרת ואמם של הקטינים, הפסיקה את עבודתה לתקופה והסתגרה בביתה. מלבד הבושה, מדובר גם בפגיעה בהכנסת המשפחה.
כאמור, כאשר התלונות למשטרה לא הועילו, התובעים ניסו לדבר עם מ' באמצעות נכבדים, כמקובל בחברה הערבית, ונקבע פגישת "בוררות" עם נציגי שתי המשפחות.
הנתבעת הגיעה יחד עם אביה ואחיה, ומנגד הגיעו ע' וגיסו. שם הבהירה הנתבעת ל-ע' כי הפתרון היחיד לסכסוך הוא ש-ע' יתחתן איתה וינתק קשר עם משפחתו.
עוד נטען בתביעה, כי כאשר ע' סירב לדרישותיה, "היא קמה והחטיפה לו סטירה בפני כל הנוכחים". לאחר מכן "אחיה של הנתבעת מ' ניגשו לרכבם, הוציאו מקלות", ואחד הנכבדים האיץ ב-ע' וגיסו לעזוב לפני שתפרוץ קטטה.
בכתב התביעה פורטו 20 פרסומים, קצה הקרחון של מקרי פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית ולשון הרע בכוונה לפגוע, שחוו התובעים, אשר משיקולי אגרה בלבד הגבילו תביעתם לסכום של 270 אלף שקל.
עו"ד היאט כתבה: "התובעים, שהם חלק ממשפחה שומרת חוק, מכובדת ומוכרת, פעלו עד כה בכל דרך חוקית שהיתה ברשותם… הנתבעת מתעלמת באופן בוטה מתלונות למשטרת ישראל ומצווי הטרדה מאיימת… הפגיעה בתובעים ובבני משפחותיהם אכזרית ומחריפה עם הזמן. חיי היום יום שלהם נפגעו באופן קשה ביותר, הקטינות מסרבות לצאת מביתן, התובעת לא יכולה להגיע לעסק של בעלה, בן הזוג מתקשה להראות את פניו בקרב מכריו חבריו ולקוחותיו… התנהלות הנתבעת נעשית מתוך כוונה ברורה להשפיל את התובעים ובני משפחתם ומתוך כוונה ברורה לסחוט לידיה כספים.
"בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בפיצוי כספי שיגלם, ולו במעט, את הנזק האדיר שגרמה לתובעים ובנוסף, ירתיע אותה מלהמשיך בהתנהלותה הקיצונית והחמורה".
טיקטוק סטורי
במקביל לתביעה פתחו עורכות הדין הליך משפטי נוסף נגד "טיקטוק ישראל" בדרישה שהחברה תחשוף את פרטי המשתמש שפתח את החשבונות הפיקטיביים המתחזים.
טיקטוק, בניגוד לנהוג על ידי טלגרם למשל, לא התנגדה לתביעה לחשיפת פרטי המשתמש, מאחר שקיבלה בשנה האחרונה תלונות קודמות מצד התובעים אשר הביאו להסרת מספר עמודים.
בהסכמת הצדדים, בית המשפט נתן צו המורה לנתבעת, "טיקטוק אינפורמיישן טכנולוג'יס" להעביר לידי התובעים את הפרטים, לרבות כתובת IP וכתובות דוא"ל מהם נפתחו החשבונות.
"המשטרה מתנהלת באיטיות ותיק פלילי עשוי להתנהל שנים", מסבירה עו"ד היאט, "בהליך אזרחי ניתנים סעדים הרבה יותר מהירים ובעלי 'שיניים' לתובעים שנפגעו אנושות".
במקרה הזה, אמנם הוגש לבסוף כתב אישום נגד מ' על ידי התביעה המשטרתית, אך התיק בחיתוליו, בעוד שההליכים האזרחיים הזריזים השיגו כבר תוצאות משמעותיות, מבלי לחכות שנים להליך הפלילי.
עורכות הדין היאט וזוסים ביקשו סעד דחוף ומיידי של מחיקת כל הפרסומים הכוזבים מהרשת ואיסור על הנתבעת להמשיך במעשיה, מעבר לחשיפתה על ידי טיקטוק.
הנתבעת מ' לא הגישה כתב הגנה בתוך המועד הקצוב בחוק. לפיכך ניתן פסק דין ובית משפט השלום בראשון לציון קיבל במלואה את התביעה. רשם בית המשפט מרדכי וחדי פסק כי על הנתבעת לשלם לתובעים את כל סכום התביעה, 270 אלף שקל, ופסק הדין ייהפך לחלוט תוך 30 יום בהיעדר התנגדות.
כידוע פסקי דין אזרחיים ניתנים לאכיפה על ידי ההוצאה לפועל, שבסמכותה להטיל סנקציות להבטחת האכיפה.
