על שולחנה של שופטת בית משפט השלום ברמלה, אילה אורן, הונחה דילמה לא פשוטה (27 יוני).
מצד אחד, שלוחת התביעות המשטרתית בשפלה דרשה לגזור תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על תושב מודיעין (37) שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות אלימות כלפי בת זוגו לשעבר, בשלושה אירועים שונים.
מנגד, הסנגורית עו"ד עדן זינו, הציגה את נסיבותיו המורכבות של הנאשם, הנאשם עצמו ביקש מחילה והתחשבות, וגם המתלוננת – גרושתו של הנאשם – ביקשה להקל בעונשו.
מדובר בסיפור לא פשוט, שבמרכזו הנאשם והמתלוננת, אבל גם בנם האוטיסט, כיום כבן ארבע וחצי.
לפי האישום הראשון, בספטמבר אשתקד כעס הנאשם על כך שאשתו לא הכינה אוכל, וקילל אותה: "שרמוטה, כוס מסריח, לא עשית כלום בשביל הילד". מיד לאחר מכן זרק לעברה חפץ שלא פגע בה, ובהמשך נתן לה אגרוף בגבה והפיל אותה ארצה. כתוצאה מכך נגרמה לה חבלה מדממת.
האישה הזעיקה משטרה, ושוטרים שהגיעו למקום עיכבו את הנאשם. הוא מצדו התקשר לאמו ואמר לה לבקש מאשתו לבטל את התלונה. בשל כך אישום זה ייחס לו לא רק תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, אלא גם שיבוש מהלכי משפט.
החקירה הובילה לשני אישומים נוספים המתייחסים לאירועים מוקדמים יותר:
באחד מהמקרים, בחודש אפריל 2022 הנאשם נתן לאשתו סטירה בעין.
במקרה השני, במועד לא ידוע הוא סגר דלת חדר בבית על פניה של המתלוננת, ולאחר שדפקה מספר פעמים על הדלת, הוא פתח אותה והיכה את אשתו בשפתה העליונה.
במסגרת ההסדר בין הצדדים, הנאשם הודה והורשע במיוחס לו, וחלק מהפרטים שצוינו בכתב האישום המקורי נמחקו.
בינתיים בני הזוג הספיקו להתגרש, ובבואם לטעון לעונש – הצדדים הסכימו שהנאשם עבר "כברת דרך טיפולית", והתביעה אף הסכימה כי יש לחרוג מטווח הענישה המקובל לנוכח שיקולי שיקום.
ואולם, התביעה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהטיל על הנאשם עונש של תשעה חודשי עבודות שירות.
מנגד כאמור, עו"ד זינו ביקשה להסתפק במאסר על תנאי בלבד, והגישה לבית המשפט מסמכים המתעדים את מצב בנם של בני הזוג. היא הוסיפה וציינה כי הנאשם הוא מפרנס יחידי, וכי שליחתו לעבודות שירות משמעה שהנאשם לא יוכל לעבוד ולפיכך גם אשתו לשעבר ובנם המשותף ייפגעו.
גם אשתו לשעבר של הנאשם הופיעה לדיון הטיעונים לעונש ואמרה: "הוא אבא הכי טוב שאפשר היה לדמיין, הוא מוכיח עצמו מעבר לכל מה שיכולתי לדמיין. זו העזרה היחידה שיש לי עם הילד, אמי חולה. אני רואה אותו במצב הכי טוב שהוא היה אי פעם, גם מבחינה אישית ומבחינת רוגע, וכאבא. הבן שלנו על הספקטרום וזה לא קל, אני לא יכולה למצוא עבודה, שכרתי דירה שמשולמת מהקצבה של הילד כי אין כסף. בשביל לשרוד אני זקוקה למזונות שהוא משלם כי אין לי שום הכנסה. הייתי רוצה שההליך יסתיים לטובתו כי זה לטובת הילד… אם הוא יכנס למאסר או לעבודות שירות זה כמו להגיע לקבר מבחינתי ומבחינת הילד, אין לנו אף אחד. אני לא חוששת ממנו, אין שום סיכוי שהוא יבצע עבירות אלימות".
הנאשם עצמו אמר בהתרגשות בבית המשפט: "אני רוצה להודות לכם על הזמן, אני מודע לעוול שעשיתי, הרסתי במו ידיי את מה שהיה. עברתי תהליך מאוד גדול עם עצמי, אני בן אדם חדש. אני רוצה להיות הכי קרוב לילד שלי ולתמוך באשתי כלכלית נפשית, עשיתי חשבון נפש מאוד גדול עם עצמי. אני לא מקל ראש… אני מבקש שתראו אותי ואת השינוי שעשיתי, אני רוצה לקבל את חיי בחזרה, להיות אבא טוב נאמן ולהיות כתף תומכת. אנחנו בקשר טוב, יש לנו קשר אוהב ומכבד. היינו יחד 10 שנים… אני עושנה הכל כדי להיות אדם תקין בחברה".
"אקדים ואומר כי אין חולק שעניין לנו באירוע חריג בנסיבותיו, מפאת מצבה האישי של המתלוננת, ויותר מכל בשל מצבו של הילד שאותו הם מגדלים יחד", ציינה השופטת אורן בגזר הדין, "המעשים שביצע הנאשם חמורים, והם גרמו לחבלות למתלוננת בשני האישומים הראשונים… הענישה מגוונת ונעה בין עונשי מאסר על תנאי בגין אירועים בודדים וקלים, ועד עונשי מאסר בפועל כעונש מוצא. ניתן לומר כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר של מספר חודשים שיכול שירוצה בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל".
עם זאת, השופטת הוסיפה: "כובד המשקל בתיק זה נוגע לנסיבותיהם האישיות של הנאשם והמתלוננת, וחשוב מכך נסיבותיו מכמירות הלב של בנם שאובחן כאוטיסט בתפקוד נמוך… כפי שאמרה המתלוננת באופן ברור בעדותה לפניי, וכעולה מתסקירי שירות המבחן, המתלוננת והילד נעדרי כל תמיכה משפחתית או חברתית, וחלקו החשוב של הנאשם בטיפול בבן והדאגה לכלכלתם חשובה לשניהם לשם הישרדותם היום יומית. פשוטו כמשמעו… קבלת עתירת המאשימה להטלת מאסר בעבודות שירות ולו ברף נמוך, משמעה פגיעה בלתי רגילה במתלוננת ובילד. מובן שבכך לא יהיה כדי לבטא את האינטרס הציבורי, ואת האינטרס הפרטי של המתלוננת – שהיא כאמור נפגעת העבירה בתיק זה".
"הנאשם בדבריו לפניי הרשים אותי בכנות דבריו, כשסיפר שהוא אדם חדש, וכל מעייניו נתונים לתמיכה בזוגתו לשעבר ולגידול בנם המשותף", קבעה השופטת, ולבסוף אימצה את גישת ההגנה והטילה על הנאשם שישה חודשי מאסר על תנאי, כמו גם עבודות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף של 250 שעות. בנוסף היא קבעה כי הנאשם יהיה נתון לפיקוח שירות המבחן במשך חצי שנה.
