עו"ד ד"ר חיים שטנגר פנה לפרקליטות ולממלא מקום המפכ"ל, ניצב מוטי כהן, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד עו"ד אפי נוה בחשד לשיבוש הליכי משפט, עקב פרסום הקלטת שיחות נוה והיועמ"ש אביחי מנדלבליט, והריאיון שנוה נתן לגיא פלג בחדשות 12 ובו הוא הודה בהדלפה ערב השימוע בעניינו.
בראיון ששודר במוצ"ש אישר נוה כי הוא שחרר לפרסום את הקלטת השיחה מלפני ארבע שנים, בה מנדלבליט "התלונן" בפניו על ה"מנייק הזה", פרקליט המדינה שי ניצן, ש"לא מחליט בתיק שלי ומחזיק אותי בגרון". נוה טען בראיון כי "היה חשוב לו שכל אחד יכיר ויבין מיהו שי ניצן… ובדיוק מה שאני חשתי כלפי ניצן, חש גם היועמ"ש". נוה הודה כי הוא "כועס על אביחי מאוד… כשאתה יודע מי זה שי ניצן, כשחווית אותו על גרונך… נראה לך הגיוני שניצן יטפל בתיק שלי?".
עו"ד שטנגר טוען כי חשיפת הקלטת היועמ"ש על ידי נוה נעשתה כדי לשבש את השימוע שנקבע ונערך בעניינו היום על ידי פרקליטת מחוז מרכז עו"ד רחל אבישר אבלס מול פרקליטו של נוה, עו"ד בעז בן צור (26 אוקטובר).
לפיכך, בפנייה למ"מ המפכ"ל ולראש אגף החקירות הוא דורש לפתוח בבדיקה של התוכן בכל הטלפונים של נוה, המצויים ביאח"ה-להב 433. לאחר מסירת הטלפונים הפרוצים על ידי הדס שטייף הוציא בית המשפט צו המאפשר האזנה לשיחות הנוגעות לפרשת "מין תמורת מינויים" בלבד.
לטענת עו"ד שטנגר, לאחר שנוה חשף מיוזמתו מידע מההקלטות בהתאם לאינטרס האישי שלו, אל לרשויות החוק להירתע מבדיקת כלל ההקלטות, בדיקת תוכן ההקלטות עשויה להעלות חשד לביצוע עבירות נוספות, טוען שטנגר.
עו"ד שטנגר מזכיר את השיחות של נוה עם נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, שהובילו לפרשת השופט הבכיר, וציין פרסומים עיתונאיים לפיהם משרד עורכי דין המקורב לנוה פקד תומכים למפלגת "הבית היהודי", לטובת שרת המשפטים איילת שקד.
בהקשר זה יצוין כי בחודש ינואר, כאשר בית משפט השלום בתל אביב אישר את פרסום השיחות עם השופט אורנשטיין, בית המשפט דחה במקביל בקשת כלי תקשורת לפרסם שיחות של נוה עם שופטים אחרים שנוה תמך במינויים, בהם שופט של בית משפט עליון.
עו"ד שטנגר אשר הצטרף בשם עמותת "ועשית הטוב והישר" לעתירת כלי התקשורת, ביקש כבר בינואר פרסום כלל ההקלטות של נוה, אך העתירה נדחתה בטענת פגיעה בפרטיות. בהחלטתו כתב השופט עלאא מסארווה כי "הבקשות שבפניי מתעלמות מזכותו הבסיסית ביותר של המשיב (נוה) לפרטיות. הצגת הראיות בתיק זה היה בה, כנטען, חציית קווים אסורים ופריצת גבולות. אין זה ראוי לאפשר פגיעה מתמשכת בפרטיותו של המשיב ועל בית המשפט מוטלת חובה להציב שלט עצור בשלב מסוים".
