בבית המשפט המחוזי בחיפה הגיע לסיומו אחד מתיקי האלימות היותר מתוקשרים בשנת 2022.
על ספסל הנאשמים ישבו נאשם ונאשמת, שהתפרסמו באמצעי התקשורת השונים כמי שתקפו באלימות קשה קצין ביטחון ומאבטח בסניף המשביר לצרכן ברחוב יונה בעיר.
האירוע פורסם כאמור בהרחבה באמצעי התקשורת לנוכח פציעה קשה שנגרמה למאבטח בחנות. בין היתר אף פורסם כי נשיא המדינה יצחק הרצוג התקשר למאבטח בעקבות פציעתו והביע תמיכה ודאגה.
כתב האישום נגד הנאשם והנאשמת – יצחק לוי (57) וידידתו הזאר סבאג (32) – זכה אף הוא לכותרות באמצעי התקשורת, ונודע כי הפרקליטות התכוונה לדרוש עונש של שלוש שנות מאסר לנאשם, לנוכח חומרת המקרה ועל רקע גל האלימות ברחבי הארץ.
לפי כתב האישום המקורי, ב-28 בנובמבר נכנסו הנאשמים לסניף המשביר. התנהגותם עוררה את חשדו של המאבטח, שהבחין במספריים בתיק של הנאשם וחשש שהם עשויים לגנוב פריטים מהחנות. לכן הוא דיווח על כך לקב"ט המשביר, שהחל לעקוב אחר השניים.
מכתב האישום עלה כי בשלב מסוים הבחינה הנאשמת שהקב"ט עוקב אחריהם, היא קיללה אותו והפנתה לעברו אצבע משולשת. בהמשך, כך נטען, התקרבה אליו, צעקה לעברו ואיימה עליו.
מכתב האישום עולה כי הקב"ט דרש מהנאשמים לעזוב, ובתגובה הנאשמת זרקה עליו סלסלה ופגעה בידו, המשיכה להתקרב אליו והוא הדף אותה בעזרת רגלו. בשלב זה, כך נטען, הנאשם ניסה להתערב ולאחר מכן הוא והנאשמת התרחקו מהקב"ט תוך שאיימו עליו וירדו לקומה הראשונה בחנות.
אל המקום הוזעק מאבטח, ולפי כתב האישום הוא הבחין בנאשמים בקומה הראשונה כאשר הם צועקים ובועטים בקיר. הפרקליטות טוענת כי המאבטח ביקש מהנאשמים לצאת מהחנות, והם סירבו.
עוד נטען, כי בהמשך, בכניסה לחנות, הנאשמת דחפה את המאבטח וקיללה אותו, המאבטח ניסה להוציא אותה מהחנות, והשניים הגיעו עד מחוצה לה, שם הנאשמת תקפה שוב את המאבטח בידה, והמאבטח ריסס עליה גז פלפל. בתגובה, הנאשם השליך ממרחק קצר בקבוק פלסטיק מלא במים לעבר פניו של המאבטח, שנחבל ונפל על המדרכה. בהמשך התברר כי נגרם לו שבר בארובת העין והוא אף נזקק לעבור ניתוח.
כתב האישום ייחס לנאשם עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ולנאשמת תקיפה הגורמת חבלה של ממש. לשניהם יוחסו גם עבירות איומים.
הנאשמים כפרו במיוחס להם – הנאשם באמצעות עורכי הדין רומח שביט ושלומי מלכה, והנאשמת באמצעות עו"ד חמודי מסרי.
במהלך המשפט עלה על דוכן העדים המאבטח שנפגע, ובעיצומה של חקירה נגדית שנערכה לו על ידי הסנגורים, התגלו סתירות בעדותו, ולדברי הסנגורים – הוא אף מסר עדות שקרית.
לצד העדות הזו שבה התגלו לכל הפחות פגמים, הסנגורים הציגו לפרקליטות קשיים ראייתיים נוספים, שנגעו בעיקר לשוני בין גרסאות הקב"ט והמאבטח למה שנראה בסרטוני האבטחה.
על רקע הקשיים הראייתיים, מה שהתחיל כתיק תקשורתי שבסופו צפוי לנאשמים מאסר ממושך בפועל, הסתיים בהסדר טיעון מקל.
במסגרת ההסדר הוגש לבית המשפט כתב אישום מתוקן, ממנו הפרקליטות החליטה למחוק את הפרט שלכאורה הוביל לתקרית האלימה כולה – המספריים שלכאורה היו בתיק של הנאשם.
במסגרת ההסדר, הנאשם הודה והורשע בעבירה של חבלה חמורה בלבד, בעוד שהנאשמת הודתה והורשעה תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.
עוד במסגרת ההסדר, לגבי הנאשם הצדדים הסכימו כי הפרקליטות תעתור לעונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פיצויים ומאסר על תנאי, בעוד שההגנה תטען באופן חופשי אך לא תבקש ביטול הרשעה.
לגבי הנאשמת סוכם כי יוטל עליה מאסר על תנאי והצדדים יטענו באופן חופשי בנוגע לפיצויים שישולמו למאבטח.
במסגרת הטיעונים לעונש סיפר המאבטח על הנזקים שנגרמו לו, ואמר כי בעוד שלפני האירוע עבד, התפרנס והורשה להחזיק בנשק, לאחר הפגיעה הוא נהרסו חייו והוא הפך לנכה לצמיתות בשיעור של 40 אחוז. הוא סיפר גם שהוא במצב נפשי קשה כתוצאה מהאירוע, עליו לעבור ניתוח נוסף וקיים סיכוי גבוה שיישאר עיוור בעין אחת.
הסנגורים טענו במעמד הטיעונים לעונש כי הן לקב"ט והן למאבטח יש חלק דומיננטי משפיע באירוע, מהתפתחותו ועד להידרדרותו. הם הוסיפו כי החשד שעלה בראשו של המאבטח היה סתמי, ומדובר בלקוחות קבועים ומוכרים של המשביר, שרק נכנסו לקנות. לכן גם הסכימה הפרקליטות למחוק מכתב האישום המתוקן את עניין המספריים, מאחר שהיתה זו "עובדה שלא היתה ולא נבראה".
בנוסף נטען, כי הקב"ט והמאבטח התנהגו בגסות לנאשמת ללא כל צורך, ושהקב"ט אף עשה כלפיה תנועות מגונות העולות עד כדי הטרדה מינית. המאבטח, לפי הסנגורים, נהג באופן שערורייתי, אלים ונעדר כל סמכות ומעשיו של הנאשם היו בתגובה למעשיו. "האירוע כולו היה נמנע אילו המתלונן לא היה
מעכב את בני הזוג בצאתם מהחנות ולא היה מרסס גז פלפל על הנאשמת", טענו הסנגורים והוסיפו כי מעשי הנאשם קרובים מאוד להגנה עצמית.
השופט דניאל פיש ציין בגזר הדין: "אין מדובר במעשים מתוכננים אלא מעשים שנעשו על רקע פועלם של המאבטח והקב"ט כלפיהם. עם זאת, אין מקום להצדיק את תגובתו של הנאשם שאף אם אקבל שהיתה אינסטינקטיבית, אינה מהווה מעשה של הגנה עצמית או הגנה על האחר, אלא רק מעשה אשר הסלים את האירוע. לצד זאת התרשמתי שלא ניתן לקבוע שהנאשמים נושאים באחריות בלעדית למעשיהם והדברים התפתחו כתוצאה מהמעשים שבוצעו כלפיהם".
סופו של דבר, השופט פיש גזר על הנאשם ארבעה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי של 5,000 שקל למאבטח. על הנאשמת גזר השופט ארבעה חודשי מאסר על תנאי, והחליט שלא לחייב אותה בפיצוי כספי, בנימוק שלא גרמה נזק למאבטח.
עורכי הדין רומח שביט ושלומי מלכה מסרו בתגובה: "לאחר ניהול ארוך ומורכב, ובתום חקירות נגדיות של עדי התביעה, עלה בידינו להוכיח כי המאבטח נפגע העבירה, שיקר במשטרה ולתקשורת ואף היתל בנשיא המדינה. נוכח כל האמור, נאלצה הפרקליטות לזנוח עתירתה העונשית למספר שנות מאסר, וההליך הסתיים בארבעה חודשי עבודות שירות".
