בעקבות עתירות: שב"ס ביטל סיווג כ"ביטחוני" לאסיר שהתפרע ביפו

שתף כתבה עם חברים

שירות בתי הסוהר התעקש להטיל הגבלות מחמירות על האסיר גם לאחר שנקבע כי לא הורשע בעבירה ממניע לאומני. הסנגור תקף את הסיווג ולאחר מספר עתירות שונתה הגדרת האסיר לפלילי

לתיוג של עבירה כביטחונית יש משמעות רחבה (צילום ארכיון להמחשה)

שירות בתי הסוהר חזר בו מהגדרתו של אסיר ערבי-ישראלי שהורשע בזריקת אבנים לעבר שוטרים במהלך התפרעות ביפו, כאסיר בטחוני, ושינה את סיווגו לאסיר פלילי רגיל, בעקבות סדרת עתירות שהגישו סנגוריו, עורכי הדין מחמוד נעאמנה ו-וואפי נעאמנה.
להחלטת שב"ס עשויות להיות השלכות רוחב על מספר רב של אסירים שהורשעו במעורבות בגל האלימות שפקד בחודש מאי את הארץ על רקע מבצע "שומר חומות" בעזה. שב"ס הגדיר באופן נרחב את כל האסירים והעצורים, לרבות ישראלים שהשתתפו בהתפרעויות והפרות סדר, כאסירים ביטחוניים; להגדרה זו יש השלכות על היקף זכויותיהם בתקופת המאסר, הגבלת גישתם לטלפונים, ביקורי משפחה וחופשות.
העתירה בעניין ביטול סיווגו של אסיר כביטחוני עסקה במי שנטל חלק במחאות האלימות אך לא הורשע בעבירה ממניע גזעני או לאומני.

לפי כתב האישום שהוגש נגד איברהים מחאמיד (26) מיפו, הוא השתתף בצעדה שהפכה להתפרעות והפרת סדר ברחוב יפת ביפו ב-10 במאי. כמו לכל הנאשמים באירועי אותה תקופה, הוצמדה לכתב האישום של מחאמיד פיסקת פתיחה לפיה "האירועים התרחשו על רקע מתיחות ביטחונית שהחלה במהלך חג הרמדאן, ונמשכה בירי רקטות… ובגל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ על רקע לאומני-גזעני שכלל תקיפות של כוחות המשטרה והביטחון, וכן של אזרחים יהודים וערבים זה כלפי זה".

פתיחת כתב האישום הזכירה את המוטיב הלאומני, אבל היא בבחינת רקע כללי לאירועים. לאחר מכן פירט כתב האישום את העבירה הקונקרטית המיוחסת למחאמיד. נטען כי בצעדה בה הוא השתתף "נכחו עשרות אנשים, הונפו דגלי פלסטין והושלכו אבנים ובקבוקי זכוכית לעבר כלי רכב וכוחות המשטרה ביפו". צוין כי הנאשם שנטל חלק בהתפרעות הרים אבן ויידה לעבר שוטרים שהיו במרחק של עשרות מטרים, "בכוונה להפריע ולהכשיל שוטרים כשהם ממלאים את תפקידם". לאחר מכן נמלט מהמקום.

מדיניות התביעה היתה לייחס עבירות ממניע לאומני רק לנאשמים בעבירות אלימות מהרף הגבוה, כמו ניסיון רצח או גרימת חבלה חמורה. כל כתבי האישום, כאמור, ציינו כרקע כי מדובר בגל של אירועים ביטחוניים – אבל רק מי שפגעו באופן חמור באחרים הואשמו קונקרטית בפגיעה ממניע לאומני-גזעני, שמשמעותה היא הכפלת העונש על העבירה. לדברי מקור משפטי, שיקול התביעה היה שלא לתייג כל ערבי ישראלי שהשליך אבנים כטרוריסט, אויב המדינה. "בכך אתה רק מרחיק אותם אנשים מזהותם כאזרחים ישראליים", מסביר אותו גורם. "דבר אחד הוא להעניש על אקט פלילי של הפרת סדר – דבר אחר לתייג כביטחוני, כמחבל".
גם מחאמיד הואשם כאמור בהתפרעות ותקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, אך לא במניע גזעני – מאחר שלא יוחס לו ניסיון לפגוע בשוטר ממש, אלא "כוונה להפריע ולהכשיל שוטרים".

כבר בעתירה הראשונה שהגיש עו"ד נעאמנה בחודש אוגוסט אשתקד, לשינוי הסיווג בשב"ס ושינוי תנאי הכליאה, התברר כי לפי עמדת שירות הביטחון הכללי (שב"כ), אין מידע הקושר את מחאמיד לארגוני טרור.
ב-24 באוקטובר אשתקד, השופט ירון גת מבית משפט השלום בתל אביב גזר על הנאשם 12 חודשי מאסר, מהם חמישה בחופף לעונש אחר בתיק סמים שהוא מרצה. לבקשת עו"ד נעאמנה, השופט הדגיש בגזר הדין כי "הנאשם לא הואשם ולא הורשע בביצוע העבירות מתוך מניע גזעני/ בטחוני/ לאומני ויש להניח כי הגורמים הרלוונטיים בשב"ס ישקלו נתון זה במסגרות המתאימות".

אלא שבניגוד למדיניות המקלה יחסית במתן העונש, לשב"ס היתה מדיניות אחרת, מחמירה יותר, ביחס לסיווג האסירים. שב"ס בחר לנקוט בגישה המחמירה, המתבססת על "פיסקת הרקע" בכתב האישום, וסיווג את העצורים כולם כביטחוניים מרגע מעצרם. לסיווג זה משמעות של שלילת גישה לטלפונים, ביקורים ועוד, בדומה ליחס שניתן לאסירי טרור, אף שמחאמיד הוחזק במתקן אבו כביר.

שבוע לאחר מתן גזר הדין, ב-31 באוקטובר דחה השופט ציון קאפח מבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, את עתירת מחאמיד (שהוגשה עוד כשהיה עצור ולפני הרשעתו) לשנות את סיווגו לאסיר פלילי רגיל. השופט קאפח נתלה באותה פיסקת הרקע, וציין כי הרקע להתפרעות היה גל של אירועים ביטחוניים, ולפיכך אישר את הגישה המחמירה של שב"ס. "אין להתערב בהחלטת המשיב העומדת באמות מידה של החלטה מנהלית סבירה", קבע השופט, מבלי לייחס משקל של ממש לקביעה לפיה הנאשם עצמו לא הורשע בעבירה ביטחונית. השופט קאפח רק הוסיף כהמלצה, כי הוא קורא לשב"ס "להפעיל שיקול דעת, לרבות הקלות אפשריות" חרף הסיווג הביטחוני.

על כך הגיש עו"ד נעאמנה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בסוף חודש נובמבר, השופט יוסף אלרון דחה את ערעור האסיר בנימוק טכני, משום שהעתירה היתה על החלטה מנהלית של שב"ס, שנקבעה עוד לפני גזר הדין אשר שלל מניע ביטחוני. השופט אלרון "הזמין" את האסיר להגיש עתירה חדשה נגד העמדה המעודכנת של שב"ס, גם לאחר גזר הדין, להותיר את הסיווג כביטחוני על כנו. "החלטת שב"ס איננה סוף פסוק, ולבקשת האסיר ניתן לשנות את הסיווג בהתקיים התנאים המתאימים לכך", כתב השופט אלרון.

עו"ד נעאמנה הגיש את העתירה הנוספת, והכדור התגלגל בחזרה אל השופט קאפח מבית המשפט המחוזי. שב"ס דבק בעיקשותו המפורסמת ולא מיהר לשנות את עמדתו. בדיון שנערך אצל השופט קאפח בשבוע שעבר ביקשה נציגת שב"ס דחייה לצורך קבלת עמדה מעודכנת מהשב"כ, וציינה כי לאסיר "ניתנו הקלות" בצורת טלפונים וביקורים מבני משפחה מקרבה ראשונה. נקבע כי יתקיים דיון נוסף בתוך שבוע.
אתמול הודיעה עו"ד רותם כץ עקיבא משב"ס לבית המשפט, כי הוחלט לבסוף לקבל את העתירה ולשנות את סיווג האסיר לפלילי, "לאור קביעת גזר הדין כי העבירות לא בוצעו על רקע לאומני ובהיעדר התנגדות גורמי חטיבת המודיעין" (4 ינואר).

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות