נגד איש מילואים צעיר, לוחם פוסט-טראומטי ששירת במלחמת "חרבות ברזל", הוגש כתב אישום על עבירות אלימות חמורות, בעקבות עימות בכביש.
ב-2 בספטמבר, הנאשם תושב אור עקיבא נהג ברכבו בכביש החוף סמוך למחלף כפר שמריהו – כאשר מאחוריו אופנוע ימהה. בין הנאשם ברכב לרוכב האופנוע היה חיכוך, ורוכב האופנוע נחבל בקרסול רגלו.
לפי כתב האישום, רוכב האופנוע נמלט ופנה לרחוב בהרצליה, עצר, התיישב על המדרכה, הוריד את הקסדה מראשו ואחז ברגלו הפצועה.
הנאשם, נהג הרכב, דלק אחריו. לפי כתב האישום, הוא איים על הרוכב "שיהרוג אותו", תקף אותו בבעיטות ובאגרופים והטיח את ראשו בקרקע מספר פעמים.
לרוכב האופנוע נגרמו חבלות חמורות – שברים בארובת העין ובאף. לדבריו חששו גבר, כי הנאשם היה חמוש באקדח. בפועל, הנאשם עצמו, לפני שנעצר, התקשר למשטרה ולמוקד מד"א.
שלושה ימים לאחר האירוע, הנאשם שוחרר בתנאים מגבילים (5 בספטמבר). כתב האישום הוגש כעבור ארבעה ימים נוספים בעבירות של חבלה חמורה ואיומים, כאשר הנאשם במעצר בית, ובלא שנערך לו שימוע לפני הגשת כתב האישום, כפי שנדרש בחוק כאשר מדובר בעבירות מסוג פשע .
לפי יחידת התביעות של המשטרה, התיק מתבסס על עדות ראייה, על סרטון מצלמת אבטחה שבו נראה הנאשם רץ לכיוון המתלונן ותיעוד רפואי.
הסנגורים עורכי הדין דניאל אשכנזי ודיאנה דובז'יק, בוגרי יחידות התביעה המשטרתית, אשר שימשו בה בתפקידים בכירים בעבר, הגישו מטעם הנאשם בקשה לביטול כתב האישום בגין המחדל של אי-עריכת שימוע הפוגע בזכות יסוד של הנאשם.
ראש לשכת התביעות במחוז תל אביב, סנ"צ מירי רוט, היא שחתמה על מסמך האישור, כי כתב האישום יוגש בהליך מהיר ללא שימוע . בנימוקים היא כתבה כי קיים "אינטרס ציבורי מהותי" בהגשת כתב האישום בהליך מזורז, כאשר הנאשם מצוי במעצר בית, וזאת לאור ה"מסוכנות הנשקפת ממנו" ובטרם יפקעו התנאים המגבילים כולל מעצר הבית שהוטל עליו.
עורכי הדין אשכנזי ודובז'יק הגישו לבית המשפט בקשה לביטול כתב האישום, עקב הפרת זכות השימוע.
הסניגורים טענו, כי התביעה המשטרתית פועלת בניגוד לחוק. החוק פוטר משימוע, רק אם הנאשם נמצא במעצר מאחורי סורג ובריח, או אם מדובר בעבירות אלימות במשפחה, או קיימת "מניעה" אחרת.
ביתר המקרים, טענה ההגנה, כאשר נאשם משוחרר בתנאים מגבילים – לתביעה יש חובה לערוך שימוע "בלב פתוח ובנפש חפצה".
עורכי הדין אשכנזי ודובז'יק טענו, כי מדובר במדיניות לא-חוקית רוחבית: בכל התיקים שבהם נאשמים נמצאים במעצר בית, התביעה מזדרזת להגיש כתבי האישום "בהליך מקוצר" ופוגעת בזכויות הנאשמים, תוך דילוג על שלב השימוע.
הן סגן נשיא בית משפט השלום השופט רועי פרי, והן שופט בית משפט המחוזי עלאא מסארווה בהליך ערר, קיבלו את טענת ההגנה בנוגע לפגמים בהתנהלות התביעה.
השופט פרי כתב כי "זכות היידוע והשימוע היא זכות מהותית ולא טכנית… מסוכנות נאשם לבדה אינה יכולה לשמש כטעם מספיק למתן פטור מיידוע ושימוע, כך גם לא קיומם של תנאים מגבילים".
השופט פרי הדגיש תמיהה וביקורת, על כך שנהלי חטיבת התביעות של המשטרה, בעניין קיום שימוע, שונים מנהלי הפרקליטות.
הנחיית פרקליט המדינה קובעת, כי תובע יכול לפנות להגנה בבקשה שיסכימו להארכת תנאים מגבילים של חשוד מעבר ל-30 ימים – כדי לאפשר עריכת שימוע בטרם הגשת כתב אישום.
אולם התביעה המשטרתית לא אימצה נהלים אלה (כיום ראש החטיבה היא נצ"מ דנה עמית כממלאת מקום לאחר פרישתו של תנ"צ דדו זמיר). בפועל, התובעים של המשטרה, באופן אוטומטי, מתעלמים מזכות החשוד לשימוע לפני הגשת כתב אישום כאשר החשוד במעצר בית.
השופט פרי כתב על כך: "בשורה של החלטות הפצרתי כי חטיבת התביעות תאמץ את המלצות פרקליט המדינה באשר להליכי ידוע ושימוע, כך שתוכל לפנות לסנגורו של חשוד בבקשה להארכת התנאים המגבילים, על מנת לקיים שימוע כדבעי, כאשר כתב האישום אינו תלוי ועומד… התביעה לא שעתה לבקשתי, ואימוץ הנחיות פרקליט המדינה לא התקיים".
לאור הביקורת, השופט פרי הורה על עריכת שימוע בדיעבד (בלי לבטל את כתב האישום) – אך בצד זה ביטל את מעצר הבית המלא של הנאשם והורה לצמצמו למעצר בית בשעות הלילה בלבד. ביתר שעות היממה, יוכל הנאשם לצאת לעבודתו ולטיפולים רפואיים, לרבות טיפול בפוסט טראומה באגף השיקום.
ההחלטה ידועה מראש
התובעת המשטרתית ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי וטענה, כי לא נפל פגם בהתנהלותה וכי אי-קיום שימוע היא החלטה בתחום סמכותה ועל פי "שיקול דעתה המקצועי".
השופט המחוזי עלאא מסארווה דחה את טענת התביעה. בהחלטתו כתב כי למרות שלנאשם על פניו מסוכנות עודפת – "קיים קושי עקב השלילה הגורפת של התביעה את הנחיית הפרקליטות, לפיה יש אופציה של פנייה להגנה להסכמה על הארכת התנאים המגבילים, כדי לאפשר שימוע".
השופט מסארווה ציין: "התביעה טוענת, כי הנוהל שמחייב אותה איננו כולל הוראה לגבי פניה מוקדמת להגנה… הפער בין מדיניות הפרקליטות לפיה ככלל יש לפנות להגנה, לבין מדיניות התביעה המשטרתית לפיה אין פונים להגנה, הוא פער גדול מדי".
"שמעתי מהתביעה, כי בכל התיקים שבהם החשוד נתון בתנאים מגבילים… באופן גורף ומוחלט ניתנת החלטה על פטור משימוע. הדבר מעלה חשש שמא הנימוקים (הכתובים לפטור משימוע בכל תיק) מתחלפים, וההחלטה ידועה מראש".
השופט סיכם: "מן הראוי שהתביעה תיתן את דעתה האם לפנות בתיקים מסוימים להגנה, בהצעה להארכת התנאים בהסכמה כדי לקיים שימוע".
השופט מסארווה הורה, כי בשעות היום לנאשם יתלווה מפקח-ערב שישגיח עליו, אך מעצר הבית המלא כאמור יבוטל.
תגובת עורכי הדין אשכנזי ודובז'יק: "בעקבות ניהול ההליך, התביעה בתל אביב נאלצה להודות באופן מפורש, כי היא אינה מקיימת את הנדרש בחוק. ההחלטה הדרמטית של בית המשפט המחוזי שוללת את אפשרות התביעה להימנע באופן גורף משימוע בכל תיקי מעצר הבית.
"בית המשפט אמר מפורשות כי עולה חשש כי נימוקי התביעה להימנעות משימוע פיקטיביים, והורה למדינה לקיים שימוע בנפש חפצה שהלוואי ויביא לסגירת התיק כנגד לקוחנו, מילואימניק יקר, מלח הארץ שנלחם מאז השבת השחורה. לקוחנו זכה להקלה קיצונית בתנאי השחרור, ומשמעות ההחלטה בפן הרוחבי היא שבכל התיקים כולם, חובת השימוע עומדת".
