ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין החליטה לגנוז תלונה שהגישה לירון תורג'מן נגד עו"ד נוגה ויזל. תורג'מן נאנסה על ידי חיילים במהלך שירותה הצבאי, ואילו ויזל ייצגה את אחד החיילים שהורשעו בפרשה ונידון לשש שנות מאסר.
תלונותיה של תורג'מן הובאו בהרחבה בתוכנית "הצינור" עם גיא לרר, שם טענה כי הסנגורית חרגה מגבולות הייצוג המשפטי ולכאורה ביזתה אותה במהלך הדיונים בבית הדין הצבאי. לטענתה, באחד הדיונים ויזל אף הפטירה כלפיה: "תראי איך את נראית, מי ירצה אותך". "עו"ד ויזל התבטאה באמירות שגרמו לי לחוש מושפלת והעצימה את הקושי הנפשי שנלווה להליכים המשפטיים", טענה תורג'מן בתלונתה.
ועדת האתיקה במחוז תל אביב הודיעה לתורג'מן בחודש שעבר כי "התשתית הראייתית הניצבת בבסיס התיק אינה עולה בעת הזו כדי סיכוי סביר להרשעה". במלים אחרות, אין לדעת הוועדה עדויות וראיות מספיקות התומכות בתלונה. עם זאת, הוועדה הודיעה לתורג'מן כי "אין בהחלטה זו כדי להצביע שהוועדה מעדיפה את גרסת עו"ד ויזל על גרסתך… ועדת האתיקה בדעה כי ההתבטאויות מושא תלונתך אינן ראויות ואינן הולמות את כבוד מקצוע עריכת הדין".
בעקבות ההודעה שנמסרה לתורג'מן, עו"ד ויזל פנתה לוועדת האתיקה בדרישה לשנות את נוסח ההחלטה על גניזת התיק, ולקבוע כי סיבת הגניזה היא "חוסר אשמה", מאחר שלא נמצא בסיס לתלונתה של תורג'מן. לחילופין, עו"ד ויזל מבקשת לעמוד לדין משמעתי במוסדות הלשכה, כדי שתוכל להוכיח את חפותה ולא להשאיר את הדברים כפי שהם. "לא ברור על סמך מה ועדת האתיקה מאמינה לטענתה של תורג'מן, כאשר אין בדל ראיה לדברים", כתבה עו"ד ויזל בפנייתה.
במכתבה לוועדת האתיקה, השיבה הסנגורית באופן פרטני לטענות המתלוננת, כפי שהובאו בפני הלשכה. על טענתה כי במהלך עדותה אמרה לה ויזל "תראי איך את נראית", עו"ד ויזל ציינה כי בפרוטוקולים של החקירות הנגדיות אין שום אזכור לאימרה כזו. "האם יתכן שהדברים נאמרו, והרכב השופטים מחק את האימרה מהפרוטוקול? האם תובעי הפרקליטות הצבאית יאפשרו אימרה כזו ולא יביעו את דעתם בזמן הדיון?", כתבה עו"ד ויזל. "מדוע ועדת האתיקה לא פנתה לפרקליטים שייצגו את המדינה בבית הדין הצבאי, כדי שימסרו את גרסתם לאימרה המיוחסת לי?".
בבית הדין הצבאי שדן בתיק היה הרכב של שלושה שופטים, ונכחו בדיונים גם שני תובעים מהפרקליטות הצבאית ושני סנגורים נוספים, שייצגו נאשם אחר באונס. עו"ד ויזל תוהה בפנייתה, האם ועדת האתיקה גבתה עדויות מכל הנוכחים בדיונים, ואם כן – מדוע לא ניקתה אותה מחשד, כאשר אין חיזוק לטענות המתלוננת.
תורג'מן טענה עוד בתלונתה, כי הסנגורית לחשה לה דברי ארס כאשר חלפה על פניה בדיונים, ובאחד מהם לחשה: "פשש תראי איך היא רזתה". לטענת עו"ד ויזל, הטענה שקרית ולא יתכן מצב בו סנגור יתקרב לעדה במהלך חקירה נגדית וילחש דברים באוזנה. גם מחוץ לאולם, לטענת עו"ד ויזל, הדבר לא אפשרי מאחר שהמתלוננת היתה מוקפת אבטחה ומלווה בשוטרים צבאיים ופרקליטים. בתביעה שהגישה תורג'מן לאחרונה נגד עו"ד ויזל (בהמשך), יש שינוי מסוים בתיאור העובדות על ידי המתלוננת, כאשר לטענתה – ויזל אמרה לה את אותם דברים "בנוכחות רבים".
טענה אחרת של תורג'מן היתה כי עו"ד ויזל ביקשה ממנה במהלך עדותה שתדגים סיטואציה פיזית כלשהי על הנאשם – מי שפגע בה. עו"ד ויזל טוענת כי לא העלתה מעולם בקשה הזויה מעין זו, ופרוטוקול הדיון סותר חזיתית את טענת המתלוננת, שם נכתב כי הסנגורית ביקשה "לבצע הדגמה עם חברתי" – עורכת דין שייצגה את הנאשם האחר באונס.
במקרה נוסף טענה תורג'מן כי עורכת הדין כינתה אותה "פרינססה", והשופט ביקש לא לציין את הדברים בפרוטוקול. לטענת עו"ד ויזל, מדובר בטענה חמורה, המייחסת עבירה (מחיקה מהפרוטוקול) לבית המשפט עצמו.
בחודש האחרון, הסנגורית שלחה מכתב התראה לפני תביעה לעורך ומגיש "הצינור" לרר, שלדבריה מנהל נגדה מסע הסתה תקשורתי ומתקפה אישית רצופת שקרים, שנועדו לבזות ולהשפיל אותה. "תלונתה של תורג'מן נעשתה לצורך סדרת הכתבות 'האונס השלישי' בתוכנית הצינור, אשר יש בהן אמירות לשון הרע קשות ומשוללות כל יסוד שנועדו לרמוס את שמי", כותבת ויזל במכתב ההתראה ומוסיפה כי בעקבות סדרת הכתבות העוסקת בה, היא אף קיבלה סדרת איומים. לסיכום, היא דורשת פיצוי של מיליון שקל על הפגיעה בשמה הטוב.
עוברים לאזרחי
מהעבר השני, תורג'מן לא הסתפקה בתלונה ללשכה שנגנזה, ולפני ימים אחדים הגישה תביעת דיבה נגד עו"ד ויזל, בסך 300 אלף שקל.
בתביעה באמצעות עו"ד אילן יונש חזרה המתלוננת על טענתה כי "לאורך כל ההליך המשפטי, ספגה איומים וגידופים ממשפחות הנאשמים… ולמרבה התדהמה, עו"ד ויזל הצטרפה למתקפה. התנהלותה הנפסדת חרגה באופן בוטה מגבולות תפקידה כסנגורית, תוך שהיא פוגעת בתובעת באופן אישי, שיטתי ואובססיבי". עוד נטען כי "הסיטואציה המורכבת אליה נקלעה התובעת כקורבן עבירות מין הסופגת מתקפות בלתי פוסקות, הביאה לסיקור נרחב של התופעה בה קורבנות עבירות מין חשופים לסבל מתמשך והתעמרות בלתי נתפסת גם לאחר המעשה עצמו".
התביעה עצמה לא עוסקת באפיזודות מבית הדין הצבאי, שהובאו בפני הלשכה, אלא בדברים שכתבה עו"ד ויזל נגד המתלוננת ברשתות החברתיות, בחודשים האחרונים, על רקע העימות התקשורתי לאחר סדרת הכתבות ב"צינור". לטענת התובעת, הסנגורית כינתה אותה שוב ושוב "שקרנית, עבריינית ומתלוננת שווא", גם לאחר שבית הדין הצבאי לערעורים הרשיע את הנאשמים באונס, בפסק דין חלוט.
עו"ד ויזל טוענת בתגובה כי היא מכנה את תורג'מן בחודשים האחרונים "מתלוננת שווא", לא על רקע תלונות האונס, אלא על רקע התלונות נגדה (נגד עו"ד ויזל) ללשכת עורכי הדין ובתקשורת. הסנגורית מסרה בתגובה לתביעה: "עצוב שגיא לרר ועו"ד יונש משתמשים במתלוננת לצורך האינטרסים שלהם… על גבה של המתלוננת, ולאחרונה הוגשה תלונה בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נגד עו"ד יונש. כתוצאה מהתביעה עצמה, הם יגרמו למתלוננת נזק בלתי הפיך, הן בפן הנפשי והן בפן הכלכלי".
הנקודה שנשארת פתוחה למחשבה, היא כיצד ייצוג מקצועי של לקוח גולש לפסים של התנצחות וסכסוך אישי בין מתלוננת לסנגורית של נאשם העומד לדין.
כיצד?
מדובר בעורכת דין מאוד בעייתית שאינה נותנת כבוד לצד שכנגד ואפילו משפילה נאנסות מסכנות. הלשכה היתה צריכה לשלול לעורכת הדין ויזל את הרישיון כבר מזמן