ביקורת מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מעלה ליקויים קשים בפעילות לשכת עורכי הדין, בתחומי חובה המוטלים עליה לפי חוק, בראשם מערך האתיקה והדין המשמעתי, וכן אי סדרים בדוחות כספיים ואי-הסדרת ניגודי העניינים של בעלי תפקידים בלשכה. הביקורת שנערכה בין החודשים מרס לאוגוסט 2019, אחרי "התפוצצות" פרשות אפי נוה, משקפת את תמונת המצב בסיום הקדנציה של נוה ובטרם זאת של עו"ד אבי חימי. "במשך שנים לא קבעה הלשכה תוכניות עבודה המגדירות את מטרותיה, יעדיה, משימותיה, את המדדים לבחינת העמידה בכל אלו, מי האחראים לכל משימה ומה לוח הזמנים המוקצה לה", כתב אנגלמן.
אתיקה: אין שקיפות, אין שוויון
בשנים 2016 עד 2018 הוגשו כ-10,000 תלונות לוועדות האתיקה בכל המחוזות, 826 מהן הפכו לקובלנות בבתי הדין המשמעתיים. אנגלמן מגלה כי אין נהלים אחידים לטיפול בתלונות במחוזות השונים – לא בתחום הפרוצדורה, ולא בתחום המשפטי. כל תלונה נבחנת במנותק מאחרות, מבלי שוועדות האתיקה קבעו כללים אחידים להעמדה לדין ולסוג העונש בהתאם לסוג העבירה וחומרתה. באופן זה אי אפשר להבטיח שוויון בין הנאשמים ולמנוע אכיפה בררנית. פרקליטת ועדת האתיקה הארצית לשעבר כתבה בסיום תפקידה באפריל 2017, כי לעתים ניתנות על ידי ועדת האתיקה "החלטות שאינן עקביות או שלא נומקו כראוי ומוטב שלא לפרסמן".
סחבת בתיקים: הטיפול ביותר משליש מהתלונות שהוגשו לוועדת האתיקה במחוז תל אביב מאז שנת 2014 טרם הסתיים, ולא הוחלט האם לגנוז אותן, או להגיש קובלנות. על שולחן ועדת האתיקה המחוזית הצטברו 5,000 תיקים (יותר מחצי מתיקי האתיקה בלשכה) והמנגנון שטיפל בהם עד לאחרונה קטן וכולל פרקליטה ולידה רכז ושני עורכי דין נוספים. עקב העומס שהוטל על הוועדה המחוזית, רק ארבעה אחוז מהתלונות שהוגשו לוועדה הבשילו לקובלנות בבית הדין. הסחבת נמשכת בבתי הדין המשמעתיים: במספר תיקים שנבדקו עברו שנתיים ושלוש ממועד הטיעונים לעונש עד למתן פסק דין, עקב תחלופה של חברי הרכב הדיינים.
כמו כן, למערך האתיקה אין מערך מחשוב אחיד ואין מאגר מידע ארצי שירכז מידע על תלונות, קובלנות והליכים מכל ועדות האתיקה ובתי הדין בכל המחוזות. כל מחוז מתנהל כאוטונומיה נפרדת, וללא שיתוף המידע קיימים פערים משמעותיים: לוועדות האתיקה המחוזיות אין מידע על עבר משמעתי והרשעות של עורכי הדין במידה ועברו ממחוז אחר.
לוועדות חסר מידע גם על כתבי אישום פליליים המוגשים בהווה נגד עורכי דין, לצורך הגשת בקשות להשעייתם הזמנית התביעה המשטרתית דיווחה ללשכה רק על 10 כתבי אישום מתוך 214 שהגישה נגד עורכי דין בשנים 2017-2018 (חמישה אחוז מהתיקים), ואילו הפרקליטות לא העבירה מידע על הליכים פליליים במחוזות ירושלים והצפון. גם האכיפה בעניין עורכי דין מושעים לוקה בחסר, ויו"ר ועדת האתיקה הארצית ביקש כי הלשכה תפנה למשטרה בבקשה לפתוח בחקירות פליליות במקרים בהם עורכי דין מושעים ממשיכים לעבוד, על מנת להגביר את ההרתעה ולא להסתפק בהליכים משמעתיים בלבד.
אי הסדרת ניגודי עניינים
למעט בוועדות האתיקה, לשכת עורכי הדין לא הסדירה את תחום מניעת ניגודי העניינים של בעלי התפקידים מטעמה, ועולה חשש לעירוב זיקות של חברי מוסדות הלשכה אשר אינם מקבלים שכר, לבין ענייניהם הפרטיים מול לקוחותיהם וענייניהם האישיים. בנושא זה ציין המבקר כמה דוגמאות כלליות. למשל, אחד מוועדי המחוזות דן בתביעה כספית של עובד לשעבר, ואחד מחברי הוועד הצהיר כי יש לו זיקה חברית לתובע, אך נשא דברים בזכות הסדר פשרה.
ניגודי עניינים אחרים עולים בחוות דעת על מועמדים לשיפוט. למשל, ועד מחוז מסר חוות דעת על מועמדים לשיפוט, ביניהם חבר ועד המחוז. לפני מסירת ההמלצות, הוועד ראיין את כל המועמדים, מלבד חבר הוועד שקיבל "פטור" והומלץ על סמך ההיכרות איתו בלבד.
אנגלמן מציין גם ניגוד עניינים לכאורה של ראש הלשכה לשעבר נוה. באוקטובר 2016 דן הוועד המרכזי בהתקשרות הלשכה עם חברת ביטוח לעריכת ביטוח אחריות מקצועית לעורכי הדין. הוועד המרכזי התבקש לאשר את המלצת ועדת המכרזים ויועץ חיצוני להתקשר עם חברת מנורה. נוה השתתף באופן פעיל בדיון וציין את הצעת מנורה לחיוב, למרות שלא השתתף בהצבעה וביקש לציין בפרוטוקול כי משרדו "עוסק בתחום הביטוח ומצוי בקשרי עבודה עם חלק מהחברות שהשתתפו במכרז". חברת מנורה נבחרה לבסוף פה אחד.
גם בהליכי מינוי בוררים לא נקבעו עד לקדנציה הנוכחית כללים ברורים. הנוהל הקודם אושר בשנת 2007 ולא התייחס למניעת ניגודי עניינים, מלבד קביעה כי הפוליטיקאים בדרג הנבחר (מועצה ארצית, ועד מחוז) לא ימונו כבוררים. הנוהל לא התייחס לבעלי תפקידים אחרים בלשכה. המבקר אנגלמן כתב כי "עיון בפרוטוקולים של הוועד המרכזי מלמד כי פעמים רבות הדיון במינוי הבוררים לקוני ואינו כולל נימוקים". בספטמבר 2019 הביא ראש הלשכה החדש, עו"ד חימי, נוהל חדש למינוי בוררים באמצעות ועדה בראשות השופטת בדימוס דניאלה שריזלי.
דוחות כספיים
סך תקציב לשכת עורכי הדין מגיע ל-70 מיליון שקל בשנה. כ-54 מיליון מקורם בדמי חבר וכ-15 מיליון שקלים מגיעים מכנסים ופעילויות אחרות. יותר משליש התקציב השנתי מוקצה למחוזות. במנגנון הארצי של הלשכה כ-70 עובדים, ובמחוזות עוד כ-100 עובדים.
בחמש השנים האחרונות (2015-2019) הדוחות הכספיים של הלשכה לא אושרו במועד, בניגוד לחוק, ומועד פרסום הדוחות היה באיחור של 20 חודשים בממוצע. הדוח של 2018 לא הוגש עד עכשיו. המבקר קובע גם כי עולה חשש למהימנות הדוח הכספי לשנת 2017 עקב הפרדת נתוני החברה הכלכלית (חברת הבת של הלשכה) והוצאתה מהדוח, שהעבירה את הנתונים מגירעון – לעודף. הלשכה טענה כי דוחות המחוזות ודוחות החברה הכלכלית המנוהלת על ידי דירקטוריון עצמאי הוגשו לה באיחור. בבדיקה נפרדת בחברה הכלכלית התגלו אי סדרים חשבונאיים ואי ביצוע רישומים כנדרש.
ביקורת פנים פיקטיבית
מבקרת הפנים הקודמת של הלשכה, עו"ד נורית ליברמן, שהועסקה בשנים 2012 עד 2019, הגישה שני דוחות ביקורת בלבד. לטענתה, ביצעה ביקורת ללא תיעוד. בתשובותיה למבקר המדינה מסרה עו"ד ליברמן כי נקטה "מתודה של ליווי תהליכים בזמן אמת וביקורת פעילה בה 'התרעתי, הערתי וביקרתי תוך כדי תנועה'". לטענתה, לא כל ביקורת שביצעה הסתיימה בדוח, והיא נמנעה מהוצאת דוחות שישמשו גורמים בלשכה "ככלי לניגוח פוליטי או אישי". המבקרת הפנימית לשעבר טענה גם כי משרתה היתה חלקית (70%), ולא קיבלה משאבים לעבודתה.
אנגלמן מציין כי עד לתחילת הקדנציה של עו"ד חימי, הלשכה לא מינתה במשך 20 שנה ועדת ביקורת שתפקידה לפקח על מבקר הפנים, כך שנראה כי ה"פטנט" של ביקורת ללא דוחות היה נוח למועצה הארצית. "הביקורת הפנימית היא אחד מתפקידי הליבה בארגון ציבורי, והמבקר הפנימי הוא אחד משומרי הסף במערכת של איזונים ובלמים", כתב אנגלמן, "תפקיד המבקר הפנימי לבדוק את הניהול התקין, טוהר המידות של נושאי המשרה וניהול הנכסים. על המועצה הארצית להקפיד על כך שהמבקר יבצע את ליבת תפקידו". בינואר 2020 מונה ללשכה מבקר פנים מקצועי חדש, עו"ד אמיר ויזל, לשעבר מבקר קופת חולים כללית.
תגובות
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "לשכת עורכי הדין מודה למבקר המדינה על דו"ח מקיף וענייני. הלשכה רואה בו כלי עבודה חשוב, ובכוונתה לאמץ אותו וללמוד אותו. נציין שדו"ח המבקר מתייחס לשנים עברו, טרם היבחרו של עו"ד אבי חימי לתפקיד ראש הלשכה. מאז כניסתו של עו"ד חימי לתפקידו, הושלמו מספר רפורמות משמעותיות בעבודת הלשכה, רובן מתכתבות ומהוות יישום מלא של הליקויים וההערות שעולות בדו"ח המבקר.
"לשכת עורכי הדין מצויה בעיצומו של תהליך רה-ארגון, אשרור והסדרת נהלים. דוגמא אחת היא נוהל ניגוד עניינים בקרב עובדי הלשכה, שנכתב בהתאם לנורמות הציבוריות הגבוהות ביותר, וכבר משנת 2019 כל עובד לשכה או עו"ד הפעיל באחת מהוועדות נדרש לחתום על מסמך העדר ניגוד עניינים. כמו כן, הוסדר נושא מינוי בוררים, כך שהמינוי יתבצע מעתה בצורה מעתה בצורה שקופה, על ידי ועדה שתורכב משופט בדימוס, עו"ד מהמגזר הפרטי ועו"ד מהמגזר הציבורי; תקציב האתיקה הוגדל משמעותית וכן הוגדלו מספר התקנים בוועדות האתיקה השונות.
"לשכת עורכי הדין מחויבת לפעול לקידום השמירה על החוק, טוהר המידות, ערכי שקיפות ועל כבודו ורמתו של מקצוע עריכת הדין. אנו מברכים כל ביקורת שמקדמת את פעילותנו, ונמשיך לנהוג הנורמות המקצועיות והערכיות הגבוהות ביותר".
