שמונה שנים לאחר הרצח באשדוד, בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע ברצח בנסיבות מחמירות את שקד דרור (39) מאשדוד, שירה בישראל מלכה (25) מאשקלון, בספטמבר 2017 באשדוד.
תזכורת:
המנוח מלכה היה מוכר היטב למשטרה וחרף גילו הצעיר, ריצה מספר מאסרים. בשנת 2015 נשפט בתיק החזקת אקדח טעון וריצה כשנה מאסר בפועל. באפריל 2017 נעצר ביחד עם אחרים בפרשת יבוא מספר ק"ג של קוקאין, אך בסופו של דבר שוחרר ללא כתב אישום. ככל שידוע, הוא אינו משתייך, לפחות לא באופן מובהק, לארגון פשיעה כלשהו.
החוקרים לא הצליחו לבסס ראייתית את המניע לרצח ועל כן מהותו של הסכסוך בין השניים לא צוינה בכתב האישום, בין היתר משום שהצליחו לגבש תשתית ראייתית מספיק טובה, לדעתם, בכל הנוגע לביצוע הרצח עצמו.
כך או כך, על פי כתב האישום שהוגש לבית משפט מחוזי דרום בבאר שבע, לשם ביצוע הרצח הצטייד דרור באופנוע גנוב מסוג טימקס אשר נגנב מנתניה במאי אשתקד ועל גביו הותקנה לוחית רישוי גנובה מאופנוע אחר שנגנב בספטמבר השנה מאשדוד.
כמו כן, הצטייד הנאשם דרור באקדח גנוב חצי אוטומטי מסוג CZ, אשר נשדד מתושב רמת גן ביולי אשתקד.
מהחקירה עולה, כי ב–7 בספטמבר סמוך לשעה שמונה בערב נסע מלכה ברכב סקודה שבו נהג באותה עת גיסו. בעת שהרכב נעמד ברמזור אדום בצומת הרחובות בני ברית ושדרות ירושלים, דרור עצר את האופנוע בנתיב הסמוך לרכב, ירד ממנו כשעל ראשו קסדה ובידו אקדח.
מיד לאחר מכן התקרב אל הרכב, נעמד מול החלון הימני של הרכב וירה במלכה מטווח קצר שלוש יריות. בסיום הירי עלה חזרה על האופנוע ונמלט מהמקום.
גיסו הנהג ביצע מיד פניית פרסה ונסע מספר רחובות עד שברחוב אלטלנה – לא הרחק מתחנת מד"א ומטה מרחב לכיש – פנה לעזרת עוברים ושבים לקבלת סיוע למלכה, אשר נפצע אנושות. צוות מד"א שהוזעק למקום נאלץ לקבוע את מותו עקב פגיעה משלושה כדורים.
בתום חקירה ממושכת, שהתנהלה תחת צו איסור פרסום גורף, עלה כי לאחר הרצח דרור החביא את האופנוע ברחוב מקלנבורג באשדוד כשהוא מכוסה ובקרבת מקום החביא את האקדח תחת עץ.
האקדח הוסלק כשבתוכו מחסנית ובה שני כדורים והוא טעון בכדור נוסף. דרור עצמו היה מבוקש במשך כשבוע במסגרת חקירת הרצח, עד שהסגיר את עצמו למשטרה.
כתב האישום, אשר יחס לדרור עבירות של רצח, שיבוש מהליכי משפט וקבלת רכב או חלקי רכב גנובים – התבסס על פאזל ראייתי שגיבשו חוקרי ימ"ר לכיש. כך, למשל, יום לפני הרצח תועד דרור כשהוא מכניס למוסך את האופנוע שאיתו בוצע הרצח לצורך תיקון.
די.אן.איי שלו אותר על ידיות האופנוע שננטש ואותר לאחר הרצח. בנוסף, די.אן.איי שלו אותר על ידית של האקדח ועל פס הדריכה שלו וכן על גבי מכשיר טלפון סלולארי שאותר לאחר הרצח, באזור בית משפט השלום באשדוד.
אם לא די בכך, די.אן.איי של דרור אותר גם על גבי מחסנית שנתפסה במחסן בית הוריו של מלכה, כשבועיים לפני הרצח, ככל הנראה מהתקופה שדרור עוד היה בן בית אצלם.
כמו כן, מבדיקת מצלמות אבטחה ברחבי העיר עולה כי רוכב אופנוע עוקב אחר רכבו של מלכה ולאחר מכן יורה. הרוכב והאופנוע לא זוהו במצלמות, אך ניתן לראות כי על רגלו של היורה תחבושת גדולה. אותה תחבושת זוהתה על רגלו של דרור בבדיקת מצלמות אבטחה בבניין מגוריו באשדוד בשעות שקדמו לרצח. לכך יש להוסיף, כי באותם צילומים נראה דרור לובש בגדים ונועל נעליים מתאימים בצורתם הכללית ליורה.
בהכרעת הדין נקבע, כי המדינה הוכיחה קיומו של סכסוך בין הנאשם לבין המנוח באמצעות קרובי משפחה וחברים, לרבות "סולחה" שנערכה בין השניים, אך לא החזיקה מעמד.
המדינה התמקדה בעצם התיאור של סכסוך עבריינים, ביטויי כעס ואירועים שבהם חשדו עדים (מבלי שניתן להוכיח זאת), שהנאשם איים על המנוח או אפילו ניסה לפגוע בו.
ההגנה הדגישה את כעסו של המנוח בהקשר לסכסוך שנתגלע בינו לבין הנאשם, החרפת הכעס אחרי ניסיון פגיעה לכאורה בבריכה וניסיונות של המנוח לפגוע בנאשם, כאשר עדי ההגנה (וגם עדי תביעה) טענו שהמנוח שקל, ואולי אפילו גיבש החלטה, לרצוח את הנאשם.
בחקירתו של הנאשם, הוא סיפר כי בשלב מסוים המנוח ביטא בפני הנאשם שאיפה לעלות ולהצליח בעולם העברייני ואמר לו: "מי שיעמוד לי בדרך אני ארצח אותו".
לדברי דרור, "עליה" זו פורשה על ידי הנאשם ככוונה "לתפוס את המקום שלו בפירמידה של העולם הזה, להתברג כמה שיותר חזק. שיכירו אותו, שיירתעו ממנו, לפגוע כמה שיותר באנשים, ליצור הרתעה ממנו".
לדברי הנאשם, כל תקופת הסכסוך הייתה מספר חודשים לפני מותו של המנוח אך הוא הדגיש, כי "אני לא מסוכסך שלו, הוא, הוא רואה אותי כמסוכסך, כן? אני מבחינתי, שיחקתי הגנה. כן, הסתכסכנו, אבל מפה ועוד פעם. ליטול את החיים שלו, ממש לא".
עוד הדגיש הנאשם, כי שמע מפי מספר אנשים שהמנוח הצהיר כי בכוונתו להרוג את הנאשם, בניסוח זה או אחר. באחד האירועים שתיאר הנאשם, אשר התרחש ארבעה ימים או שבוע לפני הרצח, טען הנאשם כי ראה את המנוח רכוב על אופנוע, כאשר המנוח רדף אחריו עם אקדח והוא עצמו ברח "עם האופנוע. לא יודע למה הוא לא ירה…. הוא צעק לי 'תעצור יא בן זונה, אתה מת, היום אתה מת, תעצור יא בן זונה. שקד היום אתה מת".
הכרעת הדין עסקה בהרחבה בסוגיה המשפטית של השוואת סימני נשק ובשאלה, מה הסיכוי שלאחר שמומחה הכריז על ממצא חיובי, שהוא בטוח בו – יתברר שהממצא החיובי הוא בכל זאת ממצא חיובי כוזב. ההגנה ביססה את טיעוניה על חוות דעת של מומחה למדעים פורנזיים מחו"ל, שטען כי יש מקום לחשוש שאחוזי השגיאה בחוות דעת מסוג זה גבוהות הרבה יותר מהתזה המוצגת על ידי המומחים הפורנזיים.
בסופו של דבר קבעו השופטים כי עדותה של מומחית התביעה התקבלה בעיקרה, אבל נמצא שיש לקבל חלק מממצאיה של המומחית ויש לדחות חלק אחר; ולקבל באופן מוגבל חלק אחר.
עוד נקבע, כי לאחר שהוברר שאין בעדותו כדי לעורר ספק סביר מול כל ראיה מהימנה; ומאחר שאין ראיות קונקרטיות המצביעות על אפשרות מוחשית שהמעשה נעשה על ידי אדם אחר; ואין אליבי המטיל ספק בדבר זהות היורה – די בראיות שנותחו כדי לקבוע את זהותו של היורה במנוח. הנאשם דרור הוא אשר ירה למוות במנוח.
בהכרעת הדין נקבע על ידי השופט אלון אינפלד, כי האקדח שנמצא ברחוב מקלנבוג, ימים אחדים לאחר הרצח, מוחבא בין עצים במקום לא רחוק, כאשר הפטיש עדיין משוך לאחור ויש בו מעט כדורים – הוא האקדח ששימש לרצח.
אתר חדשות פלילי >>>
עורך דין פלילי מומלץ >>>
מסקנה זו התגבשה לנוכח חוות הדעת שקבעה כי התרמילים שנמצאו בזירה נורו מאקדח זה; וכי הקליעים שנמצאו בגופת המנוח נורו מהקנה של אקדח זה. שילוב שני הממצאים הבלתי תלויים, אף שהן בחוות דעת אחת, מאפשר לקבוע כי הממצא בדבר זיהוי האקדח שבו נורה המנוח – הוכחה מעבר לספק סביר.
על פי השופט: "לטעמי, ראיות אלה מחייבות את הרשעת הנאשם, אפילו לדעת מי שיהסס מלהרשיע על יסוד ראיית דנ"א בלבד. שכן, אין מדובר בהתאמה מקרית של ראיית דנ"א לדמות אקראית מהמאגר, שלא היה חשוד כלל, אלא בשל התאמת הדנ"א. אין מדובר בדמות מקרית אשר ביום מן הימים אולי אחזה באקדח שבו בוצע הרצח. אחז… שתי ראיות דנ"א .. משני מקומות באקדח מצביעות בדיוק על האדם אשר היה לו האינטרס המובהק והדחוף ביותר, לרצוח את המנוח". ראיות אלה, קבע השופט, מצביעות בחדות על הנאשם, מחוזקות בשתיקת הנאשם במשטרה, היעדר תשובה לאישום ושתיקת הנאשם לאורך רוב משפטו.
השופט אינפלד הרשיע את הנאשם בעבירות של רצח בנסיבות מחמירות, קבלת רכב או חלקי רכב גנובים ושיבוש מהליכי משפט. סגן הנשיא השופט אריאל ואגו והשופט אריאל חזק הצטרפו לחוות דעתו של השופט אינפלד והנאשם הורשע פה אחד.
את הנאשם ייצגו עורכי הדין אורי דייגי וטל כהן טביבי.
