 |
המחלקה לחקירת שוטרים ניהלה בשנה האחרונה 773 חקירות פליליות נגד שוטרים. בסיום החקירות, הוחלט על העמדתם לדין פלילי של שוטרים ב-110 תיקים. בכ-130 תיקים נוספים הוחלט על העמדת השוטרים לדין משמעתי. כך עולה מדוח הסיכום שהגיש ראש מח"ש, אורי כרמל, לשנת 2016.
מח"ש קיבלה בשנה החולפת החלטות ב-1,552 בדיקות וחקירות פליליות. כאמור, רק בכמחצית התלונות – ב-773 תיקים – הוחלט לחקור באזהרה שוטרים. ביתר התיקים, הוחלט שאין מקום לפתוח בחקירה פלילית של שוטר.
בכמעט שליש מהתיקים בהם התקיימו חקירות, הוחלט על העמדה לדין של שוטרים, לדין פלילי או משמעתי. עם זאת, 540 תיקים מאלה שנחקרו, נסגרו – 240 בשל חוסר ראיות מספיקות ו-140 עקב אי אשמה. בכ-150 תיקים הוחלט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין.
על החלטות מח"ש הוגשו 275 עררים לפרקליטות המדינה בשנת 2016. רק שלושה אחוז מהעררים נמצאו מוצדקים.
 |
| ראש מח"ש, אורי כרמל |
יצוין כי 140 תיקים נגד שוטרים בגין שימוש בכוח מופרז, נסגרו באישור פרקליט מאחת מפרקליטויות המחוז. לפי הנחיית פרקליט המדינה, תינתן קדימות לבדיקת תלונות של אזרחים נגד שוטרים, על פני טיפול בתיקי האזרחים החשודים בתקיפת שוטר. עם זאת, ב-140 תיקים השנה, לאחר בחינת חומר החקירה שנאסף במח"ש, נתן פרקליט "אור ירוק" להמשך ההליכים נגד האזרח המתלונן וסגירת התיק נגד השוטר, על בסיס החומר הראייתי לכאורה.
מדובר בירידה במספר התיקים נגד שוטרים שנסגרו בדרך זו, לאחר קביעה כי בוסס החשד לתקיפת שוטר בידי האזרח: בשנת 2015 נסגרו באישור פרקליט באופן זה 267 תלונות נגד שוטרים, ובשנים 2013-2014 נסגרו כך 350-360 תיקים נגד שוטרים.
בבתי המשפט התקבלו בשנה האחרונה 86 פסקי דין בתיקי מח"ש. 78 אחוז מהתיקים הסתיימו בהרשעת השוטרים ורק שלושה אחוז הסתיימו בזיכוי. יתר התיקים הסתיימו בהסדרים שונים שכללו העברה לדין משמעתי או עיכוב הליכים.
כרמל אמר עם הגשת הדו"ח לשרת המשפטים אילת שקד, כי נדרש איזון בין חקירה נחושה של התלונות, ובין מתן אפשרות למשטרה לעשות את עבודתה והבנת הסיטואציה המורכבת בה פועלים שוטרים. לדברי כרמל, "אנחנו מחויבים להיאבק בנחישות בעבריינות שוטרים, ולחתור לחקר האמת מתוך גישה בלתי מתפשרת כלפי אלימות מיותרת, התעמרות ושימוש לרעה בכוח ובסמכות; ובפרט כאשר מדובר במתלוננים הנמנים על אוכלוסיות חלשות, הסובלות משיטור יתר. בד בבד אנחנו מחויבים להימנע מאכיפת יתר, להישמר מ'לשפוך את התינוק עם המים' ולזכור שזימון שוטר אשר מילא תפקידו כחוק בפעילות מבצעית מורכבת, לחקירה מיותרת במח"ש, ללא בסיס סביר לחשד, עלול להרתיע מעגל רחב של שוטרים הגונים מלמלא את משימותיהם בתווך המורכב של פעילות שיטור מבצעית, המתבצעת בחיכוך גבוה עם האוכלוסייה, לעיתים תוך חוויית סיכון חיים, מול הפרות חוק וסדר, בחברה משוסעת ומקוטבת".
 |
עוד הוסיף כרמל, כי למפקדי המשטרה השפעה גבוהה בהרבה מזו של מח"ש: "גישה המשקיפה על דרך התנהלות השוטרים מבעד לפריזמה הצרה של המשפט הפלילי, עלולה להסיט את תשומת הלב מהאחריות הכוללת של הפיקוד המשטרתי. גם כאשר מח"ש מעבירה למשטרה תיק שלא הבשיל להליך פלילי, אך נאספו בו ראיות המצביעות על התנהגות בלתי ראויה של שוטר או על כך שהוא לא אמר אמת בחקירתו, מידת האפקטיביות של החקירה והשפעתה על השוטרים תלויה במידה רבה בתגובת הפיקוד, שבסמכותו לבחון את הממצאים ברמה הערכית ולהכריע לגבי עתידו של השוטר. באופן דומה, הניסיון מלמד שהכנה מקצועית של שוטרים על ידי מפקדיהם בטרם שיגורם למשימה העשויה להיות כרוכה בשימוש בכוח, יכולה לצמצם את רמת האלימות באירוע ואף לחסוך בחיי אדם, כל זאת מבלי לסכן את ביצוע המשימה. הכוונת התנהגות של שוטרים בדרך זו, יעילה לאין ערוך מכל חקירה פלילית של מח"ש הנפתחת לאחר מעשה".
"נתוני השנה החולפת, ביחס לכמות השוטרים, ובהתחשב בעובדה שמדובר בארגון נורמטיבי שומר חוק, מצביעים על אכיפה אפקטיבית ומשמעותית, שבכוחה להשפיע על התרבות הארגונית במשטרה ולכוון התנהגות בה, בכפוף, לתמיכה מתחייבת ופעילות משלימה מצד פיקוד המשטרה. מח"ש ואנשיה יוסיפו לעמוד על המשמר ולעשות מלאכה מקצועית ומדודה בגזרת האכיפה הפלילית, תוך שמירה על מבט מאוזן ואחראי, בנחישות וברגישות המתחייבת מהמשימה המורכבת של אכיפת החוק על שומרי החוק", אמר כרמל וציין כי 68 אחוז מהחקירות שנוהלו בשנה האחרונה הגיעו למיצוי, כלומר נמצאו בהם ממצאים פוזיטיביים, שעל בסיסם התקבלו ההחלטות, אם בדבר ניהול תיק פלילי, או בדבר סגירתו. מבחינת מח"ש, מדובר במדד חשוב, המצביע על עלייה של 12 אחוז במיצוי חקירות מאז שנת 2012.
