אחרי שנים של דיבורים, מגעים וניסיונות לפייס את המתיישבים הבדואים בפזורת חירן בנגב, זרועות המדינה פעלו השבוע בצורה תקיפה כדי לממש את החלטת בית המשפט. מאות השוטרים של המחוז הדרומי וכן עשרות לוחמי משמר הגבול, שהתלוו לפקחי רשות מקרקע ישראל, לא נדרשו לשימוש בכוח כאשר פינו את הפזורה שבה התיישבו אנשים ללא כל אישור, תוך שהם קובעים עובדות בשטח.
מדובר באדמות מדינה, שאותן מייעדים ברמ"י בין השאר כדי להקים ישוב חדש שישא את השם "דרור". המבנים הלא חוקיים שהוקמו עם השנים מנעו כמובן את קידום התוכנית.
מטעמים מובנים, חלקם כמובן פוליטיים, היו מי שהגדירו את הנושא כסוג של "פצצה מתקתקת". מקבלי ההחלטות בממשלות ישראל התנהלו בהתאם. נעשו ניסיונות להגיע להבנות עם בעלי המבנים, בני שבט אבו אלקיעאן, אך הם סירבו. רובם התיישבו ממילא בישוב חורה, שאותו הציעה המדינה כפתרון חלופי – אלא שהם המשיכו להחזיק במבנים הבלתי חוקיים בפזורת אל חירן.
לדברי גורמים ברשויות האכיפה: "הם לקחו את האלטרנטיבה שהוצעה להם, אבל לא הסכימו לחתום על כלום וקיוו שניתן יהיה להותיר את המבנים בפזורה לבנים שלהם". בכל אופן, הסוגייה נידונה ב-3 ערכאות שיפוטיות ובית המשפט העליון הכריע בעד עמדת המדינה: האדמות אינן שייכות בשום הקשר לאנשים שהשתלטו עליהן והמדינה צריכה להחזיר אותן לשליטתה.
עם זאת, במשך שנים נדחה הטיפול שוב ושוב, כאמור – בשל רגישותו. במערכת הפוליטית חששו שפינוי אגרסיבי שיכלול התנגשויות אלימות עם גופי אכיפה יביא לתסיסה במגזר הבדואי. אלא שהמבצע עבר השבוע (14 בנובמבר) בשקט מופתי, יחסית לציפיות.
מתברר שרוב המשפחות הבינו שהמאבק חסר סיכוי, והרסו בעצמן את המבנים כדי להימנע מהוצאות שיושתו עליהם. מאות השוטרים של המחוז הדרומי וכן עשרות לוחמי משמר הגבול ליוו את פקחי רשות מקרקע ישראל, אך לא נדרש מהם להפעיל כוח. המבצע הסתיים בתוך כמה שעות וברמ"י הכריזו על כך שניתן כעת להתחיל לקדם ברצינות את הקמת "דרור".
"הסאגה המשפטית הגיעה לסיומה", אמרה שירה תם, מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע, ברמ"י. היא הוסיפה: "לאורך כל הדרך היתה הידברות שלנו עם המשפחות ומשהמגעים אלו לא צלחו, הוחלט על ביצוע הפינוי במטרה לשווק את הקרקע ולפתח את האזור".
