עובד במוסד פסיכיאטרי תקף באלימות מטופל – ולא הורשע

שתף כתבה עם חברים

השופט בחר לאמץ את תסקיר המבחן אודות הנאשם, שאותו הגדיר "חיובי בצורה קיצונית". סניגורו של עובד כח העזר במוסד: מדובר ב"אירוע גבולי" שאינו עומד בקריטריונים של המאשימה

תקיפה מטופל מטפל מוסד
(צילום ארכיון להמחשה בלבד: פלאש 90)

לפני כשנה הוגש כתב אישום נגד עובד כוח עזר סיעודי רפואי במרכז לבריאות הנפש שער מנשה, בגין תקיפת מטופל במהלך משמרת בבית החולים. על פי כתב האישום, הנאשם היה אחראי מתוקף תפקידו לבריאותם ושלומם של המטופלים, בהם גם חוסים שמאושפזים בצווי אשפוז ואינם מסוגלים לדאוג לעצמם.

מהפרטים בכתב האישום המתוקן עלה כי ב-4 לאוקטובר 2023, במהלך משמרת הבוקר, הוחלט לבצע הליך קשירה למיטה לחוסה בן 44, המאובחן בסכיזופרניה עם תחלואה כפולה של שימוש בסמים, בעקבות התנהגות פרועה. במהלך הקשירה, שהתקיימה בחדר בידוד ובהשתתפות מספר אנשי צוות, היכה החוסה באגרופים את אחד העובדים באזור ידו.

בתגובה לכך נטען, כי הנאשם התנפל על החוסה, היכה אותו באגרופים בראשו, לחץ בחוזקה על ראשו וחזהו ובהמשך הצמיד את ברכו לצווארו ולכתפו. לאחר כ-50 שניות, הושלם הליך הקשירה. הפרקליטות ייחסה לעוד נאשם עבירה של תקיפת חסר ישע על ידי אחראי.

בדיון הטיעונים לעונש שהתקיים השבוע (16 דצמבר) טען עורך דינו של הנאשם, משה אורן, כי בחינת חומרי החקירה והסרטון שהוצג לבית המשפט מעלה כי מדובר באירוע חריג שאירע במהלך טיפול בחולה שהתפרע. לדבריו, "ראינו את הסרטון ומדובר בחולה שהשתולל ותוך כדי קשירה קרה האירוע". הסניגור הוסיף כי מדובר ב"אירוע גבולי" שאינו עומד, לשיטתו, בקריטריונים של טיעוני המאשימה.

הסניגור הדגיש כי הנאשם לקח אחריות מלאה, הודה במיוחס לו ונשלח לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר; בין היתר, לבחינת האפשרות לאי הרשעה. "אם תהיה הרשעה, הוא יישאר מחוסר עבודה ולא יוכל לחזור למקום עבודתו", אמר וציין, כי שירות המבחן תיאר את נסיבות המקרה והמליץ על של״צ ואי הרשעה. לדבריו, מדובר באירוע חד פעמי, שנעשה במסגרת העבודה ולא במתכוון, כפי שעולה מהסרטון שהוצג.

נציגת המדינה, עו"ד יעל זריהן, טענה מנגד כי מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם אמנם הביע חששות, אך לדבריה "לא הוצג באמת נזק ממשי ולא הובאו מסמכים המוכיחים את הנזק הנטען". היא הדגישה כי מדובר בעבירה חמורה שעונשה עד ארבע שנות מאסר בפועל וכי הפסיקה קובעת שיש להחמיר במקרים מסוג זה.

לדבריה, "אי הרשעת הנאשם תפגע בצורה קשה באינטרס הציבורי ובעקרונות הענישה". עוד נטען, כי הנאשם נושא באחריות מלאה למעשיו, לא הייתה לו סיבה לבצע את העבירה והוא ניצל את כוחו ומעמדו כלפי המתלונן.

המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה של 8 עד 15 חודשי מאסר וציינה כי לאור ההודאה, המלצת התסקיר והיעדר עבר פלילי, תעתור לרף התחתון, לצד מאסר מותנה ופיצוי לנפגע העבירה.

בתום הדברים, שופט בית המשפט השלום בחדרה אהוד קפלן, ציין כי לאחר שהנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, הוזמן תסקיר שירות מבחן לבחינת אפשרות של אי הרשעה והבהיר כי מדובר בתסקיר "חיובי בצורה קיצונית".

לדבריו, מהתסקיר עולה כי מדובר באדם שעירוב אלימות הוא חריג לאורחות חייו, אשר הבין כי הפעיל כוח מעבר לנדרש והפיק לקחים באמצעות פנייה להליך טיפולי.

עוד הדגיש השופט, כי הנאשם ביטא אמפתיה לנזק שנגרם לחוסה, אמפתיה ש"שירות המבחן התרשם כי היא אותנטית" וכי רמת הסיכון להישנות התנהגות אלימה הוערכה כנמוכה. השופט הוסיף כי שירות המבחן התריע מפני פגיעה קשה בפרנסת הנאשם במקרה של הרשעה והמליץ על הימנעות מהרשעה, צו מבחן ופיצוי כספי לנפגע.

בהתייחסותו לעמדת המאשימה הבהיר השופט כי דעתו שונה. לדבריו, אף שמדובר בעבירה חמורה, "בנסיבות המקרה שבפני לא מדובר בתקיפה לשמה ולא בנקמנות, אלא בניסיון מוצדק לריסון שחרג במעט ממידת הכוח הסביר".

השופט הדגיש, כי יש להגן על חוסים, אך גם לאפשר לצוותים לבצע את עבודתם ללא מורא. עוד קבע כי ניתן לוותר על הרשעה במקרה זה מבלי לפגוע בשיקולי הענישה וציין כי השעיית הנאשם מעבודתו מעידה שהמעסיק ממתין להכרעת ההליך. בסיום פסק, כי הוא מקבל את המלצות שירות המבחן, נמנע מהרשעה, מטיל צו מבחן ל-6 חודשים ומחייב את הנאשם לפצות את המתלונן ב-1000 שקל.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *